העיתונות שפטה וקברה
במשך חודשים הוצגו רק שאלות מוטות בפרשת קצב. יעקב אחימאיר על הליך של הרשעה מראש
בעת כתיבת שורות אלה, אין לדעת אם בג"ץ יאשר את הסדר הטיעון שנעשה בין משה קצב ופרקליטיו לבין היועץ המשפטי לממשלה. אבל אם - ובמפתיע - יחליטו שופטי בית המשפט העליון כי הסדר הטיעון אינו סביר, ויתנהל משפט המדינה נגד האזרח משה קצב, יש להציע הסדר נוסף, למען ניהולו של משפט צדק במדינה המתיימרת להיות מדינת חוק, הלוא היא מדינת ישראל.אני מציע כי התביעה נגד משה קצב תתברר בבית המשפט בעיר וולינגטון, בירת ניו-זילנד, או כמה שיותר צונן ורחוק ככל האפשר מגבולותיה של מדינתנו. מדוע? כי איני סבור שיש שופט בישראל שהוא בן אלים. איני סבור כי יוכל להתנהל בישראל משפט צדק נגד קצב. הלוא השופטים - כבר נאמר - בתוך עמם יושבים. ונוסיף, הם אינם חירשים. הם אינם אטומים. הם שומעים, רואים וקוראים את הקולות.
כי קמה לנו רשות שופטת חלופית: העיתונות. היש אדם הגון, צרכן של אמצעי התקשורת, שיוכל לומר בלב שלם כי העיתונות לא שפטה את קצב? ובכן, לא רק שהיא שפטה אותו - היא גם קברה אותו. כי ציבורית, משה קצב חשוב כמת. כל סוטה מין, כל אנס, כל פושע, כל רוצח, אפילו רוצחו של ראש ממשלה, כל פושע נאצי-אייכמן או דמיאניוק - זכאי ל"יומו בבית המשפט".
אבל קצב כבר נשפט על-ידי הרשות השופטת, החלופית, שקמה לנו, העיתונות. המשפט כבר התנהל, פסק הדין כבר יצא לאור, תוך סיפוחם של מורשעים נוספים ל-תב האישום: למשל, מני מזוז. וישנם "מורשעים" נוספים, ספיחים למשה קצב, שעגלתו מונהגת ובדהרה על עבר הגיליוטינה: למשל, ערוץ 2, אשר החליט להעמיד לרשות גרסתו של הנשיא לשעבר זמן מרקע עתיר רייטינג.
אבל מסתבר, לפי מבקרי טלוויזיה אחדים, כי גם לכך לא היה ראוי קצב. לאחר כל השאלות המוטות, תמיד מוטות, של מנחי ומנחות טלוויזיה ורדיו, האזרח קצב - לפי התגובות ומאמרי הביקורת לאחר הראיון בערוץ 2, גם לכך הוא לא היה ראוי.
ומה אומרים, בתגובה, כמה מאנשי התקשורת? "הרי תמיד כתוב או נאמר כי האשמות נגד קצב הן 'לכאורה'", בבחינת אמרת "לכאורה" - אמרת הכל! לא, איני סבור בתוככי לבי כי משה קצב צח כשלג. הרי הוא עצמו כבר מוכן להודות באישומים חמורים, בעבריינות מין, במסגרת הסדר הטיעון - ומשפט עדיין לפתחנו אם ידחה בג"ץ את הסדר הטיעון. הנשיא (דאז) קצב גם שיקר לאומה בנאומו הבלתי נשכח במשכן הנשיא.
לבי, לבי גם לעו"ד אביגדור פלדמן, מצוות פרקליטי קצב, קורבן נוסף של השיפוט התקשורתי. הרי זכור לכולם כי פלדמן השתייך ל"מחנה הטובים", בתנאי אחד: כל עוד התמקד
במילים אחרות: רוצחים ואנסים אינם זכאים להגנה משפטית, ובוודאי לא של פרקליט יוקרתי ומצפוני כעו"ד פלדמן. והגנה עליהם, ולא על עבריינות אידיאולוגית, אשר בה התמחה פלדמן, זו כבר חריגה מ"זכויות האזרח" של פושעים נאלחים. הם - הרוצחים והאנסים - אינם זכאים לייצוג משפטי, בוודאי לא על ידי עו"ד פלדמן, לשעבר אזרח כבוד של "מחנה הטובים". יש להוציא מכרז: מבוקש, ובדחיפות, עורך, קברניט תקשורת, שישרוק בזירה, שירסן את הסוסים המתנשפים.