אם ישראל אינה יהודית

אם ישראל אינה יהודית היא לא תהיה קתולית. וגם לא בודהיסטית. היא תהפוך למדינה ערבית-מוסלמית. גם אם הדרך לשם תעבור דרך מדינה דו-לאומית

אמנון רובינשטיין | 24/11/2007 16:00

אם ישראל אינה מדינה יהודית אסור לה להיקרא ישראל. ישראל הוא שם נרדף ליהודים.

אם ישראל אינה יהודית צריכים לבטל את הכרזת העצמאות המדברת על הקמת מדינה יהודית ששמה ישראל.

אם ישראל אינה יהודית צריך לבטל את החלטת העצרת הכללית של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 בדבר חלוקת פלל שתינה לשתי מדינות - יהודית וערבית.

אם ישראל אינה יהודית צריך כמובן לבטל את חוק השבות ואת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אם ישראל אינה יהודית צריך למצוא הימנון לאומי חדש במקום התקווה. אם ישראל אינה יהודית היא לא תהיה קתולית. וגם לא בודהיסטית. היא תהיה ערבית-מוסלמית - גם אם הדרך לשם תעבור דרך מדינה דו-ללאומית. אם ישראל אינה יהודית, אין שתי מדינות לשני עמים.

אם ישראל (שם זמני) תהיה ערבית מוסלמית, קשה להניח שתהיה דמוקרטית. אם ישראל תהיה כזו, יברחו ממנה קודם כל העיתונאים והמלומדים האנטילציוניים ואילו יוצאי מדינות ערב יישארו כאן. הם ברחו משלטון ערבי למדינה היהודית, אך השלטון הזה, שהשפילם ודיכא אותם, ישיגם.

כל זה כמובן לא יקרה, אך חשוב שנדע עד כמה צודקת הדרישה להגדיר את ישראל כיהודית ודמוקרטית. אומרים לנו שקיומו של רוב ערבי גדול בקרבנו צריך למנוע הגדרה זו, שכן הגדרת מדינה בלי התחשבות במיעוט אינה דמוקרטית. אך כאשר האו"ם הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היה הרוב הערבי למעלה מל40 אחוז, ואף על פי כן לא ראתה העצרת סתירה בין מציאות זו לבין הגדרת המדינה כיהודית. אומרים האנטילציוניים: מציאות זו השתנתה. היום אנו בעידן פוסט לאומי.
אך גם בעידן זה רוב מדינות אירופה הן מדינות לאום, ובחלקן יש מיעוטים לאומיים גדולים ביותר.

האמת היא כמובן שאין כל צידוק שלא להכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בית המשפט העליון הגדיר כמה פעמים את מאפייניה העיקריים של יהדותה של המדינה וכלל בה את הסממנים הבאים: השפה העברית כשפה רשמית עיקרית, ימי מנוחה לפי המסורת היהודית, וגם רוב יהודי
בישראל (כן, כן, גם זה‭.(!‬

אומרים לנו שמדינה יהודית מעוררת חשד של מדינה דתית הלכתית ושלכל היותר מדובר במדינת היהודים, כשם ספרו של הרצל. אך הרצל עצמו לא ראה הבדל בין השניים והרשה לתרגם את ספרו לשפות אחרות תחת הכותרת מדינה יהודית.

עצרת האו"ם ודאי לא חשבה על מדינת הלכה; ולא בן-גוריון שניסח את הכרזת העצמאות; ולא נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שהגדיר את הגרעין הקשה של המדינה היהודית. ומה יועילו חילופי השמות? וכי הפלשתינים יסכימו למדינת היהודים? או שמא להפך - מיד יאשימו שמדינה כזו גרועה שבעתיים שכן היא לא מזכירה כלל את האזרחים הערבים.

אם ישראל אינה צריכה להיות יהודית במובן הדתי-הלכתי, מה משמעות הביטוי? המשמעות לא השתנתה מאז ימי הרצל: היהודים, לפחות מאז האמנציפציה, הם עם. עם אחד שיש בו חלק דתי חשוב ויש בו, כמו בעמים אחרים, קשר לעברו הדתי. העבר הדתי הוא כן השילוח שממנו ממריאה הלאומיות המודדרנית.

נכון, אצל היהודים התאחר השילוח הזה ולכן המאבק לשחרור הלאום

מהדת עדיין נמשך, שעה שאצל עמים אחרים הוא הסתיים. אך התהליך דומה. מדינת ישראל היא מדינתו של העם הזה על כל מרכיביו והיא גם חייבת להיות מדינתם של הלאליהודים שהם אזרחיה, ושל המיעוט המוסלמי הגדול שמנהיגיו מתנכרים לשייכותו למדינה.

המדינה לא יכולה להיות מזוהה עם חלק מהעם היהודי. היא הבית המשותף לכולם: יהודים ולא-יהודים, דתיים, מסורתיים וחילוניים, ואסור לה להפלות בין המרכיבים השונים. נכון, יש פגמים במשטרה של ישראל והעדר נישואים אזרחיים הוא אחד החמורים שבהם. עצם ההכפפה של ישראלים לבתי דין ודינים דתיים אינה מתיישבת עם אופיינו הדמוקרטי.

אך לא זו הסיבה שבגללה מתנגדת המנהיגות הערבית בישראל והנשיא הפלשתיני להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. להפך, הם עצמם שואפים להקים מדינה דתית, קנאית ואנטי-דמוקרטית. התנגדותם היא לעצם קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית באזור "שלהם‭."‬ הם באמת רוצים את חזון הבלהות של אין-ישראל שבו פותח מאמר זה.