חתונה בהזמנה
בני זוג דתיים, המבקשים להנשא לפי ההלכה, לא מוכרחים לעבור בבית הדין הרבני. אפשר גם לנסוע לחו"ל, או להחליף את היות האישה "קניין" בהגדרה "מיוחדת לבן זוגה". זה עובד גם להפך
נשים אחרות מבקשות להינשא ללא "קניין" בכדי שלא יגיעו חלילה למצב של תלות בבעל סרבן או למצב של עיגון ממש. יש נשים החוששות ממש מעיגון (כמו אלה שבעליהן יוצאים לפעולות מסוכנות), ויש נשים המחפשות להינשא בדרך אחרת מטעמים עקרוניים.
ובכן, מה האופציות לשומרי מצוות, ומה קורה בשטח?
אלו שרוצים רק "לברוח" מן הממסד, עושים זאת בצורה פשוטה. בדומה לחילוניים שמתחתנים בקפריסין גם דתיים נוסעים לחו"ל וחוזרים כנשואים מבחינת משרד הפנים. כל ההבדל הוא שבאשר הם דתיים הם גם נישאים בחו"ל באופן פרטי אצל רב אורתודוכסי.
כפי שאמרה לי אשה דתיה בעמדה ציבורית בכירה במערכת המשפט: "אחרי שהתגרשתי מבעלי הראשון החלטתי שכף רגלי לא תדרוך יותר לעולם בבית הדין הרבני. מצד שני לא עלה על דעתי לחיות ללא חופה וקידושין. בשביל הפעם השניה נסעתי לניו יורק, נישאתי שם אזרחית, וחותני העתידי ערך לנו את החופה כדת וכדין".
אופציה אחרת היא ליצור מסגרת של שותפות דתית זוגית של "מיוחדת לי" שאין בה את מרכיב ה"קניין". חביבה נר דוד, אורתודוכסית בעלת תואר ד"ר בפילוסופיה ובעלת סמיכה לרבנות, שוקלת יחד עם בן זוגה לערוך טקס של "מיוחד ומיוחדת".
בהסתמך על מאמר מלומד של הרב פרופ' מאיר שמחה פלדבלום, טוענת חביבה, שהנישואים של כולנו כיום אינם תקפים, שהרי אף אשה לא התכוונה להיות "קניין" לבעלה. בשל כך, היא טוענת שאינה נשואה כלל, ויש מקום לערוך טקס אחר שיחבר בינה לבין האיש שלה באופן שוויוני יותר.
ילדים מיוחדים
הרב פרופ' נועם זוהר, המלמד פילוסופיה יהודית בבר אילן, עורך חתונות אלטרנטיביות משני סוגים. לאלו המבקשים להמנע כלל מעניין ה"קניין" הוא עורך חתונה של "מיוחד ומיוחדת". ולאלו המבקשים חופה וקידושין, אבל רוצים לוודא שהאשה מוגנת לגמרי מפני עיגון, הוא עושה "תנאי" בקידושין.
לפני החופה הוא מחתים את הבעל בפני שני עדים על "שטר הבהרה לעניין תנאי בקידושין". בשטר מובהר שהמילים "כדת משה וישראל" שיאמר הבעל תחת החופה מתפרשות כ"קידושין על תנאי". לחיזוק העניין הכלה אף עונה: "הריני מסכימה להתקדש לך כפי שהתנינו ע"פ התורה".
ידוע לי על רווקות ששוקלות "להתחתן" באופן הזה. נכון שהרוב המכריע שמגלגל רעיונות "פראיים" אלה מגיע
לבסוף לרבנות ונישא כמו כולן, אבל מרגע שנשים דתיות יתוו מסלול ברור הנהירה לשם תהיה גדולה.
"מרכז צדק לנשים" מקדם כעת את האופציה של חתימה על "שטר לנישואין בצדק ובמשפט" – שטר שיש בו תנאי בקידושין. ברגע האמת מתחת לחופה הבחור המיועד יאמר לבחירת ליבו "הרי את מקודשת לי בתנאי ש..." או אפשר שיאמר "בכפוף לתנאים המצויינים במסמך זה [וימסור לה מסמך] הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
התשובה לשאלה "איזה רב יסכים לחתן כך בני הזוג" היא "אין כרגע רב כזה". בכל מקרה תודו שההצעה של "תנאי בנישואין" נראית מתונה ממוסדת ושמרנית למדי על רקע ההצעות האחרות. אבל בטח תמיד ידעתם שאני מתונה ממוסדת ושמרנית למדי.
רבקה לוביץ, היא טוענת רבנית, עובדת מרכז "צדק לנשים" וחברה ב"קולך"
נא להמתין לטעינת התגובות
