תומס ג'פרסון
הנשיא השלישי (1809-1801)
ג'פרסון נולד במחוז אלברמרל בוירג'יניה ב-1743, בנם של חוקר ושל בת למעמד הגבוה. הוא למד בקולג' על שם וויליאם ומארי ולאחר מכן סיים לימודי משפטים ועבד בתור שופט.
ג'פרסון ירש מאביו חלקת אדמה גדולה בוירג'יניה והקים עליה את אחוזת מונטיצ'לו. ב-1772 הוא התחתן עם האלמנה מרתה ווילס סקלטון. מרתה הלכה לעולמה עשר שנים לאחר מכן. רק שניים מששת ילדי בני הזוג הצליחו להגיע לבגרות.
על אף שהשתתף בבית הנבחרים של וירג'יניה ובקונגרס הקונטיננטלי של המושבות, הוא העדיף את העט על הפה ובמקום נאומים היה הגורם המרכזי בניסוח הצהרת העצמאות האמריקנית ב-1776. לאחר מכן חזר לוירג'יניה וכיהן כחבר בית הנבחרים המקומי וכמושל המדינה.
ב-1785 מונה ג'פרסון לשגריר ארצו בצרפת במקומו של בנג'מין פרנקלין. בעת שירותו חזה במהפכה הצרפתית שחרטה על דגלה את רעיונות החופש, שוויון ואחווה וג'פרסון לא הסתיר את הסימפטיה שהוא רוחש לכוחות המהפכניים.
האהדה לצרפתים גרמה למתיחות גדולה בין ג'פרסון, שמונה למזכיר המדינה ב-1789, לבין אלכסנדר המילטון. כתוצאה מכך חל פילוג פוליטי כאשר מצד אחד ניצבה המפלגה הפדרליסטית בהנהגת המילטון וג'ון אדמס ומהעבר השני קמה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית שבראשה ניצב ג'פרסון. בין השאר הביע ג'פרסון את התנגדותו למדיניות הפדרליסטית, ובמיוחד הדגיש את זכויות המדינות על חשבון ממשלה מרכזית חזקה.
ב-1796 הפסיד ג'פרסון בבחירות לנשיאות לאדמס, אך מונה לסגן הנשיא למרות היריבות בין השניים. הנקמה הגיעה ארבע שנים לאחר מכן כאשר ג'פרסון ניצל את הפילוג אצל הפדרליסטים וניצח את אדמס. עוד קודם לכן התרחשה דרמה גדולה כאשר האלקטורים הרפובליקנים קבעו שוויון קולות בין ג'פרסון לבין ארון בר על תפקיד הנשיא מטעם המפלגה וכאשר בית הנבחרים נדרש להכריע בסוגיה, החליט המילטון לתמוך בג'פרסון למרות ששני המועמדים לא היו חביבים עליו.
ג'פרסון נכנס לבית הלבן כאשר המשבר עם צרפת כבר הסתיים. על כן ניצל זאת הנשיא לצמצום פעילות הצבא והצי – אולם שלח כוחות צי כדי להילחם בשודדי הים שהפריעו לסחר בים התיכון - קיצץ את התקציב, ביטל את המס על הוויסקי והביא להורדת
ב-1804 נבחר ג'פרסון לכהונה שנייה, במהלכה הדגיש את הניטרליות האמריקנית לנוכח המלחמות הנפוליאוניות באירופה על אף שהבריטים והצרפתים הקשו על סירות הסוחר האמריקניות לשוט באזור. בתקופתו הועברו חוקי האמברגו שאסרו על סחר עם בריטניה ועם צרפת, אך גרמו דווקא לפגיעה בפגיעה בכלכלת ארה"ב.
כאשר סיים את תפקידו כנשיא בילה ג'פרסון את שארית חייו באחוזת מונטיצ'לו וניצל את זמנו לקידום פרויקטים גדולים כמו הקמת אוניברסיטת וירג'יניה. הוא גם תרם את ספריו שהיוו את הבסיס להקמת ספריית הקונגרס.
על אף שנחשב לאביר החירות, העסיק ג'פרסון לאורך השנים מאות עבדים באחוזתו. במשך 38 ניהל ג'פרסון יחסים עם אחת השפחות, סאלי המינגס. עיתונאי שחשף את הפרשה ב-1802 טען כי כמה מילדיה של המינגס הם צאצאיו של ג'פרסון.
הנשיא לא התייחס לטענות, אך בצוואתו אפשר לשניים מבניה של המינגס להשתחרר מעבדות. ב-1998 הוכיחה בדיקת די-אן-איי קשר בין צאצאי המינגס למשפחת ג'פרסון ושנתיים לאחר מכן קבעה ועדה מיוחדת כי לא סביר שמישהו אחר במשפחת ג'פרסון היה אביהם של ששת ילדיה של המינגס מלבד תומס ג'פרסון.
ג'פרסון מת בגיל 83 ביום העצמאות ה-50 של ארה"ב – ב-4 ביולי 1826 – שעות ספורות לפני שמת קודמו בתפקיד, ג'ון אדמס. בהתאם לבקשתו כי מקום מנוחתו הסופי ישקף את מה שנתן לבני האדם נכתב על קברו: "פה טמון תומס ג'פרסון, מחבר הכרזת העצמאות ושל החוק בוירג'יניה לחופש דתי ואבי אוניברסיטת וירג'יניה".
ב-1943, 200 שנה אחרי הולדתו של ג'פרסון, נחנכה בוושיגנטון האנדרטה לזכרו. לצד פסלו הענק של הנשיא נכתבה אחת האמרות המפורסמות ביותר שקבע: "נשבעתי על מזבח האל עוינות נצחית נגד כל סוג של רודנות כלפי מוח האדם".
