וויליאם הנרי הריסון
הנשיא התשיעי (1841 - מת במהלך כהונתו)
הריסון נולד ב-9 בפברואר 1773 במעון המשפחתי ברקלי במחוז צ'רלס סיטי בוירג'יניה, בנם השלישי של בנג'מין ואליזבת הריסון. אביו היה מושל המדינה ומחותמי הכרזת העצמאות של ארה"ב.
הריסון הצעיר למד בביתו עד שעבר לקולג' המפדן-סידני כדי ללמוד היסטוריה ובהמשך עבר לפילדלפיה ללמוד רפואה. אולם ב-1791, בעקבות מות אביו, שינה הריסון את תוכניותיו, התגייס לחיל הרגלים של הצבא האמריקני הצעיר ועבר לסינסינטי. במהלך המערכה נגד האינדיאנים הוא שימש כעוזרו של הגנרל אנתוני וויין בקרב פאלן טימברס ב-1794 שאפשר את ההתיישבות במרבית אוהיו.
ב-1795 הוא נישא לאנה סימס בת ה-20, בתו של שופט בעל אדמות עשיר. כאשר האב שמע על הנישואים הוא שאל את הריסון כיצד הוא מתכנן לתמוך בבתו. "חרבי היא אמצעי הסיוע, אדוני", ענה הקצין הצעיר. לבני הזוג נולדו שישה בנים וארבע בנות.
ב-1798 התפטר הריסון מהצבא והתיישב בחווה לא הרחק מסינסינטי. מאחר שהמצב הכלכלי לא תמיד היה שפיר, התגוררה המשפחה בביתן עץ עם ארבעה חדרים שהריסון הגדיל ל-16 חדרים ככל שנוספו ילדים.
ב-1798 מונה הריסון לשר לענייני הטריטוריה הצפון-מערבית ונבחר כנציג לקונגרס. בהמשך הוא מונה למושל טריטוריית אינדיאנה וכיהן בתפקיד במשך 12 שנה. משימתו העיקרית היתה להשתלט על קרקעות של האינדיאנים כדי לאפשר את ההתפשטות של המתיישבים באזורי הספר.
הוא גם הגן על ההתיישבויות החדשות מול האינדיאנים שניסו לתקוף בתגובה. ב-1811 הוביל הריסון כאלף איש נגד הנביא, אחיו הדתי של מנהיג האינדיאנים טקומסה. האינדיאנים הפתיעו
במלחמה מול הבריטים ב-1812 הריסון קיבל את הפיקוד על הצבא האמריקני בצפון-מערב המדינה. בקרב התמזה, מצפון לאגם ארי, באוקטובר 1813 הוא הביס כוח בריטי-אינדיאני והצליח להרוג את טקומסה. מאז נפסקה התנגדות האינדיאנים באזור.
לאחר המלחמה פרש הריסון מהצבא בדרגת גנרל ושב לחוותו. הוא כשל בכמה מיזמים עסקיים, אך נחשב לפופולרי ביותר באוהיו ונבחר לקונגרס, לסנאט המדינתי ולסנאט האמריקני. בין 1829-1828 הוא שימש כשגריר בקולומביה.
ב-1836 המפלגה הוויגית מינתה את הריסון כמועמד מטעמה לנשיאות, אך הוא הפסיד למרטין ואן-ביורן. ארבע שנים לאחר מכן הוא שוב הוצב כמועמד כאשר לצדו ג'ון טיילר. הוויגים הבטיחו לציבור "ימים טובים יותר" לאחר המיתון הכלכלי של 1837 והריסון הצליח להביס את ואן-ביורן עם 234 אלקטורים לעומת 60 ולהפוך לנשיא התשיעי של ארה"ב, ובגיל 68 גם למבוגר ביותר במאה ה-19.
בנאום ההשבעה, אותו נשא בתחילת מרס 1841, הוא הבטיח לציית לרצון העם כפי שיבוא לידי ביטוי בקונגרס. אולם הריסון לא הספיק לעשות כמעט דבר בתפקידו. פחות מחודש אחרי ההשבעה, הוא הצטנן ופיתח דלקת ריאות. ב-4 באפריל 1841 נקבע מותו, הנשיא הראשון שהלך לעולמו בעודו בתפקיד.
