מחיר העומס
עם הסחבת בטיפול בתיקים משפטיים, מי יודע מתי לאחד הקורבנות יישבר - והוא ייקח את החוק לידיים. דנה פוגץ'
שלוש דוגמאות מבין אין ספור (ושיחשוב כל קורא איך היה מרגיש במקומו של הקורבן):
אסתר לוין נרצחה ביום 21 במאי 2007. כתב האישום הוגש בתחילת חדש יוני. ב-1 ביולי 2007 התקיימה הקראה. מאז נדחים הדיונים דחיות חוזרות ונשנות כולל העברתו של התיק לניתוב מחדש, דהיינו, לקביעת הרכב שופטים אחר. בדיון האחרון שהתקיים, בחדש פברואר 2008, נקבעו מועדים לשמיעת ראיות וזאת לאוקטובר-נובמבר 2008. שנה ו- 10 חודשים לאחר הרצח יתחיל המשפט להישמע. לא ניתן לתאר את העובר על משפחת הנרצחת בפרק זמן ממושך זה של חוסר ודאות וחוסר אמון ב'מערכת הצדק'.
ר' נאנסה בחדש אוגוסט 2006 והתלוננה במשטרה כמעט מיד. כתב האישום הוגש בתוך פרק זמן סביר, בחדש נובמבר 2006. המשפט החל להתנהל ועדותה של המתלוננת נשמעה השבוע. קשה להאמין אבל המשך שמיעת התיק נקבע לחודש אפריל 2009(!). האם יזכרו באמת השופטים את דקויות עדויותיהם של המתלוננת והעדים האחרים במועדים רחוקים אלה? ואיזה עונש יקבל אנס, אם יורשע, לאחר שחלפו שנים מאז ביצוע המעשה והוא יטען שנפגע מהשיהוי?
ודוגמא אחרונה: ג', אשה מבוגרת מאד, נאנסה בחדש אפריל 2007. כתב האישום הוגש כמעט מיד, בחודש מאי 2007. ותאריכי המשפט? מועדי הוכחות בתיק נקבעו לחדש נובמבר 2008. בתיקים אלה, בהם צריכים הנפגעים גם להעיד, החרדה מהעדות מוסיפה ללחצי השיהוי וכשמדובר באשה כה מבוגרת גם המחיר הפיזי, ולא רק הנפשי, עשוי להיות כבד.
עסוקים במלחמות פנימיות
על פתרונות ניתן לחשוב ולא רק באמצעות מינוי שופטים נוספים, שהוא הפתרון הברור מאליו. כך, למשל, ניתן לחשוב על רפורמה בה יועברו תיקים מהרכבים לדן יחיד. הדבר נעשה, לא מזמן, בעבירות סחר בבני אדם. מדוע שעבירת הריגה תדון בפני שופט יחיד אבל לעבירת אינוס או מעשה סדום ידרשו שלושה? העברת חלק מהעבירות, לפחות, לשופטים יחידים תפנה רבים מהשופטים הקיימים.
אבל מישהו צריך להבין את קיצוניות המצב הנוכחי ולצערנו, נראה כי בכירי מערכת המשפט עסוקים יותר בהגנה על כבודם
ובמלחמות פנימיות.
והמחיר? בתרחיש בלהות את המחיר נשלם, בסופו של דבר, כולנו. דינם של נאשמים גם בתיקים החמורים ביותר מומתק עקב השיהוי ו'עינוי הדין' ממנו הם סובלים, ומי חושב על עינוי הדין שעובר הקורבן? מי יודע כמה עבירות ממשיכים לעבור לפחות חלק מהמשוחררים למעצרי בית שסיום משפטם לא נראה באופק? מי יודע מתי ייקח את החוק לידיים קורבן עבירה שהתאכזב מהמערכת, בדומה לטענותיו של שי דרומי לגבי אוזלת היד של המשטרה שהובילה אותו לשימוש בכוח ולהרג.
הכותבת היא ראש מרכז נגה, הקריה האקדמית אונו