תחבורה לא ציבורית
העלאת מחירי התחבורה הציבורית מגוחכת, הרי גם היום היא אינה שווה את המחיר שהציבור משלם עבורה
אבל במצבה הנוכחי, כאופציית תעבורה הסובלת מנחיתות לעומת מגמה ברורה של העדפת הרכב הפרטי, ההחלטה להעלות את מחיריה מקוממת במיוחד. היא פוגעת בראש ובראשונה בציבור צרכני התחבורה הציבורית שלרובו אין אלטרנטיבה.
היא לא עולה בקנה אחד עם מחויבות לצמצום פליטת מזהמים, מניעת תאונות דרכים והקלה על עומסי התנועה. זוהי החלטה המנוגדת לכל היגיון - חברתי, כלכלי ואפילו קיומי: בעידן של מודעות סביבתית גוברת, ונוכח בעיות הקטל בדרכים, הפקקים ואי הוודאות הכלכלית, ראוי לעודד ולייעל את השימוש בתחבורה הציבורית כחלק ממדיניות אקולוגית וחסכונית יותר.
התייקרות התעריפים מקוממת עוד יותר נוכח האימפוטנציה הכללית שמגלה עיריית תל אביב יפו בתחום. נושא התחבורה עלה בבחירות המקומיות האחרונות כבעיה בוערת המשפיעה על חיי היומיום של תושבי תל אביב והעובדים בה.
אין תושב בעיר, עשיר או עני, סטודנט או פנסיונר, שלפחות אחד מהיבטיה של הבעיה אינו נוגע לו, שלא לדבר על רבבות המסכנים המפלסים דרכם בפקקים אליה וממנה, יום יום. רכבת קלה כבר לא תהיה לנו, גם את התוכניות להגבלת כניסת כלי רכב למרכז העיר מצליחה העירייה לעכב. בינתיים נאלץ קהל רחב להשתמש במערכת קווי אוטובוס חסרת היגיון ואיטית להחריד, אשר הופכת את נתיביה המרכזיים לשלוחות מלוכלכות במיוחד של התחנה המרכזית.
בלבול בוועדה הבין-משרדית
תל אביב מתיימרת לעמוד בסטנדרטים של ערים מערביות גדולות בעולם. מבחינת קובעי המדיניות שלה, משמעות הדבר היא פיתוח על חשבון אוכלוסיות שונות בעיר. ואמנם, מרבית הערים הללו דוחקות במידה רבה את רגליהן של אוכלוסיות מסוימות בהן.
אבל בה בעת לכל אחת מהן מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מהירה וזולה יחסית, המקלה על חייו של ציבור משתמשיה, ומעבר לכך אף הופכת את השימוש בה לברירה הטובה ביותר עבור בעלי הרכב הפרטי עצמם.
מה הטעם במגדלי יוקרה כאשר גם דייריהם נושמים אוויר מזוהם ונתקעים באותם הפקקים? מה הטעם בשיפוצים הקוסמטיים הנעשים כאן על ימין ועל שמאל כאשר הפיח מכסה הכל ונחשולי המכוניות הורסים את נופה של העיר היפה הזו? שום פרויקט בנייה גרנדיוזי אינו דחוף יותר
מפיתרון הבעיה המותירה אותנו הרחק מאחור בהשוואה למועדון שאנו כה אוהבים להחשיב עצמנו כחבריו.
הפיתרון קיים: "רכבת אוטובוסים" - חסימתם של נתיבים והקצאתם לתנועת אוטובוסים בלבד תוך העלאת תדירות ההגעה ורישות מחודש של הקווים. זהו פיתרון שאינו מצריך הריסה ובנייה מחדש של תשתיות ועושה שימוש במשאבים קיימים. לפיכך עלותו נמוכה בהרבה מבנייתה של רכבת קלה והוא ניתן ליישום בתוך זמן קצר יחסית.
מישהו שם באוצר, בתחבורה ובוועדה הבין-משרדית שלהם התבלבל. אלו לא מחיריה של התחבורה הציבורית אלא מחירי אחזקת הרכב שיש להעלות (כולל הטלת אגרות כניסה למרכזי הערים). את התחבורה הציבורית יש לטפח כתשתית העיקרית לחיים נוחים, שוויוניים, בטוחים וירוקים יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
