אז מי באמת אחראי לרעידות האדמה?
ח"כ בניזרי שב לחיינו באמצעות האמירה שההומואים גרמו לרעידות האדמה, בר-און תוקף את שרה נתניהו, וח"כ שרוני יוצא נגד איסור העישון בצבא. הנבחרים
דברי חוכמה מן הסוג הזה שמורים בדרך כלל לח"כ ניסים זאב, שנוהג להשתלח חדשות לבקרים בקהילה ההומו-לסבית, או למורו ורבו של בניזרי, הרב עובדיה, שנוהג לעיתים להשמיע אמירות מן הסוג הזה בשיחות שהוא עורך עם תלמידיו. אבל במליאת הכנסת לבוא ולהשמיע הערות כאלה?
בניזרי כמובן בא וטוען שזה לא הוא, זו הגמרא הקובעת כי "משכב זכור" הוא אחת הסיבות לרעידות אדמה. בניזרי גם נתלה בר' אחא שאמר: "בעוון משכב זכר אמר הקדוש ברוך הוא, אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש".
לח"כ אופיר פינס (העבודה) היה רעיון כיצד להתמודד עם המשפט הזה. "תשנו את הגמרא אחת ולתמיד", ייעץ פינס לבניזרי כששמע את דבר הגמרא שהוציא מפיו. אבל את התגובה המוחצת ביותר השמיע הרב הרפורמי, גלעד קריב, שאמר כי "האיבר היחידי שהזדעזע בכנסת הוא לשונו חסרת הרסן של בניזרי".
מעניין האם בניזרי מייחס גם להומואים את הסתבכותו החמורה בפלילים, ואולי נשמע על כך בהופעתו הנדירה הבאה במליאה.
מעניין לעניין באותו עניין. ועדת האתיקה של הכנסת פסקה השבוע כי אין כל מקום לנקוט בצעדים כלפי ח"כ הרב ניסים זאב, על שמצא לנכון להשוות במהלך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, את ההומוסקסואליות לשפעת העופות. הח"כ זאב טען באותה הזדמנות כי ההומואים והלסביות גורמים ל"השמדה עצמית של מדינת ישראל ושל העם היהודי".
את התלונה לוועדת האתיקה הגישה האגודה לשמירת זכויות הפרט. בתשובה שקיבלה האגודה מיו"ר ועדת האתיקה, ח"כ חיים אורון (מרצ), נאמר כי הוועדה החליטה
הנימוק שנתן הוא שמדיניות הוועדה היא להימנע מצמצום חופש הביטוי של חברי הכנסת, ולכן כל עוד הביטויים שנקט חבר הכנסת זאב לא פרצו כל גבול, הוועדה נמנעה מלדון בהם במסגרת עבירה אתית, על אף הסתייגותה החריפה מהשימוש בביטויים אלה.
גם את האירוע הביזארי הבא אפשר לייחס לסדרה "ישחקו נא השרים והח"כים לפנינו". שר האוצר, רוני בר-און, ניצל השבוע דיון בהצעת חוק שבאה לקדם את הפעלתו המחודשת של מנחת המטוסים המושבת בקרית שמונה, כדי "לרדת" על בנימין נתניהו ועל רעייתו שרה.
בר-און ביקש לעכב את ההצבעה על הצעת חוק הנוגעת להפעלתו מחדש של מנחת המטוסים בקרית-שמונה שיזמו חברי הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה), משום שהסתמן כי לממשלה אין רוב להפיל את ההצעה. הדבר עורר סערה באולם המליאה משום שבליכוד טענו כי מדובר בהפרה של הבנות שהוסגו בעניין, והם נתנו לשר בר-און להבין כי הוא בעצם נותן יד לחיסול המנחת הצפוני.
בר-און התעצבן ואמר כי "מי שהרג את המנחת זה האיש שאתם מתפללים אליו שלוש פעמים ביום", ברמזו לנתניהו, שלא נכח בדיון. "אבל יכול להיות שלא רק הוא איבד את הזיכרון - גם אתם איבדתם את הזיכרון. מאוד יכול להיות. עכשיו אני אגיד את זה עוד פעם, כדי שאם הגב' נתניהו עוד לא קראה את זה ולא שמעה את זה - שתגיש מחר עוד תביעת דיבה".
בר-און רמז לפרסומים על תביעת דיבה שהגברת נתניהו הגישה נגד מעריב בשל ידיעה שפורסמה אודותיה בעיתון. "איזו בושה, איזו בושה! תענה על קרית-שמונה", זעקו לעברו חברי הכנסת משה כחלון ולימור לבנת. בר-און לא נשאר חייב, והוא החליט "להיכנס" חזק בלבנת עצמה ולהזכיר לה דו"ח ישן של מבקר המדינה שעסק פעם במינוי לתפקיד ציבורי בכיר לו היתה אחראית.
ח"כ ארדן תקף בהמשך את בר-און ואמר "ההערה שלך בקשר לאשת יו"ר האופוזיציה היא לא רלוונטית ופוגעת בכבוד הכנסת. לא הייתי רוצה שהדוברים יתחילו לחפש את האשה של היריב הפוליטי שלהם. אל תוריד את הדיון בכנסת למקומות שהוא לא צריך להגיע אליהם".
בסיום הדיון הסוער היתה גם הצבעה שבסופה נחלה הקואליציה תבוסה והצעת החוק אושרה בקריאה טרומית. על כך אמר יו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, לשר בר-און: "גם ירדת לשפל כשהתגוללת על הגברת נתניהו, גם הלכת נגד קרית שמונה, פעם שנייה באותו שבוע. וגם הובסתם, כפי שקורה כל שבוע".
חילופי הדברים האלו התנהלו בתקופה שאינה מוגדרת כתקופת בחירות, אז תארו לעצמכם מה יקרה כשמועד ההליכה לקלפיות ילך ויתקרב.
אולי גם זה באשמתם של ההומואים והלסביות, אבל הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד לא הצליח לחולל רעידת אדמה בציבור הישראלי. האירוע יוצא הדופן היחיד שניתן לציין הוא אותה אמירה מפורסמת של חבר הוועדה, פרופסור יחזקאל דרור, במהלך ראיוןלמעריב, בה רמז כי המשך קיומה של ממשלה הדוגלת בשלום מהווה שיקול בין מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון.
השבוע, לאחר דחייה שנבעה ממחלתו, התייצב פרופסור דרור, מומחה בעל שם למנהל ציבורי ולקבלת החלטות, בפני חברי הוועדה לביקורת המדינה, כדי לתת הסברים. מאחר ובמדינתנו הקטנה החדשות הופכות מהר מאוד לסיפור שאין לו הופכין, הפך הלהט של חברי האופוזיציה לשפד את יחזקאל דרור לקול ענות חלושה.
עד מהרה התברר גם כי פרופסור דרור והפוליטיקאים לא משדרים על אותו גל, זאת משום שפרופסור דרור השתמש במינוחים הלקוחים מהז'רגון האקדמי, ונראה היה כי הנוכחים מתקשים לרדת לסוף דעתו.
"הוא מדבר בספירות אחרות, בספירות אקדמאיות", הסביר ח"כ מיכאל איתן (ליכוד). "כשדבריך אינם מובנים, האם הבעיה היא בתלמיד או במורה", נשאל פרופסור דרור על ידי אחד מחברי הכנסת. דרור השיב בגילוי לב ובלא מעט מבוכה כי זה "גם וגם".
בסיום הדיון לא מצאה הוועדה מקום להכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ורק רשמה לפניה את התנצלותו של דרור על שדבריו לא הובנו כהלכה.
זה לא קורה כל יום ולכן ראוי לציין זאת. ח"כ שרה מרום שלו מסיעת הגימלאים, ח"כית צנועה, חביבה ונחבאת אל הכלים, הגישה השבוע הצעת חוק ביחד עם חברה לסיעה ח"כ יצחק גלנטי (גיל).
על פי ההצעה, משרד החינוך ישתתף בהוצאות הנסיעה לפולין של תלמידים מעוטי יכולת, לאחר שלאחרונה התברר כי מחירי חבילת הטיסות לפולין התייקרו עד מאוד, מה שהפך את מסע הזיכרון הקולקטיבי הזה לאתרי מחנות הריכוז וההשמדה לנחלתם של עשירים בלבד.
החוק המוצע קובע כי משרד החינוך יקבע קריטריונים לסיוע לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה, זאת כדי שאותם תלמידים יוכלו אף הם לקחת חלק במסע לפולין. ח"כ מרום שלו, שהיא עצמה ניצולת שואה, וח"כ גלנטי מציעים כי משרד החינוך ישא במקרים כאלה במחצית מעלות הנסיעה ואת המחצית השנייה ישלם התלמיד.
השבוע שמעתי בכנסת "מילים גסות". לא בסגנון שהוציא שם רע לפוליטיקאים, אלא מילים שפעם היו מוסכמות חברתיות וחומר בעירה לאנרגיות בלתי נדלות עבור דורות של חלוצים, בונים ולוחמים. מילים כמו "הגשמה", "חזון", "ערבות הדדית", "עבודה", "מלאכה", "חרושת", "שותפות", "שיתוף", "חקלאות" ו"התנדבות", מילים שהיום נשמעות כמו מליצה נבובה או ציונות במירכאות כפולות.
את התזכורת לימים ההם קיבלתי בטקס חגיגי ומרגששנערך באחד מטרקליני משכן הכנסת לציון 80 שנה להקמת הקיבוץ הארצי. עשרות קיבוצניקים הגיעו ממשמר העמק, מעברות, מרחביה, להבות הבשן, להבות חביבה, בית אלפא, גן שמואל, עין השופט, נגבה, ניר עוז, ניר דוד, סאסא, עין שמר ומשקים אחרים כדי להשתתף בטקס חנוכת תערוכה בשם "בין אביב לענן", המציגה בסדרה של תמונות בשחור לבן את ההיסטוריה של הזרם האידיאולוגי והאדוק ביותר של ההתיישבות העובדת.
הרבה דימויים היו בתערוכה הזו: קציר וחריש, גן הירק וחדר האוכל, מחרטה וגן המשחקים, חברת הילדים ותנורי "פרידמן", ערימות חציר וערימה של חבר'ה על הדשא, תמונות מימי תור הזהב של התנועה בימי השיא שלה, שכלל גם בתקופה מסויימת סגידה לסטלין ולברית המועצות, ועד למשבר שפקד את התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות ודי דחק אותה לשולי המפה.
זהו סיפורו של דור שהקים מפעל חיים שאין שני לו בשום מדינה בעולם. הנשיא שמעון פרס ויושבת ראש הכנסת, דליה איציק, קידמו את פני הקיבוצניקים, שבאו ביום שלג, בחמימות מופגנת. "אתם הפינה היפה של ארץ ישראל", אמרה איציק, והקיבוצניקים התמוגגו מנחת.
הכנסת רשמה השבוע פרק נוסף במלחמה הבלתי מתפשרת שהכריזו כמה מחבריה נגד ציבור המעשנים, שחש, אולי בצדק, כאחד המיעוטים הנרדפים ביותר במדינה. ח"כ יואל חסון (קדימה) הצליח להעביר במליאה, בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק האוסרת את העישוןבבסיסי צה"ל ובמתקנים ביטחוניים כמו בתי סוהר, בתי מעצר, מתקני כליאה, מתקני שב"כ ומוסד וכדומה.
על פי החוק החדש, אסור יהיה לעשן באוהל, במגורים, בחדר האוכל, בחדרי הרצאות, בסדנאות עבודה, בכיתות לימוד, במשרדים וכדומה. מי שכן ירצה לעשן במקומות הללו, ייאלץ לעשות זאת רק בפינות עישון מוסדרות. הפרקליטות הצבאית הראשית תהפוך את הוראות החוק לחלק מפקודות מטכ"ל, וכך נוכל לראות בתוך ארבעה חודשים בבסיסי צה"ל את השלט: "אסור לעשן, בפקודה!".
את החוק אמורים לאכוף נגדי משמעת ורס"רים. הפרקליטות הצבאית אמורה לקבוע מה יהיה העונש על עישון בניגוד לפקודות – מחבוש, קנס, ריתוק או הערה בתיק האישי. היחיד שהתנגד במליאת הכנסת לגזירה החדשה היה ח"כ משה שרוני מהגימלאים, שאומנם מזמן כבר אינו עושה מילואים, אבל הוא תהה לשם מה יש צורך בחוק כזה.
"בחיים שלי לא שמעתי על חוק כל כך טפשי. מי יאכוף אותו? מה, על כל חייל ישימו שוטר צבאי? מספיק שמודיעים בפקודות מטכ"ל שאסור לעשן. לא צריכים חוקים בשביל זה", אמר. שרוני, אגב, הוא מעשן כבד.
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), רשם לזכותו השבוע הישג משמעותי. הוא הצליח להעביר במליאת הכנסת החלטה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שנועדה לבדוק מדוע הממשלה לא מיישמת את החוק שהתקבל לפני מספר שנים, האמור להבטיח ייצוג שווה לאזרחי המדינה הערבים במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי.
טיבי עצמו יעמוד בראש ועדת החקירה, ומי שמכיר אותו יודע כי אצלו אף אחד לא יוכל לטייח את תמונת המצב האמיתית. בכך עושה טיבי היסטוריה, שכן מעולם לא עמד חבר כנסת ערבי בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בישראל.
טיבי נתן השבוע כמה דוגמאות לקיפוח המשווע של המגזר הערבי. הוא סיפר כי בבנק ישראל מועסקים כשמונה מאות עובדים, מתוכם רק ערבי אחד, וכי המצב דומה גם בשאר משרדי הממשלה. טיבי הבהיר מראש כי בשני משרדים הוא לא ישאף לייצוג הולם: במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון פנים.
משרד החוץ פרסם השבוע כי בכוונתו לשלוח לחו"ל 14 חברי כנסת, שייצאו בזוגות למשימות הסברה ברחבי אירופה, אסיה ואמריקה, במטרה להסביר את הסכנה האיראנית ולדרוש הפעלת לחץ כבד על טהרן כדי למנוע ממנה גרעין.
הכל טוב ויפה, אבל האם לשם כך נבחרו חברי הכנסת? משרד החוץ כל כך דל באנשי הסברה שהוא צריך לשלוח רכבת אווירית של חברי כנסת לחו"ל למשימות הסברה? ממתי חברי כנסת משמשים כקבלני הסברה של הממשלה? האם זהו תפקידה של הרשות המחוקקת?
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
