פרשת תרומה (בלתי חוקית?)
החרדים מפרשים את "ויקחו לי תרומה" כמצוות שנור. מה לעשות שהכתוב מדבר על תרומה שנותנים "מנדבת ליבם" ולא מהנהג בצומת? המבקרת שולחת את המחוללים בצמתים ללשכת התעסוקה
אם דופק אדם לא מוכר בעל חזות חרדית בדלתי, אני מייד יודעת מה הוא רוצה. הוא רוצה משהו. בוודאי לא בא להודיע לי שזכיתי במלגה מהרעבע. הזמינו אתכם לחתונה בבני ברק? הסכמתם כבר להשפלה שבישיבה הנפרדת? כדאי שתכינו גם כסף קטן לנחילי הקבצנים שיפשטו עליכם באולם.
בכל ציבור אחר פשיטת היד היא מביישת ומביכה. לא בציבור החרדי. שם אין פושטים יד אלא "משנוררים". משנוררים מהמדינה, משנוררים מעמותה, משנוררים מהפרט. אולי זה אפילו ציווי מדאורייתא בבחינת "וניצלתם את מצרים". ישנם ציבורים שלמים, שעבורם הבטלה היא אידיאל מקודש, ממש אחד מעשרת הדברות. הם מהדרים במצות "לא תעשה כל מלאכה" לא רק בשבת אלא גם בשאר ימות השנה.
חולצה כחולה והיא עולה בדחייה מבית ספר
'מיום ראשון עד יום שישי בצהריים' ישב ר' שלום שבזי בחנות. לא בצומת גלילות עם קונטרסים מברסלב. כך גם ר' אליעזר הקפר ור' יוחנן הסנדלר שלמד תורה ישירות מר' עקיבא. לקברו של ר' יוחנן, שעסק בעיבוד עורות ובייצור נעליים, עולים גם רבים שלא ראו יום עבודה במהלך חייהם, אפילו לא ברנטגן. צאצאו של ר' יוחנן, רש"י, סרב ליטול שכר מתוקף כהונתו בבית דין ואפילו לא מקופת הישיבה שייסד בטרוייש.
מכתיבתו עולה מומחיות רבה בתחום גידול הגפנים ויש המניחים כי התפרנס מייצור יין. האם תעלו על דעתכם כי הרב הראשי (לא חשוב איזה, תבחרו בעצמכם) יניח את חליפתו המהודרת בצד ויחל לתקן נעליים או לזמור גפנים? מדוע בעצם זה נשמע כל כך מופרך, האם פגעו
עיסוקיו של רש"י בענייני הכרם ברמתו הרוחנית?
לא מזמן קראתי כי נערה שאביה לובש חולצה שאיננה לבנה, רחמנא לצלן, לא תתקבל ללימודים בסמינר חרדי לבנות. לבישת חולצה לבנה באה לשדר: אני איני עובד. איני מתלכלך. מי שיעז לעבוד או להתלכלך, יוקא ויוקע ממחננו.
נכון שהציבור החרדי מפעיל גמ"חים רבים. נכון שרבים במגזר החרדי עובדים ככל האדם. אך מוסדות צדקה אלו נועדו להנציח את המצב בהקלה על הקבצנים ועדיין רבה הסלחנות במגזר זה לאותם בטלנים, המכלים ימיהם בקשקוש אין סופי בפלאפונים, בלשנורר סיגריות ובמחולות ברמזורים שבצמתים. ועוד דבר: קידוש רעיונות נשגבים של הסתפקות במועט ולימוד תורה הם עניינו הפרטי של המקדש. לא על חשבוני.