לא סופרים אותם
רעות אונא צמרת, חברת ארגון "מבוי סתום" חושפת את האמת מאחורי המספרים שהציגו בתי הדין הרבניים
וממילא, קשה לי להבין מדוע בית הדין מתהדר במספר הגברים מסורבי הגט. גם הם, כמו הנשים, סובלים מאוזלת ידו של בית הדין הרבני ומכך שאין הוא ממהר לסייע לבן הזוג היוזם את הגירושין. בתי הדין ממעטים להחליט על חיוב גט, וגם לאחר חיוב הגט הם אינם מסייעים למסורב או מסורבת הגט בנקיטת סנקציות.
ובכל זאת, ההבדל בין גברים ונשים הינו מהותי, מכיוון שלנשים יש שלוש מגבלות מהותיות עקרוניות- ילד שיוולד לאשה שלא מבעלה, בעודה רשומה כנשואה יחשב ממזר. ה"שעון הביולוגי" משמעותי בהרבה אצל אישה שרוצה ילדים מקשר חדש. ואחרון: הגישה שנוקט בית הדין הרבני אינה שוויונית ומקלה בדרך כלל עם הגבר.
הנתונים שמציג בית הדין הרבני אינם לוקחים בחשבון את כל הנשים והגברים שנאלצו לוותר על הליך גירושין הוגן בתמורה לקבלת הגט תוך זמן הקצר משנתיים. זהו הזמן המינימלי שבית הדין הרבני סופר סרבנות גט.
מדוע שזוג יאלץ להמתין שנתיים לפני שיתגרש? נשים רבות מוותרות מראש מכיוון שאינן רוצות לחכות. הן רוצות להמשיך בחייהם ולסיים את מערכת הנישואין הכושלת שהיו לכודות בה.
בית הדין הרבני גם אינו כולל תיקים שאינם פעילים מכיוון שבית הדין סגר אותם בעצמו.
לא הכל גלוי
אלינו פנתה לפני מספר חודשים אשה, שהיא עגונה כבר קרוב לעשרים שנה, והייתה מסורבת גט עשור קודם לכן. עשר שנים היא הייתה בדיונים בארץ, ולאחר שבעלה ברח, התיק נסגר. רק עם פנייתה אלינו התברר לה שהתיק עצמו סגור. נשים אלו אינן מזניחות את התיק, אלא בית הדין עצמו מבהיר להן כי אין מה לעשות בו. פעמים רבות הן אינן מודעות לכך, ואינן יודעות מה עליהן לעשות
אסור לנו להיכנע למניפולציות של בית הדין הרבני ואנו חייבים ללמוד לקרוא בין השורות. הנתונים שמציג בית הדין לגבי סכסוכי ממון ומשמורת ילדים- גם הם במקרים רבים מייצגים סרבנות גט. אלו הם זוגות שאחד מבני הזוג מתנה את מתן הגט בכך שהצד השני יוותר על מה שמגיע לו מהרכוש או ממזונות הילדים.
כארגון המסייע בצורה יומיומית למסורבות הגט, מגיעים אלינו מקרים רבים שאינם נספרים בסטטיסטיקות של בית הדין. אנו רואים מקרים רבים
מדי בהם בית הדין עצמו יוצר את תופעת סרבנות הגט בכך שהוא נותן פתח להשתמש בכוח של הגבר במתן הגט ושל האישה בקבלת הגט על מנת לסחוט את הצד השני בתמורה לחירותו.
מדינת ישראל היא המקום היחיד בעולם בו לא היו אמורות להיות מסורבות גט. זוהי המדינה היחידה בה לבית הדין הרבני יש תקציבים מסודרים, סנקציות קיימות בחוק ולובי פוליטי חזק. ישנה זכות אלמנטרית לגבר ולאישה לסיים נישואין כושלים ולקבל גט ללא פשרות.
לתופעת סרבנות הגט פתרונות זמינים ומיידים הנמצאים בידיו של בית הדין הרבני. מכיוון שאין הוא מיישם אותם, עלינו לדרוש הקמת בתי דין אחרים, המתייחסים בחומרה לתופעת סרבנות הגט ואינם מחפשים לשחק עם הנתונים על מנת להלחם בארגוני הנשים. בית דין הבא לשרת את הציבור שעומד לפניו ילחם בכל כוחו בתופעה הקשה של סרבנות הגט, ולא בארגונים המנסים לסייע לסובלים ממנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
