הכבוד האבוד של בר-כוכבא
הוא הפסיד אמנם בקרב, אבל העם היהודי ניצח במערכה. מי שמזהיר עתה מפני משיחי שקר מתעלם מנזקיהם של משיחי השלום
אברהם תירוש תיאר אתמול במאמרו "הזיות משיחיות נגמרות רע" את בר-כוכבא כמשיח שקר שגרם מרד מיותר, טבח 600 אלף יהודים ומאות אלפים שבויים. זה לא היה מרד: זו היתה מלחמה על החרות, על העצמאות, על הכבוד. שנתיים ומחצה המאבק הצליח, ונחלי דם היו מנת חלקם של הרומאים דווקא. האימפריה החלה רועדת, גם מפחד. אמנם בר-כוכבא הפסיד בקרב, אבל העם היהודי ניצח במערכה כולה. הראיה היא שאפילו תירוש לא מתעלם ממנה - שיבת העם היהודי, שהיא פלא ללא אח ורע בהיסטוריה האנושית.
כמו תמיד עולה שאלת ההשוואה לימים אלה. לכוח יש מגבלות, אומרים לנו, ובעיקר מפחידים שסופה של ישראל יהיה כמו ביציאה לגלות ההיא, והחורבן ממשמש ובא, אם רק נאמץ לנו אלמנטים משיחיים, רחמנא ליצלן. הכוונה, כמובן, להתנחלויות ולהמשך הכיבוש. אלא שיש כמה אירועים שלא מסתדרים היטב עם האיומים הללו.
האם גם דוד בן-גוריון היה משיח שקר, שהרי סיכויי החשמונאים לנצח את היוונים היו בערך כמו הסיכויים של ישראל הקטנה לנצח את מדינות ערב במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים? האם מאבקם ההרואי של אנשי השומר, ניל"י, המחתרות ואנשי היישוב לא היה חסר סיכוי מראש? יחסי כוחות אינם בהכרח מספר אנשים וכלי מלחמה אלא גם הרצון וכוח האמונה.
הזיות של שלום
כן, בהחלט, הרוח המשיחית היא אשר הניעה את ראשי הציונות. זו היתה רוח אמת שמניעה את המהפכה היחידה בתבל שהיא חיובית מיסודה: קיבוץ אנשים אל מקום מושבם. מי שהתאמץ לבלום את המהפכה הזו, גם הוא משיח: משיח השלום. כמה פעמים הוא שיקר? כמה קורבנות טרף לתיאבון? עד מתי נשלם ללא שום חשבון נפש, כפי שהשמאל והשמאל הדתי דורשים? הפחד מפני מגבלת הכוח, שאינה אלא סיסמה, מונע שימוש בכוח צבאי גם כאשר הוא נחוץ.
ואם יש היבטים היסטוריים שצריך ללמוד מהם, הם הפוכים: הזיות השלום הן אלה שהחריבו את ההזדמנות העצומה, כמעט החד-פעמית, להביא את רוח היהדות, על עוצמתה הכבירה לעמי האזור והעולם. ישראל
הפכה למעצמה ומוקד לקנאה חיובית - עד שעלה על הבמה מולך השלום, והכל נבלם. מפני ששלום המחייב עקירה והרס וחורבן, ותמיד מן הצד היהודי, סופו מלחמה.
במקום תהליכי שלום עדיף היה להוקיע בעליל את תרומתם המדהימה של עמי ערב זה מאה שנים: דם ועוד דם, נשק ועוד נשק. שיספרו לנו משיחי השלום מהי תרומתם הייחודית של עמי האזור לאנושות, שבעבורה יש לצמק את ישראל לשני פרומיל משטחה של האומה הערבית?
סופן של אימפריות ליפול. אז רומא, היום האיסלאם. דרכם לא תצלח, כי עולם השקר שבו טובלים עמי ערב דומה למשיחי השקר האמיתיים. ובשונה מהם כמובן, וגם אברהם תירוש יסכים לכך - נצח ישראל לא ישקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
