שהצורר הדרוזאורוס ציוה שמד על היהודים באותם ימים וכי המלחמה ברומאים היתה כפויה. הצורר תכנן להחריב את בית ישראל עד היסוד. הצרה היחידה שמנעה מהיהודים לפחות ניצחון חלקי שהיה מאפשר הסכם עם הרומאים היא זמן המרד. הרומאים היו בשיא כוחם ולא היתה להם אף בעיה אזורית אחרת, את כל כוחם הם הפנו נגד היהודים, נגד בר כוכבא. זוהי עוד הוכחה שהמרד פרץ מחוסר ברירה בעיתוי לא נכון. אילולא כן היו ממתינים היהודים לעיתוי הנכון כפי שהיה בימי מרד התפוצות. עצם העובדה שהיהודים היו לבדם במערכה מראה שלא היה להם זמן להתעכב. המרד היה בלתי נמנע.

אותם שמאלנים, שבעיניך הם אנטי לאומיים, מנסים כל אחד לפי אמונתו (בין אם מאמינים בשתי מדינות ובים אם במדניה אחת), להתמודד עם הבעיות הערכיות שנוצרו מהקמת המדינה ומקיומה. הם עושים זאת מאהבהת העם היהודי ואהבת ישראל. מהו הפיתרון המדיני הצודק, שיקיים את מדינתנו? מה היתה הטעות במעשינו ומה היא הטעות בתפיסת הכוח שלנו היום... כל אלה הן שאלות מחשבת הציונות והיהדות האמיתית....

שכן ללא מעשים יהודיים, ציוניים, ישראליים לכפר על עוון הנכבה והגירוש של 67, ימשיך לאכול את זהותנו העוולות הללו. ומשם הפתח לאבדון שיחול חלילה לבוא עלינו...

האם כדי שעם ישראל ישוב לארצו היה צריך מרד?? הרי המרד וכשלונו הוודאי הגביר את עזיבת העם את ארצו וסביר להניח שאם לא היה מרד,הגלות הייתה במימדים הרבה יותר קטנים.
ההשוואה עם בן גוריון היא מגוחכת. מי שפתח במלחמת השחרור היו אלה הערבים ובן גוריון והישוב השיבו מלחמה.זו הייתה מלחמת אין ברירה מובהקת ואילו בר כוכבא פתח במלחמה ממניעים משיחיים בלי להתחשב במציאות הצבאית והמדינית(60 שנים לאחר המרד הגדול!!) הצלחתו הזמנית במאבק לא משנה את התמונה.שיבת העם התרחשה רק בגלל המצב בגולה ותחיית הציונות הרציונלית,המודרנית,החילונית,אילולא היא העם היה ממשיך לשבת בגלות כפי שעשה אלפיים שנים. אבל כשרוצים לגדף את מחנה השלום,מגייסים גם את האסון שהמיט בר כוכבא על העם היהודי והופכים את זה להישג. עוד מרד כזה ואבדנו.