1, 2 ניסיון
בראשית ימיו היה ערוץ 2 תמים, מלא בשובבות אוואנגרדית ובניסים קטנים הנגרמים מיצירתיות גדולה. ארז טל הוא הסמל של התקופה הזו. יחד הם התבגרו, התמסחרו והפכו למכונות משומנת החיות בסימביוזה מושלמת. יוני בינרט רוצה שיחזירו לו את ערוץ 2 הניסיוני
הביטו בחיוכו הטורפני של מר טל כיום בעודו מנווט בין תוכניות "בידור" פרימיטיביות ומעליבות המתעקשות לנכס את עצמן לז'אנר תוכניות "מדורות השבט" ובין מיצגי פטריוטיות דלוחים, דוחים ומעליבים שצצים לפני יום העצמאות כמו עיגולי חרא כשאתה צועד מאחורי גמל במעלה גבעה טרשית בעת הטיול השנתי לנבטים.

הזהו האדם ששבר את השבלונה אי- שם בשנת 1990? האיש שניפץ את קירות הממסד הרדיופוני, שהביא את בשורת הסאטירה והנונסנס אל החופים הטלוויזיוניים הבתוליים עד אז? כיצד הפך טל ליאפי החלקלק, המעצבן והמבוסם שמחייך אלינו עם קרן פלס מאולפן מכוער כזה או אחר?
השאלה הזו משנית לנוכח הקביעה כי המונח "ארז טל" הוא מונח מיטונימי. הפירוש של המילה 'מיטונימיה' הוא "אפיון דמות על ידי פרטים השייכים לה או נמצאים בסביבתה". אוקיי- אם ניקח ביד אחת את הערוץ השני (מימיו הניסיוניים ועד היום) ונחשוב עליו כעל "דמות", נוכל לתפוס במר טל עם ידנו האחרת ולכפות עליו את ההגדרה "פרט השייך לדמות".
ארז טל הרי שייך לערוץ השני, בין אם ישמח לחשוב על עצמו במונחים הרכושניים הללו ובין אם לא, וכמו בכל מערכת יחסים גדולה מהחיים, גם זו הינה מערכת סימביוטית בה מזינים זה את זה שני הגופים, תלויים זה בזה, משגשגים בשיתוף מאושר ומרפדים את כיסיהם בכסף שהרוויחו מכלום.
ההתחלה, עם זאת, הייתה תמימה, מלאה באותה שובבות אוואנגרדית של התחלות חצופות ובניסים הקטנים הנגרמים מיצירתיות אמיתית.
מתישהו בשנת 1990, בזמן שהערוץ השני הניסיוני
מדוע תוגה? כי טל לא עצר ב"העולם הערב" המבריקה אלא הלך ותפח והפך לממלכתי, נפוח ותפל יותר עם כל תוכנית נוספת, עם כל ספיישל נולד. כמוהו - כך הערוץ שפעם נתן לנו את "העולם הערב", את "נייס גאי", את "חכם בלילה" ואת "דודו מספר לגולו" הפשוטה אך הגאונית. ארז טל הוא ערוץ 2, לרע ולרע, וכמו החממה המרקיבה שמאכלסת אותו, גם טל עשה את הדרך מהבטחה נוצצת ומטאורית לדוד הזקן והחרמן שאתה מת לגרש כבר מהסלון.
קטע הווידאו באדיבות איתן אבוט







נא להמתין לטעינת התגובות