זכארי טיילור
הנשיא ה-12 (1850-1849 - מת במהלך כהונתו)
טיילור נולד ב-24 בנובמבר 1784 במחוז אורנג' בוירג'יניה, השלישי מבין תשעת ילדיהם של ריצ'רד ושרה טיילור. אביו היה קצין צבא במלחמת העצמאות ואמו היתה בעלת השכלה מאירופה. חודשים ספורים לאחר הולדתו, עברה המשפחה לצפון קנטאקי וטיילור הצעיר גדל במטע של אביו במחוז ג'פרסון.
זכארי טיילור. ארכיון
מאחר שלא היו בתי ספר באזור, קיבל טיילור את חינוכו ממורה פרטי. בערבים שמעו טיילור ואחיו סיפורי מורשת קרב מאביהם ומחבריו וכאשר גדלו הצטרפו כולם, מלבד אחד, לשורות הצבא. למרות זאת, המשיך טיילור לעסוק גם בחקלאות והקים שני מטעים בלואיזיאנה ובמיסיסיפי.
הקריירה הצבאית של טיילור, שהחלה ב-1808, נמשכה 40 שנה ובמהלכן הוא נלחם במלחמה מול הבריטים ב-1812 ומול האינדיאנים לאורך הגבולות. בין החיילים ששירתו תחתיו היו אברהם לינקולן, יוליסס גרנט וג'פרסון דיוויס (לימים נשיא הקונפדרציה הדרומית). טיילור נחשב למפקד נערץ. הוא לבש מדים פשוטים ולא פעם סיכן את חייו מול אש האויב. מבנהו המוצק וכוח הסבל שלו הקנו לו את הכינוי "הקשוח והמוכן הוותיק".
ב-1810 התחתן טיילור עם מרגרט סמית ממרילנד. נולדו להם ארבעה ילדים ובנם היחיד, ריצ'רד, שירת במלחמת האזרחים בצבא הדרום. גם בנותיהם נישאו לאנשי צבא, אחת מהן התחתנה עם ג'פרסון דיוויס.
טיילור במדים
ארכיון
הפך לגיבור לאומי
כאשר פרץ המשבר מול מקסיקו על רקע רכישת קליפורניה וניו-מקסיקו בתחילת 1846, הורה הנשיא ג'יימס פולק לטיילור לתפוס את שטח המריבה בריו גראנדה. כאשר הגיעו כוחותיו של טיילור לאזור הם הותקפו על ידי המקסיקנים ובתגובה פתח טילור במתקפה וניצח בקרבות פאלו אלטו ורסקה דה לה פלמה. בעקבות זאת הכריז הקונגרס על מלחמה נגד מקסיקו.
טיילור השיג ניצחונות מרשימים במונטריי, אך הנשיא פולק, שלא היה מרוצה מסגנונו של טיילור, מינה במקומו את גנרל ווינפילד סקוט למפקד הצבא במלחמה. על אף ההדחה המשיך טיילור להילחם ובפברואר 1847 הוא ניצח את כוחותיו של הגנרל הספרדי סנטה אנה בקרב בואנה ויסטה. הניצחון הפך את טיילור לגיבור
לאומי ואפשר לצבא האמריקני לכבוש את מקסיקו סיטי ולסיים את המלחמה.
לקראת בחירות 1848 הועלה שמו של טיילור כמועמד לנשיאות. הוא אמר כי אין לו שאיפה לכך, אך אם יקבל פנייה לא ידחה אותה. המפלגה הוויגית, שכבר הצליחה לזכות בבחירות עם איש צבא אחר, וויליאם הריסון ב-1840, החליטה למנות אותו כמועמדה.
קמפיין הבחירות של טיילור התבסס עם העבר הצבאי שלו יחד עם הבטחה לממשל לא פוליטי. מתנגדי העבדות הקימו מפלגה משלהם והריצו לנשיאות את הנשיא לשעבר, מרטין ואן-ביורן. בבחירות קיבל טיילור 163 אלקטורים לעומת 127 שקיבל מועמד הדמוקרטים, לואיס קאס. ואן-ביורן לא קיבל אלקטורים וטיילור הוכרז כמנצח בבחירות.
כרזת הבחירות של טיילור ופילמור
ארכיון
הדובדנים גרמו למותו
במהלך כהונתו מימש טיילור את הבטחתו ולא פעם הציג את עצמו כנשיא שמעל הפוליטיקה שלא מוכן להיות "בובה" של מנהיגי הוויגים בקונגרס. בימיו החל גם משרד הפנים לפעול והוא מינה את השר הראשון.
זכארי טיילור במדים ארכיון
נושא העבדות המשיך להוות סוגיה מרכזית בחיים הפוליטיים של ארה"ב. על אף שהוא עצמו החזיק ב-100 עבדים במטעיו, הוא לא נחשב לאחד ממגני העבדות ושנותיו בצבא הפכו אותו ללאומן שמוכן לעשות הכל למען שימור האיחוד.
כאשר ניו-מקסיקו וקליפורניה עמדו לבקש להצטרף כמדינות חברות בארה"ב התעקש טיילור כי העבדות תיאסר בשטחן, למורת רוחם של אנשי הדרום. בפברואר 1850 קיים טיילור פסגה סוערת עם מנהיגי הדרום שאיימו לפרוש מהאיחוד ואמר להם כי הוא מוכן להוביל את הצבא באופן אישי כדי לשמור על החוק. "אנשים שיפעלו נגד האיחוד, הוא יתלה אותם בפחות אי רצון מאשר הוא תלה עריקים ומרגלים במקסיקו", איים ללא היסוס.
אולם תפנית מפתיעה מנעה מטיילור להגשים את מטרותיו. אחרי טקס ב-4 ביולי 1850 שבו הניח אבן פינה לאנדרטת וושינגטון חלה טיילור ולאחר חמישה ימים הלך לעולמו. רופאים קבעו כי מדובר בדלקת מעיים חריפה שככל הנראה נגרמה אחרי שאכל כמות גדולה של דובדבנים ומאכלים נוספים שהיו בחום הכבד ששרר באותו יום. רגעים ספורים לפני שאיבד את הכרתו קרא לאשתו, ביקש ממנה לא לבכות ואמר: "תמיד מילאתי את חובותיי, אני מוכן למות. החרטה היחידה שלי היא שאני משאיר את חבריי מאחור".
אחרי מותו של טיילור הגיעו הצפון והדרום לפשרה על המדינות החדשות, אולם ההסכמים רק דחו את הקץ ו-11 שנה לאחר מכן פרש הדרום מהברית ומלחמת האזרחים שטיילור כה התאמץ למנוע יצאה לדרך.
