התרופה לשחיתות הפוליטית: בחירות אזוריות
במקום לבחור את הנהגת ישראל בידי קומץ עסקנים שלא קשובים לאזרחים, עדיף לנהוג כמו ארה"ב ולעבור לשיטת בחירות אזורית
את הדינמיקה הזאת, שכולנו מכירים רק את שם התואר שלה "כל הפוליטיקאים מושחתים", אפשר לשנות במהלך אחד על ידי מעבר לבחירות ארציות-אזוריות. בכל ההמולה ואווירת ערב הבחירות לא שמנו לב שהצעת חוק כזו כבר הוגשה, אך נקברה תחת ערימת האינטרסים של השותפות הקואליציוניות. ההצעה מבוססת על המלצות ועדת מגידור, שהוקמה על ידי נשיא המדינה וביוזמת המרכז להעצמת האזרח, והמליצה על מעבר לבחירות אזוריות.
על פי הרעיון, 60 חברי כנסת ייבחרו מתוך האזורים ו-60 נוספים ברשימה ארצית לפי השיטה הנהוגה היום. קולותיהם של הבוחרים שלא הצליחו למנות מטעמם חבר כנסת אזורי לא יתבזבזו, אלא יועברו למאגר הקולות הארצי וישפיעו על בחירת המועמד ברשימה זו.
נמאס מהעיסה המפלגתית
השיטה החדשה תצמיח לא רק הנהגה שתשקף ותייצג טוב יותר את האזרח, היא גם תמנע את העיסוק הבלתי נסבל בעיסה המפלגתית. בכירי המפלגות הגדולות מדברים כבר שנים על הצורך בשינוי שיטת הממשל והבחירות, באופן שיצמצם סחטנות וישפר את מידת ייצוג הציבור בכנסת ובממשלה. אלא שלחצים מצד המפלגות הסקטוריאליות מונעות את המהפך.
ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמנהיגיה נבחרים באזור בחירה אחד. האבסורד הזה מתבטא בין היתר בכך שחברי כנסת מהפריפריה לא בהכרח נאבקים למען תושבי עיירות הפיתוח, פשוט מפני שאת
הדין והחשבון הם נותנים למגוון בוחריהם שמפוזרים בארץ. לכן השלב הראשון חייב להיות אימוץ הצעת החוק הפרטית לבחירות אזוריות חד-נציגיות, אשר הונחה על שולחן הכנסת ב-2 באפריל השנה.
חידוש מהותי זה לכשעצמו צריך להאיץ את שלוש המפלגות הגדולות לעשות יד אחת ולקדם את הנושא הזה, שהוא בעל ערך לאומי ואמור להיות מעל לכל המחלוקות הפוליטיות. בין אם מפלגת השלטון הבאה תהיה קדימה, העבודה או הליכוד, אנחנו רוצים לבחור במנהיגים שלנו בעצמנו, ולא לאשרר את בחירתם של עסקני מפלגות ומתפקדים.