ג'יימס פולק נוקס
הנשיא ה-11 (1849-1845)
פולק נולד ב-2 בנובמבר 1795 במחוז מקלנברג שבקרוליינה הצפונית, הבכור מתוך עשרה ילדים של סמואל וג'ין נוקס ופולק. אבותיו הגיעו בתחילת המאה ה-19 מסקוטלנד ומאירלנד ועברו לקרוליינה הצפונית. ב-1806 עברה המשפחה והקימה חווה חדשה במערב התיכון של טנסי.
בילד נחשב פולק למשקיען בלימודים ולאחר שסיים את בתי הספר בטנסי עבר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. ב-1818 הוא סיים בהצטיינות בלימודים קלאסיים ובמתמטיקה אחרי שלמד קשה מאוד עד כדי כך שלפעמים פגע בבריאותו.
לאחר מכן למד שנתיים משפטים והפך לעורך דין. הוא הצטרף למשרד בקולומביה שבטנסי ובתוך זמן קצר הפך לאחד מעורכי הדין המובילים.
ב-1823 פנה פולק לפוליטיקה ונבחר לבית הנבחרים של טנסי. בתחילת 1824 נשא פולק לאישה את שרה צ'יילדרס, בתו של חוואי עשיר. לשניים לא נולדו ילדים.
לאחר שנה הוא התמודד לבית הנבחרים והצליח לנצח פוליטיקאים ותיקים. במהלך כהונתו שנמשכה 14 שנה – ובמהלכה המשיך לעסוק בעבודתו כעורך דין - התקרב פולק לאנדרו ג'קסון ונאבק במדיניות של הנשיא ג'ון קווינסי אדמס ושל הנרי קליי. אחרי בחירתו של ג'קסון לנשיא ב-1828 קידם פולק את המדיניות שלו בבית הנבחרים.
בשנים 1839-1835, שהיו שנים סוערות בפוליטיקה האמריקנית על רקע המשברים הפוליטיים והכלכליים, שימש פולק כיו"ר בית הנבחרים. גישתו כי לכל אדם יש זכות להביע את דעתו זכתה להערכה גם בקרב יריביו הפוליטיים המרים. לאחר מכן שב פולק לטנסי ונבחר למושל, אך הפסיד בבחירות 1841 וב-1843.
לקראת הבחירות לנשיאות 1844 תכננה המפלגה הדמוקרטית להריץ את פולק לתפקיד סגן הנשיא, אולם הנסיבות השתנו. הסכסוך בין סיעתו של הנשיא לשעבר מרטין ואן-ביורן לבין סיעתו של ג'ון קלהון על תפקיד הנשיא הביאה את נציגי המפלגה לבחור בפולק בתור מועמד פשרה. פולק ניצל את קיומה של המפלגה הליברלית שלקחה קולות מנציג המפלגה הוויגית, הנרי קליי, ונבחר לנשיא ברוב של 38 אלף קולות בלבד על אף שהוויגים ניצלו את אפרוריותו ושאלו "מי זה ג'יימס פולק?".
בגיל 49 הושבע פולק לנשיא ה-11 והציג את היעדים שלו: "יש ארבע מטרות גדולות – האחת, הורדת המכסים; השנייה, משרד אוצר עצמאי; השלישית, יישוב שאלת גבול אורגון;
הודעתו כי אין בכוונתו לרוץ לכהונה נוספת סייעה לו לפעול ללא חשש מגזר דין הבוחרים והפוליטיקאים. ב-1846 הוא הצליח להוריד את המכסים למרות התנגדות היצרנים. הוא גם הקדים משרד אוצר עצמאי וביסס את המערכת הכלכלית הממשלתית.
בשאלת אורגון דרשה המפלגה הדמוקרטית כי הגבול יגיע לקו רוחב 54'40' - הגבול הדרומי של אלסקה הרוסית – אולם פולק ידע כי הבריטים לא יסכימו לכך והציע להם באמצעות מזכיר המדינה, ג'יימס ביוקנן, כי הגבול עבור בקו הרוחב 49. אחרי שהבריטים סירבו, דרש פולק את כל השטח ועלה חשש כי שוב תיפתח מלחמה, אולם הבריטים הסכימו להצעתו הראשונה של פולק.
היעד האחרון – השגת קליפורניה – כבר היה מסובך יותר. פולק הציע למקסיקו ששלטה בשטח 20 מיליון דולר עם הסדר פיצויים בתמורה לקליפורניה ולניו-מקסיקו. אולם מנהיג מקסיקו לא הסכים לקבל את שליחו של פולק. גם צירוף טקסס לארה"ב ב-1845 לא סייע ליחסים בין שתי המדינות.
בניסיון ללחוץ על המקסיקנים שלח פולק בינואר 1846 את גנרל זכארי טיילור לאזור ריו גראנדה שהיה במחלוקת בין המדינות. הכוחות המקסיקניים תקפו את כוחותיו של טיילור והקונגרס הכריז על מלחמה. האמריקנים זכו לניצחונות רבים וכבשו את מקסיקו סיטי ואילצו את מקסיקו לוותר ב-1848 על קליפורניה ועל ניו-מקסיקו בתמורה ל-15 מיליון דולר ופיצויים. למרות הצלחתו של פולק להביא את גבולות ארה"ב עד לאוקיינוס השקט, השטח הנרחב הגביר את המתיחות בין הצפון לדרום בשאלת העבדות באזורים החדשים.
הנשיאות, אליה הגיע במקרה, התישה את פולק. הוא עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות המאוחרות של הלילה. "האחריות והדאגות שלי גדולות מאוד ואני אהיה מאושר כאשר אוכל להגיד שלום לחיים הציבוריים לתמיד", כתב במחצית כהונתו.
אחרי שעזב את הבית הלבן בתחילת 1849 פרש פולק לביתו בפורק פלייס שבנשוויל. אולם בריאותו המשיכה להידרדר וחודשים ספורים לאחר מכן, ב-15 ביוני 1849, הלך פולק לעולמו, בגיל 54 בלבד.
