חפש את האישה
מדוע בכל ימי עיון, הכנסים התורניים, הפאנלים והדיונים בהלכה ומציאות, יש ייצוג כל כך מזערי לנשים? המהפכה התורנית נשית לא עוברת את הש.ג הגברי
מכללת הרצוג
בדיקה מדגמית ולא מדעית מעלה את הנתון הבא: יש הרבה יותר מרצים גברים ממרצות. ולא חשוב באיזה תחום. תנ"ך, מחשבה, אקטואליה – בכל מושלים הגברים.
כך למשל בימי העיון של צוהר – המייעד עצמו ל"רבנים, רבניות, מחנכים ומחנכות". אף אחד מהמושבים לא מונחה על ידי אישה, ומספר הנשים המשתתפות בדיונים זעום.
אפילו המושב העוסק במדרשות לבנות מונחה על ידי גבר, ויש בו את הייצוג הכי גבוה לנשים: חמישים אחוזים מהמשתתפים בפאנל, אם לא סופרים את המנחה, הן נשים. כלומר שתיים.
אין נשים בפאנלים העוסקים בהשלכות החשיפה לחברה החילונית – בשירות לאומי, באוניברסיטה, וכדומה.
גם לא במושב שעתיד לדון במעורבות הנוער בפעילות פוליטית, ויכלול התייחסות למעצר הבנות, ורשימת הדיונים חסרי הנציגות הנשית, עוד נמשכת.
למי שתהה, אנחנו מדברים פה על רבני צוהר. הם לא חשודים בניתוק מהשטח או ברדיקאליות דתית.
אז איך קורה שהייצוג כל כך דל? האם יש מחסור בנשים ראויות שיכולות להשתלב בדיונים ולתרום להם? האם מישהו סבור שלנשים אין נגיעה בנושאים האמורים?
כמה זה עשר מתוך 30?
אפילו מדרשה שבראשה עומדת אישה, מצאה לנכון לשבץ ביום עיון לרגל תשעת הימים, שלושה מגידי שיעורים ממין זכר, בלו"ז של ארבעה שיעורים בסך הכול.
בימי העיון בתנ"ך של הרצוג, הציעו עשרה שיעורים עם מרצות, מתוך שלושים בסך הכול.
דווקא ימי העיון של בניין שלם, שמייצגים זרם יותר חרד"לי, מציעים אחוזים גבוהים יחסית של נשים בקדמת הבמה.
ייתכן שהדבר נובע מכך שימי העיון מיועדים לנשים בלבד, מה שמאפשר גם לנשים שלא מעוניינות לשאת דברים לפני גברים להשתתף. אבל למרות נקודת האופטימיות הזו, התמונה הכללית די עגומה.
האכזבה גדולה במיוחד דווקא בגלל שמדובר בגופים שמכירים בצורך וביכולת של נשים להיות חלק מהשיח.
אם היה
מדובר בהדרה גורפת היה קל יותר לצעוק על אפליה ופנאטיות. תמונת המצב הזו מציעה אפליה קשה יותר להתמודדות, מז'אנר תקרת הזכוכית הבלתי נראית, בלתי מדוברת – אבל חוסמת כתקרת בטון.
יש ייצוג לנשים, הן חלק מהדיונים, אבל ההרגשה היא שזה קצת כדי לצאת ידי חובה. נקשט את ימי העיון שלנו בכמה שמות נשיים, כמה 'גברת' במקום 'הרב', וזה יהיה בסדר.
עדיין אין הפנמה של הצורך האמיתי שיש בהשמעה בעלת נתח משמעותי של הקול הנשי – קול שונה מהותית מהקולות הגבריים שנשמעים אצלנו כבר אלפי שנים.
זה לא כי אנחנו גם רוצות לככב על גבי פרוספקטים. זה כי מה שיש לנו להגיד רלוונטי, והוא צריך להיות חלק מהדיון, כפי שאנחנו חלק מהחיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
