הרוח היא של המפד"ל; הקול - נערי הגבעות

התשדיר של הבית היהודי מציג אידיאולוגיה תמימה בתוך הכאוס הפוליטי. רק חבל שנוצר בלבול בין הכתומים למפד"ל

תרצה גרנות | 5/2/2009 16:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יש משהו מאד אנכרוניסטי בתשדיר של  "הבית היהודי". אבל להטוטי הלשון של אורי אורבך בהחלט באים מסל ההומור של חובשי הכיפה והכומתה. משהו המזכיר את  הקיבוצניקים של פעם.


צעד נבון נעשה בבחירה של המנון הבחירות הזכיר ביותר של המפד"ל, להזכיר את המפד"ל של פעם. ערכית יותר מפוליטית. אבל כאן מתחיל התוהו ובוהו.

זה סיפור של כתומים. כתומים חזקים הם פוליטיים. הם כועסים. הורידו אותם מהגג. זה קצת עושה בלגן. רוחה של המפד"ל מרחפת שם, אבל הקול... קול נערי הגבעות.

אולי זה מה שהם התכוונו, אבל כשהאיחוד הלאומי מציע אלטרנטיבה יותר תקיפה ומובהקת, המקום להשתחל בו הוא דווקא המפד"ליות היפה. של פעם. של הבחורים המדהימים האלה, חובשי הכיפות שהם קודם כל ישראלים. והם ככל הנראה משייטים משמאל לימין על המפה הפוליטית.

אידיאולוגיה. אפילו מעט תמימה. יש לה מקום בכאוס הפוליטי העצבני הזה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוברת מסך

צילום: רויטרס

מה באמת רוצים מאתנו בתשדירי הבחירות? תרצה גרנות, מנהלת ביה"ס לקופירייטינג ולמקצועות הקריאטיב ACC, התיישבה מול שידורי התעמולה. המסקנות לפניכם

לכל הכתבות של עוברת מסך

עוד ב''עוברת מסך''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים