ירוק זה-מה-זה ירוק
העולם הפיננסי כבר הבין שלהיות ירוק זה לא טרנד זמני. גלעד רוט ספג רוחות של אופטימיות בכנס סביבה וכלכלה
את אורחי הכנס קיבלו דוכנים ירוקים שונים: החל מ ECOVER (חברה המייצרת מוצרי ניקיון אקולוגיים) אשר הציעה את מיטב מוצריה, דרך LEXUS שהציגה את המלחמה בהתחממות הגלובאלית באמצעות מיטב דגמי מכוניותיה ההיברידיות, וכלה בשאר ארגונים ופירמות כגון DELOITTE בריטמן אלמגור, שהציגו את הצד הירוק שבהם.
נשיא המדינה, שמעון פרס, פתח בנאום מרשים, אחריו נערכו בשלל הרצאות מרתקות. ד"ר ג'ון לוולין מחברת הפיננסים Lehman Brothers אשר הציג לקהל את המגזר העסקי בעולם סביבתי משתנה (מחקר אשר עוגן בדו"ח רשמי- The business of climate change), ווילי טומבוי, אחראי על נושא איכות הסביבה ב Lexus- Toyota Motor Europe , אשר הציג את טויוטה כחברה אחראית לסביבתה, טים קסטרי' מנכ"ל חברת Leo Burnett ,אשר ייסד את פרוייקט Earth Hour בו החשיכו את סידני שבאוסטרליה לשעה שלמה, סחף את הקהל בהרצאתו המעניינת.
בפנאל, שעסק בעניין כדאיות ההשקעה הירוקה, נכחו כמה משועי התחום בישראל: חן אלטשולר - מייסדת הקרן הירוקה של אלטשולר שחם, רועי ורמוס מנכ"ל פסגות אופק, אילן בירנפלד שותף ומנהל Deloitte בריטמן אלמגור, אבי ברנמילר מנכ"ל סולל, ויורם ברוניצקי נשיא אורמת טכנולוגיות.
אחד השיאים הירוקים היה כשמייקי דגן , עורך מגזין TheMarker סיפר, שחלק נכבד מהאנרגיה הנצרכת לטובת הכנס
נהייתי ירוק מנחת. לראשונה בישראל נראים ניצנים של הבנה אמתית שתחום איכות הסביבה איננו אי בודד באוקיינוס החיים, אלא נושא רחב ידיים, שקשור קשר אמיץ במספר רב של תחומים.
רק בשבוע שעבר הצטערנו להיווכח בקשר שבין סביבה וחברה כאשר התלקחה המהומה הירוקההראשונה בישראל. ואל תשכחו את דו"ח האו"ם אודות הקשר בין הטבח בדארפור לבין התמעטות המים באזור - התייבשות שנגרמה בין היתר, בשל ההתחממות הגלובאלית.
כמה מן הביטויים המשמעותיים, שנאמרו במהלך הכנס ותפסו את אוזניי היו: "זה לא טרנד" או "זו לא אופנה חולפת" ו"הירוק הוא לא בועה". נראה שעצם היות הנושא בחיתוליו (או לפחות בשלב הגמילה מהם), מתעורר פחד מובן מהתקיימותה של בועה, שעלולה להתפוצץ לנו בפנים ולגרום לנו לאכול את הכובע.
כן חברים, לראשונה אני מצליח להיות נחרץ ובטוח: ירוק זה לא טרנד.
הענקת פרס נובל לאל גור מעידה על חשיבות הנושא ולא על אפיזודה חולפת, אינספור הדו"חות של האו"ם המזהירים מפני הפגיעה האקולוגית והצורך בשינויים מהותיים - אינם מבית מדרשו של הטרנד. חקיקה הולכת ומתגברת של חוקים סביבתיים וריבוי אמנות - זה לא בשביל הקטע ופסיקות הולכות ומחמירות של בתי המשפט בנושאים סביבתיים גם הם כמובן - אינם התלהבות רגעית.
כראייה לכך, ניתן לראות דוח מעניין שחיברו באגודת "אדם טבע ודין" וסוקר התפתחותן של זכויות סביבתיות בפסיקת בית המשפט העליון בתקופת הנשיא בדימוס אהרן ברק. מניתוח של 80 פסקי דין שונים בעלי השלכות סביבתיות משמעותיות עולה מגמה ברורה כי רוב פסקי הדין השפיעו בצורה חיובית על איכות הסביבה וחיזקו את מעמדה בישראל.
פסקי הדין אינם עסקו בנושאים "טרנדיים" (כפי שיכולים לטעון המקטרגים), אלא ניתחו את הזכויות שמשמשות כאבני יסוד לנושא הרחב העונה לשם איכות הסביבה: הזכות לסביבת נאותה, נושא התכנון הסביבתי הטומן בתוכו סוגיות של הגנה על המרחב הציבורי, השטחים הפתוחים וזכותו של היחיד לגישה אליהם, הזכות לבריאות הציבור הכוללת בתוכה את נושאי זיהום הים, מקורות מים וקרקע, טיפול בפסולת ואיכות האוויר, ועוד נושאים חשובים (ומקוממים) הקשורים לצדק סביבתי ואכיפה סביבתית.
הדוח מראה כי 68% מפסקי הדין שנבחרו היו בעלי השלכה חיובית על איכות הסביבה בעוד ש- 32% מפסקי הדין נפסקו בניגוד לאינטרס הסביבתי. גם ריבוי הצעות חוק מקיפות ומשמעותיות בנושאים סביבתיים, כגון הצעת חוק האוויר הנקי והצעת החוק לשיקום קרקעות מזוהמות, מהווה דוגמא נחרצת למגמה שמתפתחת, מתחזקת ומתאימה עצמה למציאות.
"תמונת המצב המתקבלת מעיון בכל אותם תיקים, מציגה את בית המשפט העליון כמי שתרם תרומה משמעותית להגנת הסביבה בישראל, וכמי שהניח את התשתית ופיתח את הבסיס המשפטי לקידום הזכויות הסביבתיות בישראל'', אומר הדוח ומוסיף: ''יחד עם זאת, התוצאות מצביעות כי לפנינו עוד עבודה רבה"
אכן, כך הם פני הדברים והעבודה הנדרשת אינה צריכה להגיע רק מהאסכולה המשפטית. כצעד ראשוני, מחובתנו לחזק ולעבות את הקשר שבין איכות הסביבה והמשפט ביחד עם האסכולה הכלכלית.
בשלב מתקדם יותר יש להביא להרמוניה בין שלוש הדיסציפלינות השונות ע"י שיתוף פעולה מחקרי ומציאת נקודת האיזון הטובה ביותר ביניהן.
על נקודת האיזון הזו אומרת עו"ד ד"ר רות דגן , מומחית לדיני איכות הסביבה העומדת בראש מחלקת איכות הסביבה במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן:
"כמו בכל דבר, גם בתחום זה צריך למצוא את נקודת האיזון (בין הרגולציה והשוק. ג.ר)... אם מסתכלים על הניסיונות שנעשו בעשרים השנה האחרונות לתת מענה לבעיות סביבתיות מודרניות, ניתן לראות שרגולציה לבדה לא יכולה לתת מענה יעיל לבעיות הנוצרות.
כאן נכנסים לתמונה כוחות השוק, שיכולים למלא תפקיד מרכזי בפתרון כשלים מהסוג הזה. מתן תמריץ כלכלי לשוק הפרטי לאתר פתרונות חדשניים לבעיות סביבה הוא הערוץ היעיל ביותר, משום שהחברות עצמן הן הגורם שידע להצביע על הפתרונות היעילים ביותר - סביבתית וכלכלית. לכן, השילוב של רגולציה ושוק הוא השילוב האופטימלי למתן פתרון לבעיות הסביבתיות שאנו מתמודדים עמן כיום".
לא אתפלא אם בשנה הבאה יתקיים כנס, שאכן יאגד בין משפט, כלכלה וסביבה; שלושת הנושאים משולים לקדקודיו של משולש שווה צלעות אשר כל זוויותיו שוות. על הקשר המחייב שבין כל אחד מקדקודים אלו הוסיפה דגן כי: ''בפועל, אנו עדים לרגולציה סביבתית גוברת בעולם כולו וגם בישראל. דירקטיבות אירופאיות העוסקות בנושאים כגון תכולה של מתכות כבדות בציוד אלקטרוני וחובת רישום כימיקלים משפיעות ישירות של יצרנים ישראלים המייצאים מוצרים לאירופה.
בישראל, עומדות על הפרק מספר הצעות חוק מרכזיות, כמו הצעת חוק אויר נקי לישראל, העתידות להשפיעה גם הן על המשק בכללותו. לכן, במקביל, חשוב לפתח כלים אשר יאפשרו לתעשייה להתמודד עם הרגולציה באופן שהוא יעיל כלכלית''
בקהלת רבה ט' כתוב: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים המה! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך,
שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".
חיזוק הקשרים שתוארו עד כה הם בדיוק כמצוות ה' - לתת את דעתנו. אנחנו חייבים זאת לעצמנו כי בסופו של יום אין מי שייתקן אחרינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
