פרנקלין דלנו רוזוולט
הנשיא ה-32 (1945-1933 - מת במהלך כהונתו)
רוזוולט נולד באחוזה המשפחתית ליד הייד פארק בניו-יורק ב-30 בינואר 1882. אביו היה בעל אדמות עשיר וסגן נשיא חברת רכבות. אמו של רוזוולט היתה רעייתו השנייה של אביו. הנשיא לשעבר, תיאודור רוזוולט, היה בן דוד מדרגה חמישית.
רוזוולט הצעיר למד בבית עד גיל 14 וכמעט מדי שנה בילה באירופה. אביו, שבילה עמו רבות, לימד אותו כיצד להתנהג וכאשר הלך רוזוולט לבית הספר הוא קיבל ציונים גבוהים בהתנהגות.
בגיל עשר החל רוזוולט גם להתעניין בציפורים, שהפכו לתחביב שבו המשיך שנים רבות. באותו זמן הוא גם פיתח את תחביב השייט ונהג לאסוף דגמים של סירות. הוא גם אהב לאסוף בולים ועד מותו השיג אוסף ענק.
ב-1896 החל ללמוד בבית הספר גרוטון במסצ'וסטס ונחשב לתלמיד מצטיין ולספורטאי. בשנתו האחרונה הוא היה המאמן של קבוצת הבייסבול. אחרי ארבע שנים התקבל רוזוולט לאוניברסיטת הרווארד, שם למד היסטוריה, כלכלה, שפות ומדע. את מרבית זמנו הוא השקיע בפעילויות מחוץ לשעות הלימודים ובמיוחד בעיתון הסטודנטים אותו ערך. כאשר היה בקולג' מת אביו של רוזוולט.
לאחר הרוורד עבר רוזוולט לבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ועם סיום לימודיו ב-1907 הוא החל להתמחות בחברת עורכי דין מובילה בעיר.
במרס 1905 התחתן רוזוולט עם אנה אלינור רוזוולט, בת דודה מדרגה שישית שלו, ולשניים נולדו עשרה ילדים. בעוד פרנקלין היה עסוק בקריירה הפוליטית, אלינור הפכה לאישה נחושה. כאשר הילדים גדלו היא הגדילה את עיסוקיה בחינוך ובנושאים ציבוריים. הנשיא לשעבר רוזוולט, שהיה הדוד של אלינור, הוא שהוביל אותה בחתונה. רעיונותיו הליברליים ומנהיגותו החזקה של הנשיא לשעבר השפיעו על רוזוולט בהחלטה לפנות לקריירה ציבורית.
מנהיגי הדמוקרטים זיהו משלב מוקדם את הפוטנציאל
אחרי שפעל לבחירתו לנשיאות של וודרו וילסון הוא קיבל את תפקיד עוזר מזכיר הצי ב-1913. בשבע שנות כהונתו השתתפה ארה"ב במלחמת העולם הראשונה ורוזוולט פעל לבניית צי גדול ויעיל. הוא גם יזם תוכנית להצבת מוקשים בתעלה הבריטית כדי לעצור את הצוללות הגרמניות. אחרי המלחמה סייע רוזוולט לגרמנים לשקם את מדינתם ואף ביקר באירופה.
בוועידה המפלגתית לקראת בחירות 1920 הוא פעל לבחירת ידידו, מושל ניו-יורק אלפרד סמית, למועמד לנשיאות, אולם הוא נכשל במטרתו וג'יימס קוקס נבחר. הצירים בחרו ברוזוולט כמועמד לסגן נשיא. השניים קידמו ברחבי המדינה את רעיון ההצטרפות ל"חבר הלאומים", אולם הרפובליקנים ניצחו ברוב גדול ורוזוולט שב למשרד עורכי הדין.
ב-1924 הקים רוזוולט חברת עורכי דין משלו ובאותה שנה שב לפוליטיקה ופעם נוספת ניסה לקדם את בחירתו של אלפרד סמית למועמד המפלגה לנשיאות, אך גם הפעם לא הצליח במטרתו, אם כי הפך לדמות מובילה במפלגה.
ב-1928 נבחר סמית למועמד לנשיאות ורוזוולט נקרא לרוץ במקומו לתפקיד מושל ניו-יורק והוא ניצח בפער של 25 אלף קולות. בתקופת כהונתו שמר רוזוולט על ניו-יורק כמדינה המתקדמת ביותר בארה"ב. את מרצו השקיע בעיקר במאבק נגד חברות החשמל על השימוש בנהר סנט לורנס. רוזוולט גם אישר חוק שהגביל שעות עבודה לנשים ולילדים ונתן סיוע לחוואים עניים.
אחרי שנבחר לכהונה נוספת ב-1930 המשיך רוזוולט לקדם את רישוי המתקנים הציבוריים, ביצע רפורמה במערכת המשפט ופעל למען שיפור מערכת הבריאות. הוא גם התנגד לאיסור על אלכוהול ונאבק בשחיתות.
צעדיו של המושל רוזוולט, בייחוד לנוכח השפל הכלכלי שגרמה קריסת הבורסה ב-1929, שכנעו רבים כי הוא המנהיג שלו זקוקה המדינה. בנאומיו לקראת ועידת המפלגה ב-1932 דיבר רוזוולט על "האיש הקטן שנשכח בתחתית הפירמידה הכלכלית" והבטיח לקדם תוכנית לסיוע לחקלאים, לבנקים ולבעלי בתים. אחרי שנבחר למועמד אמר כי "אני מתחייב לסדר חדש (ניו דיל), זה יותר מקמפיין פוליטי. זו קריאה לנשק". נאומיו ברחבי המדינה שכנעו את התושבים ולמרות ניסיונותיו של הנשיא הובר לקעקע את רעיונותיו של רוזוולט, הוא קיבל בבחירות 472 אלקטורים לעומת 59 להובר ונבחר לנשיא ה-32.
בארבעת החודשים עד כניסתו לתפקיד החמיר המשבר הכלכלי – הייצור ירד, הרחובות התמלאו באנשים רעבים, בנקים המשיכו לקרוס, הרכבות היו ריקות. ב-4 במרס 1933, כאשר נשא רוזוולט את נאום ההשבעה, הוא ניסה להפיח תקווה בעם במשפט המפורסם "הדבר ממנו יש לפחד הוא הפחד עצמו" והבטיח לנקוט בצעדים מידיים – פיקוח על הבנקים והאשראי, ארגון מחדש של עבודת הרווחה, הורדת הוצאות הממשל ולקיחת צעירים לעבודות במימון הממשלה. כאשר הרכיב את ממשלתו הוא מינה את האישה הראשונה לתפקיד שרה – פרנסס פרקינס, שרת העבודה.
במאה הימים הראשונים של הממשל אישר הקונגרס שורה של חוקים במסגרת תוכנית "ניו דיל" שכללה פיקוח על הבנקים ורפורמה בניהולם שסייעו להחזיר את האמון במערכת, תוכנית לשיקום העסקים והחקלאות, סיוע לחוואים תמורת פיקוח ממשלתי, סיוע למובטלים ולאלה שנמצאים בסכנת אבטלה. גם תקופת "היובש" במכירת האלכוהול הסתיימה. גדודי השימור האזרחי נתנו עבודות ושיכון לרבע מיליון צעירים ומינהל העבודות הציבוריות אפשר לרבים למצוא עבודות בבניית כבישים, סכרים, בניינים ציבור ופרויקטים נוספים. מיזם נוסף היה הקמת הרשות לעמק טנסי לצורך שליטה ממשלתית בייצור החשמל בנהר טנסי.
עד 1935 כבר היתה בארה"ב תחושת שיקום, אם כי תוכנית "ניו דיל" זכתה גם לביקורת מצד אנשי עסקים ובנקאים. בתגובה פתח רוזוולט בסדרה חדשה של רפורמות שכללה ביטוח לאומי, מסים על העשירים, הגבלות חדשות על הבנקים ועל מתקני הציבור ותוכנית סיוע במציאת עבודה למובטלים.
ב-1936 הצליח רוזוולט להיבחר לכהונה שנייה ברוב מוחץ למרות שיריבו זכה בתמיכת התקשורת. כעת הוא פנה לבצע רפורמה בבית המשפט העליון שהטיל מגבלות על חלקים נרחבים ב"ניו דיל" ודרש להרחיב את מספר השופטים ל-15. התוכנית נתקלה בהתנגדות קשה ורק לאחר שכמה שופטים שמרנים פרשו ורוזוולט מינה חדשים הוא היה מסופק.
במדיניות החוץ נקט רוזוולט במדינות "השכן הטוב" עם אמריקה הלטינית כשהוא נמנע מלשלוח חיילים לדיכוי מהומות בקובה ובהאיטי. אחרי שהמכסים הונמכו הלכו מדינות אחרות בעקבות ארה"ב והסחר הבינלאומי התחדש.
רוזוולט גם פעל למען שלום עולמי לפי דרכו של וודרו וילסון. הוא ניסה לעצור את הפעולות התוקפניות מצד יפן, איטליה וגרמניה כלפי שכנותיהן, אולם הקונגרס והציבור תמכו בהמשך הבידוד הבינלאומי והניטרליות. רוזוולט החליט להסתפק בבניית יכולות ההגנה מפני התקפה.
לקראת בחירות 1940 החליט רוזוולט להתמודד על כהונה שלישית מאחר שרבים חשו כי צריך מנהיג מנוסה. למרות שיריבו הרפובליקני תמך ברבים מצעדיו, אם כי ארה"ב עדיין לא יצאה לחלוטין מהמשבר הכלכלי, הבוחרים נתנו את אמונם ברוזוולט שניצח ברוב גדול.
מיד לאחר הבחירות הזהיר רוזוולט כי אם בריטניה תובס, גרמניה ובנות בריתה ישלטו בעולם. בעקבות זאת הוא החל בתוכנית "החכר והשאל" שיצאה לפועל במרס 1941. התוכנית התירה לנשיא למכור, להעביר, להחליף, להחכיר ולהשאיל אמצעי לחימה למדינות שההגנה עליהן חיונית לאמריקה. רוזוולט אף נועד לראשונה עם ראש הממשלה הבריטי צ'רצ'יל והצליח לשכנע אותו לתת עצמאות למושבות הבריטיות. אחרי שצוללות גרמניות תקפו ספינות אמריקניות שהעבירו את הציוד, סגר רוזוולט את כל הקונסוליות הגרמנית ושלט כוחות צי להגן על המשלוחים.
ב-7 בדצמבר 1941 התקיפו היפנים את הצי האמריקני בפרל הרבור אחרי שארה"ב סירבה להכיר בכיבושיהם באסיה. "אנו בתוך מלחמה, לא בשביל לכבוש, לא בשביל לנקום, אלא למען עולם שבו האומה וכל מה שהיא מייצגת יהיו בטוחים עבור ילדינו", הכריז רוזוולט שקיבל סמכויות מלאות מהקונגרס. רוזוולט הקים סוכנויות מלחמה והתעשייה עבדה במהירות לייצר כמויות אדירות של מטוסים, טנקים, אוניות קרב.
מיליונים התגייסו לצבא ונלחמו באירופה ובמזרח הרחוק. הישגים נרשמו מול היפנים במידוויי ובגוודלקנאל והחל מ-1943 הובסו היפנים במרבית המקומות. מנובמבר 1942 ועד מאי 1943 הצליחו האמריקנים והבריטים להשתלט על צפון אפריקה ולאחר מכן פלשו לאיטליה. ב-6 ביוני 1944 החלה המתקפה המרכזית נגד הגרמנים בפלישה לנורמנדי ולאחר חודשיים וחצי שוחררה צרפת. הבריטים והאמריקניים התקדמו ממערב והסובייטים ממזרח ובתחילת מאי 1945 נכנעו הגרמנים סופית.
רוזוולט תיאם את מאמץ המלחמה האמריקני עם צ'רצ'יל הבריטי ובהמשך גם עם מנהיג ברה"מ סטלין ובסוף 1943 נערכה פסגה ראשונה בין השלושה בטהרן. רוזוולט החל לקדם את הרעיון של הקמת גוף בינלאומי כמו "חבר הלאומים", אך יעיל יותר, ובאוגוסט 1944 נערכו שיחות בהשתתפות ארה"ב, בריטניה, ברה"מ וסין על הקמת הארגון.
לקראת בחירות 1944 שוב מונה רוזוולט למועמד הדמוקרטים ומול ניצב תומס דיואי הדמוקרט. השניים תמכו במעורבות אמריקנית בסדר העולמי אחרי המלחמה ורוזוולט המשיך לקדם את רעיון האומות המאוחדות. בבחירות קיבל רוזוולט 432 אלקטורים ודיואי רק 99.
בפברואר 1945 נועד רוזוולט עם צ'רצ'יל ועם סטלין ביאלטה ובה דנו בתוכניות המלחמה האחרונות ובשאלות השלום. רוזוולט, שרצה את הסיוע הסובייטי במזרח הרחוק נענה לבקשת סטלין כי מדינות מזרח אירופה יהיו תחת ההשפעה הסובייטית אחרי המלחמה.
מותו הפתאומי גרם לצער ברחבי ארה"ב והעולם. הוא נקבר בגן שבביתו בהייד פארק והמקום הפך לאתר לאומי. ב-1997 נחנכה מצבה לזכרו בבירה וושינגטון אשר מנציחה את פועלו בארבע הקדנציות.
רוזוולט לא זכה לראות את הניצחון במלחמת העולם השנייה. הוועידה להקמת האומות המאוחדות התקיימה כמתוכנן ב-25 באפריל ולאחר חודשיים נחתמה אמנת הארגון. אלינור רוזוולט היתה בין הדמויות הבולטות בארגון וסייעה בניסוח הצהרת זכויות האדם. בנובמבר 1962 היא הלכה לעולמה ונקברה ליד בעלה.
