עונשו של אנס האיידס הופחת ל-22 שנה
העליון הפחית 3 שנים מעונשו של אזרח גאנה שאנס נשים והדביקן באיידס. השופט קבע: תיאור המחלה שהוצג במחוזי יוצר סטיגמה שלילית לנדבקים
השופטים שהיו בדעת רוב קיבלו את עמדת סנגוריו של סרפו, עורכי הדין חגית לרנאו וקרן מכלוף טליס, וכן את עמדת פרקליט הוועד למלחמה באיידס, עו"ד דורי ספיבק, כי בית המשפט המחוזי שגה כשהחמיר עם האנס מתוך תפיסה מוטעית שמחלת האיידס היא סופנית וגלום בה גזר דין מוות המלווה בסבל וייסורים.
השופטת ארבל ציינה כי במהלך השנים ובפרט בעשור האחרון, חל שינוי בהתייחסות העולמית למחלה ובהתמודדות עמה, עד שכיום אין מקובל עוד לראותה כמחלה סופנית וחשוכת מרפא, כפי שהיה מקובל בעבר, אלא כמחלה כרונית. לדעת ארבל, ראוי שתהיה לכך השפעה כלשהי ולו קלה על גזירת עונשו של סרפו.
נימוק נוסף שהביא את השופטים להקל בעונש הוא העובדה שהפסיקה הקיימת בסוגיית הפצת מחלות מדבקות משקפת ענישה מקלה בהרבה מזו שהוטלה על סרפו. בין השאר, התחשבה השופטת בעונש של 12 שנות מאסר שהוטל לאחרונה על רופא שגרם להדבקתם של 25 אנשים בצהבת זיהומית.
השופטת ארבל הסבירה כי ראוי היה לתת משקל מסוים לנסיבות האישיות של סרפו, אזרח גאנה בן 34, שבא לישראל כעובד זר בלתי חוקי, שיש לו תפיסות חברתיות, תרבותיות ורפואיות, מארץ מוצאו,
עם זאת, ארבל הדגישה כי מעשיו של סרפו חמורים ביותר, גרמו למתלוננות פגיעה קשה וכואבת מאד, ראויים לגינוי ברור וחד משמעי ומחייבים ענישה מחמירה.
השופט מלצר ציין כי בתיאורו של בית המשפט המחוזי את משמעות מחלת האיידס כזורעת מוות, נגרמה פגיעה לא מוצדקת לאוכלוסיית הנדבקים, לרבות המתלוננות, הסובלת ממילא די והותר מהמחלה. היום מתברר כי מי שנוטלים את תרופות הקוקטייל יכולים לחיות עם הנגיף שנים רבות ולהגיע לתוחלת חיים דומה לזו של רוב האוכלוסייה.
"הרטוריקה של בית המשפט הייתה, בכל הכבוד, שגויה, והוא פעל בסתירה לגישות המקצועיות העדכניות, הרואות גם בשינוי היחס החברתי כלפי האיידס ובריכוך הפחדים מפני המחלה, שלב הכרחי למודעות בצורך להיבדק ובצורך להימנע מיחסי מין בלתי מוגנים", קבע השופט מלצר.
"נדמה כי בית המשפט המחוזי אשר בא לברך, ברצונו להצטרף למאמץ למנוע הדבקה עתידית, נמצא מחזק, שלא בטובתו, מגמה של סטיגמטיזציה ודה-הומניזציה של מחלת האיידס", הוסיף השופט מלצר. "לפיכך, השיקול של העמדת דברים על דיוקם והמסר הציבורי הנדרש, מצדיקים הפחתה מסוימת בעונש המצטבר שהוטל על המערער".
השופט אדמונד לוי, שהיה בדעת המיעוט, ציין כי הוא מוכן להניח שמחלת האיידס שוב אינה נחשבת על ידי המומחים כמחלה סופנית, אלא כמחלה כרונית הניתנת לריפוי. עם זאת, הוא החליט לדחות את הערעור לאור התנהגותו של סרפו, שהיה מודע היטב לסכנה שבמעשיו, אולם הוסיף לפעול כדי לספק את יצרו תוך התעלמות מאותה סכנה והעלמתה מבנות זוגו.
נא להמתין לטעינת התגובות
