וורן גמליאל הרדינג
הנשיא ה-29 (1923-1921 - מת במהלך כהונתו)
הרדינג נולד בכפר קורסיקה באוהיו ב-2 בנובמבר 1865, הבכור מבין שמונה ילדים. הוא למד בבית ספר קטן בקלדוניה ובגיל 14 הוא עבר לאוהיו סנטרל קולג'.
אחרי שלימד בבית ספר ומכר ביטוח, מצא הרדינג בגיל 19 את ייעודו – עיתונאות – אחרי שכבר החל ללמוד את רזי המקצוע כאשר אביו החזיק בעיתון מקומי. יחד עם כמה מחבריו הוא רכש תמורת 300 דולר את העיתון "מריון סטאר", שהיה בפשיטת רגל, והצליח לשקם אותו. וורן עשה כמעט הכל בעיתון – מניקוי מכונות הדפוס ועד מכירת מודעות וכתיבת טורים. מאחר שהחל ליצור קשרים במפלגה הרפובליקנית, סייע לו הדבר להגדיל את הרווחים.
ביולי 1891 התחתן הרדינג עם פלורנס קינג דה וולף, בתו הגרושה של בנקאי מקומי. היא סייעה לו בניהול העיתון ובעיקר במחלקת ההפצה וכך פינתה להרדינג זמן לעסוק בפוליטיקה. לשניים לא היו ילדים משותפים, אולם בנה של פלורנס מנישואיה הראשונים הלך בעקבות אביו החורג לתחום העיתונאות.
בפגישות הפוליטיות הוא פגש את הארי דוהרטי, עורך דין מקולומבוס ומנהיג פוליטי, שסייע לקדם את הרדינג בן ה-35. ב-1898 הוא נבחר לסנאט של אוהיו ונאמנותו המפלגתית הפכה אותו לפופולרי. ב-1904 הוא מונה לסגן המושל, אך לא הצליח להיבחר למושל ב-1910.
ב-1914 נבחר הרדינג לסנאט האמריקני וגם שם הפך לפופולרי והשתתף בכמה מהוועדות הבכירות. הוא הצביע בעד התיקון ה-18 לחוקה שאסר על מכירת משקאות אלכוהול ובעד התיקון ה-19 שנתן זכות הצבעה לנשים.
עם הכניסה למלחמת העולם הראשונה תמך הרדינג הרפובליקני במתן סמכויות לנשיא וילסון הדמוקרט. אולם כאשר וילסון ביקש בסיום המלחמה תמיכה בהסכם ורסאי, היה הרדינג בין מובילי ההתנגדות להקמת "חבר הלאומים" ובסופו של דבר הנשיא נוצח.
לקראת הבחירות ב-1920 עדיין חשו האמריקנים את השפעות המלחמה כשחלה עלייה באבטלה והחלה קריסה של חוות. את האשמה הטילו האזרחים על וילסון ועל הדמוקרטים. הרפובליקנים
מיד לאחר השבעתו הצליח הרדינג להעביר בקונגרס שורה של חוקים שמרניים. בין השאר הם כללו יצירת מערכת תקציבית פדרלית, מכסים גבוהים לשיא חדש והורדת מסים, והגבלת מספר המהגרים מכל מדינה. כמו כן אושרה תוכנית טיפול במשוחררי צבא מוגבלים. עד 1923 נראה כי המדינה מתחילה לשוב לתקופה של שגשוג.
בתחום מדיניות החוץ כינס הרדינג ב-1921 את ועידת וושינגטון בהשתתפות המעצמות הימיות. מזכיר המדינה קרא להפסקת בניית ציים למשך עשור ולקביעת יחס במספר הספינות בין ארה"ב, בריטניה ויפן והצעותיו התקבלו. כמו כן הושגה הסכמה בינלאומית על שמירת ריבונותה של סין.
ממשלו של הרדינג כלל אנשים מכובדים לצד חברים אישיים ופוליטיים והוא נתן בהם אמון מוחלט, אולם הם לעתים ניצלו זאת לצרכיהם האישיים. באחד המקרים נתן שר הפנים לחבריו זכויות קידוח נפט בקליפורניה ובוואיומינג תמורת "הלוואות" ואגרות חוב. השר נאלץ להתפטר, הועמד לדין וריצה עונש מאסר. הסקנדלים הקשו על תפקודו של הרדינג. "החברים האלה, הם שגורמים לי לצעוד בלילה", אמר.
גם בריאותו של הרדינג החלה להידרדר. בתחילת 1923 הוא סבל משפעת חמורה ואחריה היו לו מחלות נוספות. בקיץ אותה שנה הוא החליט לצאת למסע ברחבי המדינה כדי לשפר את בריאותו ואת הפופולריות שלו. אולם הסיור, שכלל גם ביקור באלסקה, רק התיש אותו יותר. כאשר הגיע לסיאטל הוא חלה והועבר לסן פרנסיסקו, שם הוא מת ב-2 באוגוסט 1923 מהתקף לב. רעייתו מיהרה לשוב לוושינגטון ושרפה את כל ניירותיו. הרדינג נקבר במריון באתר זיכרון שמומן ממתנות של הציבור.
