סב בן77 אנס והתעלל בנכדתו במשך 13 שנה
בית המשפט הרשיע את הסב מפתח תקווה בכך שתקף את נכדתו מאז שהייתה ילדה בת ארבע - אנס אותה, ביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים
מדובר באחד מתיקי האונס הקשים והמורכבים שהגיעו לבית המשפט בישראל. הנכדה, כיום בת 30, חשפה את עבירות המין שביצע בה סבה רק לפני כ-4 שנים, אולם הרכב השופטים קבע כי העובדה שהמעשים לא נחשפו בזמן התרחשותם איננה פוגעת במהימנותה של התלונה – כפי שניסה סנגורו של הנאשם, עו"ד אביגדור פלדמן, לטעון.
לאחר הכרעת הדין אמרה אמה של המתלוננת, אשר תמכה בה לאורך המשפט: "אבא שלי רצח אותה ובני המשפחה שלי עשו וידוא הריגה". כאמור, מדובר באחת מפרשיות המין הקשות והסבוכות להכרעה.
הנכדה חשפה את הסוד הנורא רק בחודש מאי 2007, אז החליטה שהיא רוצה לעמוד מול הנאשם ולהטיח בו את מה שעשה לה. בעדותה בבית המשפט תיארה המתלוננת כיצד נסעה לבית סבה בפתח תקווה יחד עם אמה אשר הודיעה על כך גם לשתי דודותיה, אשר ידעו באופן כללי מה מייחסת הנכדה לאביהן.
הדודות הוציאו את סבתה מהבית כדי לחסוך ממנה את מה שחשבו שהולך להתרחש. המתלוננת אמרה לנאשם שהיא רוצה לדבר איתו, הנאשם הלך לקראתה וניסה להניח את ידו עליו אך הנכדה אמרה לו בתגובה שלא יגע בה, "ושהוא נגע בה כבר מספיק לכל החיים".
המתלוננת ואמה סיפרו לסב כי הנכדה ניסתה להתאבד והנאשם בתגובה אמר שהוא לא יודע מה הן רוצות ממנו, שהוא לא פסיכולוג ושאין לו קשר לזה. הנכדה השיבה לו שהוא מאוד קשור לזה והחלה להטיח בו כי הוא אנס אותה מגיל 4.
הסב בתגובה ענה שאם ככה היא מדברת אז בפעם הבאה שהיא תתנסה להתאבד – היא גם תצליח. בבית המשפט סיפרה הנכדה כי לא מיהרה להגיש תלונה במשטרה, גם לאחר אותו עימות, מכיוון שסברה שהדברים ישתנו לאחר שבני המשפחה יחשפו למקרה וכך ניתן יהיה להגן על מי שצריך גם ללא התערבות המשטרה.
יחד עם זאת המתלוננת, שסובלת מהפרעות אכילה קשות ומבעיות פסיכולוגיות שונות, הבינה שמצבה הפיזי מידרדר ולכן הגישה את התלונה. בבית המשפט העידו מומחים רבים מתחום בריאות הנפש שטענו כי מצבה הבריאותי והנפשי של הנכדה מצביע על קיומה של טראומה גופנית בעבר וכי הפרעות אכילה היא תמונה אופיינת לנפגעי התעללות מינית בילדות.
על אף עדויות אלו, סבר אחד משופטי ההרכב, השופט שמואל ברוך, כי יש לזכות את הנאשם מכתב האישום נגדו. לטענתו, חוות הדעת של המומחים העלו מסקנות בדיעבד, לאחר שהמתלוננת חשפה את סיפורה.
"בתקופות בהן הייתה המתלוננת מטופלת אצל כל אחד ואחת מהם, לא הצביע אף אחד מהם על האפשרות שנפגעה מינית בעברה. את מסקנותיהם הנחרצות קבעו המומחים, כאמור, רק לאחר שנחשפו טענותיה של המתלוננת.
"או אז הצליחו לטענתם, לחבר את ה'פאזל' הקשור בחייה ובבעיותיה. על מסקנות בדיעבד אלה, נחרצות ככל שתהיינה, אין ניצן לבסס הרשעה
יחד עם זאת, שני השופטים האחרים אורי שוהם ויהודית שבח, קבעו כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. השופטים גם דחו את טענת ההגנה כי יתכן שבמתלוננת הושתל זיכרון.
השופטת שבח עוד ציינה כי "במחלוקת שהתגלעה בין חברי בהכרעה הקשה בפרשיה נשוא תיק זה, בה לא היו ברור מה חמור יותר, המעשים שנעשו במתלוננת – אם אכן נעשו, או שמא האשמתו של נאשם חף מפשע – אם לא נעשו, אני חוברת למסקנה אליה הגיע אב בית הדין, השופט אורי שוהם.
"הקושי בהכרעה, עקב היות הפרשייה קשה, חריגה ומוזרה, וצורך לחזור ולקרוא את העדויות וההודעות, לחזור ולנבור בחומר הראיות, אין בינן לבין הספק הסביר המביא לזיכוי, ולא כלום. ספק קיים בכל תיק, שהרי שופט לא ניחן בתכונות על אנושיות ובידיעת הנסתר, אולם רק ספק סביר יביא לזיכוי נאשם, ספק סביר שכזה לא נמצא בענייננו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם