ג'ון קווינסי אדמס
הנשיא השישי (1829-1825)
אדמס נולד בבריינטרי במסצ'וסטס ב-11 ביולי 1767, ילדם השני של ג'ון ואביגיל אדמס. כילד הוא צפה בקרב באנקר היל במלחמת העצמאות מגבעה בחווה המשפחתית ולאחר מכן, כאשר היה בן עשר, הצטרף לאביו שמילא תפקידים דיפלומטיים בצרפת ובהולנד וסייע בהשגת הסכם השלום עם בריטניה.
כאשר שב לארה"ב ב-1785 כבר שלט אדמס הצעיר בכמה שפות זרות והתמחה בהיסטוריה ובמתמטיקה. הוא סיים את לימודיו בהרווארד ולאחר מכן למד משפטים והתמחה בעריכת דין בבוסטון.
בגיל 26 מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את אדמס לשגריר בהולנד ובהמשך עבר לגרמניה כשהוא עד למלחמות בין המעצמות האירופיות אחרי המהפכה הצרפתית. ב-1794 הוא פגש בלונדון את לואיזה קתרין ג'ונסטון שאביה היה הקונסול האמריקני בלונדון, אך אמה היתה בריטית (ג'ונסטון תהפוך לגברת הראשונה היחידה שנולדה מחוץ לארה"ב). לשניים נולדו חמישה ילדים, אך רק שניים מהם האריכו ימים.
לאחר בחירתו של תומס ג'פרסון לנשיא שב אדמס למולדתו וחזר לעסוק בעריכת דין, אך כבר ב-1802 הוא נבחר לסנאט מטעם המפלגה הפדרליסטית. אולם גישתו העצמאית, שלא פעם לא תאמה את הקו המפלגתי, גרמה לראשי המפלגה לבחור לו יורש שנתיים מוקדם יותר ואדמס עבר לשמש כמרצה בהרוורד.
ב-1809 חזר אדמס לשירות החוץ האמריקני כאשר הנשיא ג'יימס מדיסון מינה אותו לשגריר ברוסיה, שם כיהן חמש שנים והיה עד לפלישת נפוליאון ולנפילתו של הקיסר הצרפתי. אחרי שפרצה המלחמה בין ארה"ב לבין בריטניה, נקרא אדמס לסייע בניסוח הסכם השלום בגנט. לאחר מכן מונה לשגריר באנגליה.
לאחר בחירתו של הנשיא ג'יימס מונרו מונה אדמס למזכיר המדינה. בשתי הקדנציות שלו בתפקיד הצליח אדמס להעביר את השליטה בפלורידה מידי ספרד, קידם את ההכרה האמריקנית במדינות החדשות באמריקה הלטינית וקבע את הגבול המערבי באורגון. במיוחד היה אדמס הרוח החיה מאחורי "דוקטרינת מונרו" שקבעה כי על אירופה אסור להתערב בעניינים הפנימיים באמריקה.
על אף שהיה אחד ממזכירי המדינה הדגולים ביותר בתולדות המדינה, דרכו של אדמס לנשיאות לא היה קלה וכך גם כהונתו. על אף שהיה מדובר רק במפלגה הרפובליקנית, הפיצול היה כה גדול שאדמס נאלץ להתמודד מול
בניסיון להציג את עצמו כנשיא של כל העם הודיע אדמס בנאומו הראשון על תוכנית שאפתנית לחבר את כל חלקי המדינה בעזרת רשת דרכים ותעלות שימומנו ממכירת הקרקעות הציבוריות. תוכניות נוספות עליהן הכריז אדמס היו הגברת כוחו של הבנק של ארה"ב כרשות הכלכלית הלאומית, הקמת מינהל לאדמות ציבוריות והגנה לאומית על השבטים האינדיאנים.
אולם מרבית התוכניות של אדמס – במדיניות הפנים ובמדיניות החוץ -לא יצאו לפועל מאחר שלא היה לו רוב בקונגרס. התמיכה באדמס ירדה גם אחרי שצידד במכסים שנועדו להגן על מוצרים אמריקניים אך גרמו להעלאת מחירים.
בבחירות 1828 הצליח ג'קסון - שלא שכח את התרגיל בין אדמס לבין קליי ואשר נערך לנקמה במשך ארבע שנים – לזכות בהצבעה אחרי קמפיין שכלל לא מעט השמצות אישיות. אדמס חזר לביתו במסצ'וסטס בציפייה להעביר את שארית ימים בעבודה בחווה ועם ספריו.
אולם ב-1830 נבחר אדמס במפתיע לנציג מחוז פליימות' בבית הנבחרים, שם כיהן שבע קדנציות רצופות כשהוא נחשב לאחד המנהיגים החזקים בקונגרס. במשך אותן שנים היה אדמס מהמתנגדים הבולטים לעבדות ונשא לא מעט נאומים בגנות התופעה וכך זכה לכינוי "האיש הרהוט הזקן".
אחת מהופעותיו המזהירות של אדמס היתה בפרשת העבדים האפריקנים שברחו לארה"ב מאדוניהם הספרדים על האונייה "אמיסטד". אדמס הגן על העבדים בפני בית המשפט העליון ב-1841 מול מאמצי הממשל של הנשיא מרטין ואן-ביורן להחזיר אותם לבעליהם והצליח להביא לשחרורם.
ב-21 בפברואר 1848 התמוטט אדמס על רצפת בית הנבחרים כתוצאה משבץ. הוא הובהל לחדרו של היו"ר, שם הלך לעולמו כעבור יומיים. הוא נקבר לצד הוריו ורעייתו בכנסייה בעיירה קווינסי.
