און מצא מטמון
אל על שיחררו את המלאך המנוכר עם הכנפיים, חדלו להתווקווק על ההמנון הלאומי והביאו פרסומת משעשעת, חיננית ומשוחקת נפלא. חנה קאופמן עפה
הקריאייטיב שלך פנקוטה
ההמנון הלאומי מוכר כרטיסים. זה הרי נורא, חסר טקט ורגישות. גם לא ירדתי גם לסוף דעתו של המפרסם בקמפיין שקדם לו שכלל חתיך בריטי עם כנפיים המהלך ללא פשר או קשר בטרמינל המנצנץ ומחפש (אותי).
לא הבנתי מה קרה למוביל הלאומי שלאורך השנים ידעו למצב עצמם היטב במהלכים פרסומיים יפהפיים (לא נשכח את שירי בן-ארי המושלמת עומדת בתוך מנוע של ג'מבו בטייץ מבריק), מהליכים אפקטיביים המתלבשים בול על המוצר.
אל-על טוענים לישראליות. הם מתהדרים בלוגו נפלא שטוען שהם "הכי בבית בעולם" המטוסים צבועים כחול לבן, הדיילות מדברות עברית רהוטה והן מתהדרות בחן הישראלי הבלתי הפיך. ממש מנגל מעופף. יחד עם זאת וללא כל צידוק, אל-על מציגים עצמם בקמפיינים אירופאים, עם שחקנים מיובאים ונופים רחוקים.
והנה, לראשונה מתחבר אינסייט הישראליות לפרסומת באופן מהודק בעזרתו של האיש המצחיק ביותר בכל המדינה כולה - יובל סמו. איך אומר זאת בלי לפגוע - עושה רושם שאל על שיחררו את הנוד הענק שהיה תקוע להם בבטן שנים וגרם להם לייצר פרסומות פלצניות ועכשיו משהוקל להם, הם חושבים בהגיון ועושים את העבודה.
הקמפיין החדש באמת עושה חשק לטוס. סמו מביא את האקטואליה הטלוויזיונית דרך עיניו של און פרלין, יועץ רה"מ מ"ארץ נהדרת", טיפוס קיצוני וחינני, מחבק חמוסים ולובש בגדים מנומרים זברה, אשר בפיו שגורה שפה משל עצמו ואולי כאן הזמן לעצור ולשאול מה פשר המתווקווק? האם זה הלהתנקנק החדש? האם מדובר בז'רגון הומוסקסואלי שטרם שמעתי? ומה בכלל שורש המילה? ו.ק.ו.ק?
און יושב בביתו המהודר וצופה בטלוויזיה שעושה לו חשק לטוס לעולם. הרי כל אחד מאיתנו רצה לטייל בקורליאונה כמו אל פצ'ינו בצעירותו או לתפוס איזה אי בודד למספר שנים
יחד עם טום הנקס. התסריטים מצטיינים בטקסטים מדויקים משעשעים - כל מילה במקום.
השימוש בגיי החינני הדרמטי, בעל שפת הגוף המוגזמת הוא מדויק, הרי מטוסי החברה מלאים באנשים שמאוד דומים לאון פרלין, אנשים מוחצנים מוקצנים ומלאי קסם באופן כזה או אחר. ברגעים אלה ממש אפשר למצוא את און פרלין וחבריו מוכרים מוצרי דיוטי פרי במעברי המטוס או מורחים קרם עיניים מול המראה במטבח האחורי. יש משהו אמיתי ונכון במיתוג החדש של אל-על. משוחרר הומוריסטי, עשוי נפלא והכי חשוב – קרוב למציאות.
אני ממליצה בחום ובאהבה גדולה להיכנס לאתר של אל על(זהירות לבל תקנו איזה כרטיס למרמריס) ולצפות בחמשת הסרטים המקסימים עד מאוד שיצרו מקאן אריקסון עבור החברה, כאשר הסרט שנקרא "קרב סכינים" מתעלה מעל כולם. בדף הבית של החברה, מוצג און פרלין כדייל עליז לבוש חליפה גברית ומטפחת נשים לצווארו, עומד במרכז המטוס ופונה אל הנוסעים. אל תפספו את השוס הזה של מקאן אריקסון, אותו משרד שגידפתי בטור הקודם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם