ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

למדו אותם לקח

יחיאב נגר זועם על רובי ריבלין ועל קולט אביטל המתמודדים לנשיאות מול פרס בלי להציג הישגים ראויים

את חטאיי אני מזכיר היום. ב-96' הצבעתי לבנימין נתניהו. דבר זה נבע בעיקר מהאופן בו התקשורת – שהיתה שמאלנית ועודנה – ניצלה את רצח רבין שהתרחש כחצי שנה קודם לכן, ועשתה לכולנו שטיפת מוח בדבר צדקת "מחנה השלום". ואכן היא הצליחה במלאכתה. במקום כשלון גדול למחנה השמאל כפי שהראו הסקרים ערב רצח רבין, שמעון פרס כמעט וזכה בבחירות ההן. בסופו של דבר, בינו לבין נתניהו הפרידו קצת פחות מ-30,000 קולות ונתניהו גרף 50.5% מקולות הבוחרים והפך לראש הממשלה. קשה לי לתאר את פרץ השמחה שחשתי לאידו של שמעון פרס באותו לילה. כמי שגדל בבית ליכודניקי, אני יכול להעיד כי אין אדם בפוליטיקה הישראלית שהיה יותר מתועב משמעון פרס. הוא היה הדמון האולטימטיבי. אין זה מקרה שהצליחו להדביק לו אמא ערבייה.

גם בבחירות 99' הצבעתי לנתניהו, וגם הפעם בשל האופן בו התקשורת סנטה בו לבלי רחם במשך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה. פשוט לא נתנו לו לתפקד. מישהו עוד זוכר היום את כל אותן "פרשיות שחיתות" שהוא היה לכאורה (מילת הקסם) מעורב בהן? מכאן אגב אפשר ללמוד מה יקרה ל"פרשיות השחיתות" של אולמרט לאחר פרישתו. הן פשוט יגוזו להן אחת אחרי השניה. זו דרכו של עולם התקשורת, כנראה. אותה, לצערנו, לא ניתן להחליף בבחירות.

דברים אלו אני אומר למרות שכיום אני יכול להיחשב שמאלני בשל תמיכתי בתוכנית ההתנתקות (מלכתחילה ובדיעבד) ובכל תוכנית אחראית עתידית שתפריד בינינו לבין הפלשתינים. כן, זה אני שהצבעתי קדימה, וככל הנראה גם אצביע בעתיד, משום שלדעתי קריסת החלוקה המסורתית בין ימין ושמאל בישראל לא היתה מדומה ורגעית. היא הרבה יותר מהותית ממה שנדמה, ואת השינוי הזה קדימה מבטאת.

וכך לאט לאט, אולי בעל כורחי, התחלתי לחבב את פרס ולהכיר בתרומתו העצומה למדינת ישראל ולביטחונה. ועתה כשאני רואה מי אלו המתמודדים מולו, אין דבר יותר עלוב ומגוחך מזה.

לגבי חבר הכנסת ריבלין, אני זוכר עד היום את החימה שהיתה ממלאת אותי בתקופה שהייתי ליכודניק, כאשר הייתי רואה אותו מופיע באולפן הטלוויזיה. היתה לי אפילו מחשבה קונספירטיבית (אני עדיין מאמין בה) שהתקשורת מביאה מהצד השמאלי אנשים רהוטים ורציניים, ומן הצד הימני מביאה בכוונה את הליצן העילג הזה עם ה"ערב טוב מירושלים" שלו, והדיבור הטרחני עד אין קץ. לא הבנתי איך אנחנו בימין נותנים לו לייצג אותנו בתקשורת. ועכשיו, כשאני חושב שהפוליטיקאי דרג ב' הזה יהיה נשיא המדינה, זה מעורר בי חלחלה.

ומה

באשר לקולט אביטל? אכן, החוצפה שיש לאנשים להציב את מועמדותם לנשיאות המדינה אינה יודעת גבולות. אנשים ללא תרומה ייחודית למדינה (לישראל יש מאות קונסולים) חושבים שבשל איזשהו טיקט (אישה) ובשל העובדה שמולם מתמודד שמעון פרס, נסללה להם הדרך לנשיאות המדינה. ואף אחד בסביבתם לא אומר להם: חבר'ה, תהיו רציניים.

לכן בקשתי לחברי הכנסת: הראו לריבלין ולאביטל מה ערכם האמיתי. למדו אותם לקח, כך שבעתיד רק אנשי אשכולות ראויים יגישו את מועמדותם לתפקיד הרם. אחרת, אפשר לוותר על מוסד הנשיאות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

יחיאב נגר

תימני מחמד. רחובותי במקור, ירושלמי בעברו ונתנייתי בעקבות אשתו. ממקימי תנועת ציונות-דתית-ריאלית. עורך הספר "ויכוחים על אמונה ופילוסופיה" ( האוניברסיטה המשודרת )

לכל הטורים של יחיאב נגר