"נזקקנו לחוק כי בת"א צפצפו על המסורת"
בדיון פגרה מיוחד וסוער בכנסת על פסק דין החמץ הדגיש יו"ר המפד"ל שחוק החמץ נחקק "כי נפרצה הגדר ולא גילו רגישות". לדבריו, רוב מוחלט של העם רוצה לשמור על המסורת היהודית
יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, שהסכמתה איפשרה את קיום הדיון המיוחד לפני חג הפסח, פתחה את הישיבה בהבעת צער על הנוכחות הדלה שהפגינו הח"כים, לאחר הרעש והצלצולים שהשמיעו סביב פסק הדין השנוי במחלוקת.
ואולם, בהדרגה נאספו במליאה כ-50 חברי הכנסת, ובתום הדיון נערכה הצבעה שהכריעה כי הנושא יועבר לאחר הפגרה להמשך דיון באחת מוועדות הבית, על פי קביעת ועדת הכנסת.
משניתנה לח"כ הלפרט רשות הדיבור, הוא ציטט את איסור החמץ המופיע בתורה ושאל: "מי מאיתנו לא מכיר סיפורים על יהודים שבתקופת השואה נזהרו שלא להיכשל חלילה באכילת חמץ?". אלפרט הוסיף כי "אבי הגאון היה צם בפסח במשך תשעה ימים ושותה מים בלבד, כדי שלא להיכשל באכילת חמץ".
על החלטת השופטת בר צבן להתיר מכירת חמץ בפסח שלא בפומבי, אמר ח"כ הלפרט בזעם כי "קביעת השופטת מראה שהיא ראתה עצמה מוסמכת לקבוע בנושא לאומי. היא חושבת שהיא יכולה לפסוק באחד הנושאים המקודשים ביותר, שעם ישראל שמר". לדבריו, "החלטת השופטת פוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל. מסופקתני אם יש יותר משטן אחד ששותף לדעה זו".
ח"כ זבולון אורלב שדיבר אחריו הציג פרשנות מעניינת לחוק איסור מכירת החמץ. אורלב טען כי על פי סקרים, 70% מהציבור בישראל שומר חמץ, ורק 20% מהישראלים מגדירים את עצמם כחילונים. מכאן נובע, טען, כי "רוב מוחלט של עם ישראל רוצה לשמור על המסורת היהודית לא רק באופן פרטי אלא גם באופן קהילתי
"הלוואי שלא היינו נזקקים בכלל לחוק. זה היה צריך להיות המצב האידיאלי, כמו שאיננו נזקקים לחוק יום כיפור, לחוק ברית מילה, וכמו שאין חוק שחובה לאכול מצות בפסח", אמר אורלב. "למה נזקקנו לחוק הזה לפני 22 שנה? כיוון שנפרצה הגדר, כיוון שאנשים - יכול להיות שהם מיעוט, בעיקר בגוש דן, בעיקר בתל אביב, צפצפו, לא גילו רגישות ובעזות מצח הלכו והגישו חמץ ברשות הרבים. ולכן נחקק חוק החמץ".
גם אורלב הבהיר כי את חוק החמץ ושמירתו הוא רואה כקריטי לגבי קיומה של ישראל כמדינה יהודית. לדבריו, זהו "חוק שנחקק כחלק מחקיקה שמעצבת את דמותה היהודית של מדינת ישראל בכל מה שקשור לרשות הרבים, בפומבי, בציבור".
אורלב סייג את דבריו ואמר: "אמונה לא תבוא דרך חוק. אלא מה? על רשות הרבים צריך להגן אם יתברר שיש אנשים שאינם מוכנים לקבל עליהם את עול הרוב. ולכן, לצערי, מיעוט חילוני להכעיס - שלא עולה על 20% - הוא שגרם לחקיקה הזאת. הוא שצריך לקלקל את השורה". לסיום זעק אורלב מעל הדוכן: "אין עם יהודי עם פיתות בפסח".
על כך ביקשה לברר ח"כ זהבה גלאון, שנטלה את רשות הדיבור, האמנם הזהות היהודית של מדינת ישראל טמונה בפיתה. משנענתה בקריאות נזעמות: "כן, כן", אמרה גלאון כי "כך אתם נראים. לא צריך לתקן את חוק החמץ, אלא לבטל אותו. הניסיון שלכם לכפות על אנשים מה, איך ואיפה לאכול לא עומד במרכזה של הזהות היהודית".
השר אלי ישי, טען כי בשאלתה גלאון "מייצגת את הגישה שחותרת לעקור את המסורת היהודית של ישראל מהקמתה. אנחנו נערכים לתיקון בחוק, שלא יותיר מקום לטעויות. הזהות צריכה להישמר".
את עמדת הממשלה ייצגה בדיון השרה רוחמה אברהם בלילא. מעל הדוכן אמרה השרה כי החוק לא אוסר על מכירת חמץ אלא על הצגתו בלבד, אך הודתה כי הנושא מורכב וראוי לעיון ממושך. "עלינו לבחון את הסוגיה באופן יסודי ומעמיק", אמרה. "אין לי שום התנגדות להעביר את זה לוועדת הפנים של הכנסת".
למרות הסערה הציבורית והפוליטית שחולל פסק דין החמץ, לא דנו הח"כים בהצעות החוק הפרטיות שביקשו לקדם חברי הכנסת אברהם רביץ ומאיר פרוש (יהדות התורה), בניסיון לאסור כליל מכירת חמץ בפסח, זאת משום שעל פי הנוהג אין דנים במהלך הפגרה בהצעות חוק פרטיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
