"בגלל הרופאים לבני אין חצי יד"
20 שנה אחרי שבנה נולד עם מום, טוענת אמו כי הרופאים לא הבחינו בבעיה. הבן: היה עדיף לא להיוולד
כשהיתה בת 28, נכנסה ג' להיריון בפעם השנייה. היא הוגדרה כנושאת 'היריון בסיכון גבוה', ולכן נזקקה למעקב אינטנסיבי וחריג. מכיוון שבתה הראשונה סובלת ממומים קשים ומפיגור שכלי, ג' עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מלידה של ילד נוסף בעל מום. אולם רשלנות של שני רופאים הביאו, לטענתה, לכך שגם בנה השני נולד עם מום חמור - ללא חצי מיד ימינו.
לאורך כל ההיריון טופלה ג' על ידי ד"ר צבי כץ, גניקולוג מומחה מבית החולים קפלן ברחובות, והוא זה שדאג להפנותה לבדיקות ולבצע מעקבים אחר שלמות ותקינות העובר. כשנכנסה ג' להיריון בפעם השנייה, היא רצתה למנוע הישנות של לידת ילד בעל מומים, והשקיעה את מיטב כספה לביצוע כל הבדיקות האפשריות, שרק חלקן מהן מומן במלואן על ידי קופות החולים.
במהלך החודש החמישי להריונה השני, התברר לג' כי בתה הראשונה סובלת גם ממום לבבי קשה. ד"ר כץ הפנה אותה לביצוע בדיקת אקו-לב עוברי וסקירת מערכות מורחבת, על ידי ד"ר דגני מהמרכז הרפואי רוטשילד בחיפה (בית החולים בני-ציון, היום).
בתביעה שהוגשה שלשום לבית המשפט, באמצעות עו"ד גלעד מרקמן ממשרד מרקמן-טומשין, נטען כי באותה בדיקה, שנועדה לבדוק את קיומם של איברי העובר באופן מפורט ולאתר חלקים אנטומיים של הרגליים ושל הידיים, לא הופיעה כל התייחסות לתקינות הגפה הימנית של העובר. בתביעה מצביעה האם על כך כי בטופס הבדיקה, אשר צורף לתביעה, כל האיברים והמערכות בגוף נבדקו ונמצאו תקינים, והדבר אף מופיע בסיכום הבדיקה. המשבצת ליד הכיתוב "הגפה הימנית של העובר", לעומת זאת, נותרה ריקה.
במכתב התשובה ששלח ד"ר דגני לד"ר כץ, הרופא המטפל, נכתב כי "הבדיקה ללא כל ממצא פתלוגי". כשהגיע ג' לבדיקה אצל ד"ר כץ, שחרר אותה האחרון לביתה. רק מאוחר יותר, זמן רב לאחר שנולד, גילתה שהמשבצת בטופס המתייחסת לגפה הימנית בגוף העובר - ריקה. כעת טוענת ג' כי אם הגניקולוג שלה היה מבחין בדבר, הוא היה שולח אותה לבצע בדיקה נוספת.
כעבור ארבעה חודשים ילדה ג' בניתוח קיסרי את בנה השני – א'. לתדהמתה גילתה כי לרך הנולד חסרה חצי יד – אורכה הגיע עד כשני ס"מ
כיום א' כבר בן 20. הנכות הקשה הפכה אותו לבחור מופנם וסגור. הוא מספר כי לאורך כל שנות ילדותו ספג באופן יומיומי עלבונות גלויים וסמויים מהסובבים אותו. סוג המום שלו אינו מאפשר השתלת תותבת, וללא עזרה הוא אינו יכול להתלבש, לאכול או להתרחץ. מפאת הנסיבות, הוא לא גויס לצה"ל, ונכותו אף מקשה עליו להשתלב בחברה ולמצוא עבודה. העבודות שכן הצליח למצוא, לדבריו, הן בדרך כלל כאלה עם שכר נמוך מאוד.
בתביעה שהגישו ג' ובנה א' נגד הרופאים ונגד בית החולים, הם מאשימים את הרופאים ברשלנות רפואית. ג' תובעת מיליון שקל עבור עוגמת הנפש וההפסדים שנגרמו לה. היא מציינת שהטיפול בבנה הנכה אילץ אותה להיעדר מעבודתה, ובמשך תקופות ארוכות התקשתה מאוד להתקבל לעבודות אחרות.
א' תובע ארבעה מיליון וחצי שקל עבור הוצאות סיעוד, הוצאות רפואיות, הכאבים והסבל שנגרמו לו, והפסדי השתכרות עתידיים.
מבית החולים קפלן נמסר בתגובה שלמרכז הרפואי טרם הגיעה התביעה, וכי התגובה תינתן במסגרת הליך משפטי. מבית החולים בני ציון נמסר כי בית החולים מנוע מלהתייחס לנושא, כיוון שהוא מצוי בערכאות משפטיות.
בהכנת הידיעה השתתפה ליאם אקשטיין
נא להמתין לטעינת התגובות
