להציל מטוראי ליברמן
יוצרי התשדיר של מרצ פעלו בחוכמה: יש סיכוי שברגע ההתייחדות של בוחריהם בקלפי, פניו המאיימות של ליברמן ירצדו על הקיר ממול
התשדיר של מרצ הוא תשדיר טוב. הוא מדייק בבחירת קהל היעד שלו – יושבי הגדר על הגדה השמאלית, עם הרגליים בחול, אך עם לב שלבגוד לא יכול.
אותם אנשי העבודה והקצוות האכולים של קדימה, וה"אני לא מצביע"ימים".
הוא משלב לחיצות על עצבי האימה, זו הבורקת מעיניו של הרוטוויילר. הוא מקים מרבצם הסטלני את המקססים על קברו של בן גוריון, עם רמזים לא מאוד מעודנים על חירותם המאויימת.
בתבונה עשו יוצריו שלא תקפו את אחיהם החורגים, מצביעי מפלגות המרכז והשמאל האחרות, אלא גייסו אותם. שאם לא כן, היו מקצינים את "דיסוננס הפרגוד". אותה סטייה סטטיסטית של הסקרים, הנובעת מחוסר יכולת לנבא את המתרחש במפגש האינטימי של המצביע עם עצמו, עברו, ונאמנויותיו הקודמות כשידו ניגשת אל הפתק. המוח רוצה, אבל היד רועדת.
אם מרצ ימשיכו כך, יש סיכוי לא זניח שבדקת ההתייחדות הזו מול הקלפי, פניו של ליברמן ירצדו מן הקיר שממול. עוד מנדט. גם זה משהו.
מסר ברור. עמדה ברורה. ולחצן מצוקה אפקטיבי.







נא להמתין לטעינת התגובות







