בכולנו, ובכל היש
בין כל ניצוצות הנשמה יש סינכרוניזציה מדויקת ומופלאה. ד"ר שוש צימרמן עם מדיטציה מיוחדת לימים קשים
התבוננות רוחנית בימים קשים אלה עוזרת לנו להפחית לחץ ולהביא לעצמנו תחושה של רוגע יחסי, כתוצאה מפרספקטיבה רחבה יותר בהסתכלות על הכאן והעכשיו. יתר על כן - המודעות הרוחנית מאפשרת גם, ובעיקר, לפעול פעולה ממשית, על מנת להקל על הקשיים העולים בעתות מצוקה.
על מנת לחוש ולפעול מרמת הרוח ראוי אולי להיזכר בעקרונות הבסיסיים של המודעות הרוחנית, וקודם כל בכך שבני האדם הם חומר ורוח, גופי בשר ודם הנושאים בקרבם ניצוצות נשמה. כידוע לנו ממסורות ישראל ומתורות העידן החדש, ניצוצות הנשמה הם צברי אנרגיה נצחיים, המתדרים, לפי גובה השגתם וכושר מיקודם, תדרים-רטטים המתואמים עם מימד תודעה גבוה מכל גבוה. מימד תודעה זה הוא וירטואלי, אוניברסלי, מימד כל היש והאינסוף כאחד, המכונה בעברית קדומה כחדשה - "אלהים".
היות שמקור הנשמות הוא ממימד אוניברסלי זה, והיות שכל אדם נושא בקרבו "נשמת חיים אלוהית", אנו מתואמים, מעבר למקום ולזמן, לא רק עם התודעה האוניברסלית אלא גם בינינו לבין זולתנו: כל-אדם עם כל-אדם.
בסינכרוניזציה זו עוסק בעצם הפסוק המקראי הידוע מכל: "שמע ישראל (=שמע אתה, האדם הרוצה ללכת ישר אל האל) השם אלוהינו, השם אחד (- בכולנו, ובכל היש)".
הודות לתואם זה, קורה שהתמקדות מובהקת של אדם אחד באדם שני, המבוצעת בזמן שיחה (פנים אל פנים או בטלפון), או בעת מחשבה או עשיית פעולה כלשהי, מזרימה אנרגיה, שמקורה במחשבה של כוונה. התמקדות כזאת, חיובית ותומכת, עשויה להתממש בפועל ממש, כתוספת של אנרגיה מעצימה ומגינה, לאיש או לאנשים שאנו חפצים בהעצמתם ובהגנתם. (התכוונות לשליליות אינה "תופסת" שכן מוליכי הכוונה הם רטטי אהבה אוניברסלית, ולכן ההיפך מכוונת אהבה, כלומר שלילת האהבה, אינו נדבק בהם ואינו עובר באמצעותם).
היות שכולנו מאחלים/מתכוונים להעביר אנרגיית העצמה של תמיכה, עידוד ואהבה לאנשי הצפון והדרום, לחיילי צה"ל ולכל אדם, חשוב לדעת שיש בכוחנו לעשות כן. הסינכרוניזציה בין ניצוצות הנשמה מאפשרת לנו לפעול להעברת אנרגיה כזו של אהבה והגנה אל מי שיקר ללבנו, ואל כל מי שיש ברצוננו לעודדו ולתגבר את היותו מוגן ושמור מכל פגע.
כדי להעצים איש מסוים או קבוצת אנשים (המוגדרת, לדוגמה, על פי הגיאוגרפיה של מקום מושבה), בכל מקום וללא התחשבות במרחק, נוכל אם כן להקצות לכך זמן מיוחד, לשבת ולנשום בשלווה, להרפות את שרירי הגוף ולחשוב על מושא ההתמקדות שלנו מתוך אהבה ואמפתיה. בהמשך נוכל להזרים מן הלב גדוש האהבה, ומן המצח (=המוח), המתעל אהבה זו למחשבת כוונת נתינה, שתי קרני אור לבן של תמיכה ועידוד, שיתלכדו לקרן אור עוצמתית אחת, אשר תעטוף את האיש מכף רגל ועד ראש, או תיפרש מעל קבוצת האנשים או אף מעל מקום (גיאוגרפי) מסוים, יהא גודלו אשר יהיה. לאחר פעולה זו ניתן ללכד שוב שתי קרניים כאלה ולהעלותן השמימה בספירלת אור,
רצוי לחזור על צמד הפעולות האלה שלוש פעמים ברצף, מתוך אמונה שאכן, בזכות הכוונה הכנה, מתממשת מסביב לאיש/לאנשים/למקום, שכבת הגנה מוארת, מגינה מ"לא-אור" ומעצימה.
מניסיון, פעולה זו גם מקילה מאוד על מבצעה, שולח אור האהבה, ותורמת גם לו להפחתת חשש ודאגה ולהגדלת רגיעת הרוח והגוף. לפי תורת המודעות הרוחנית, ככל שנרגיע את עצמנו, נחווה אהבה ונשלח אותה, כן נשפיע על הורדת מפלס החשש הקיבוצי-הלאומי שלנו בארץ, ולפיכך גם נזמן, כקבוצה מסונכרנת, יותר "ניסים" ופחות קשיים במסגרת הלאומית.
הדבר מומלץ מאוד לכל דואג/ת ונדאג/ת. בהצלחה!
ד"ר שושנה צימרמן היא מרצה באקדמיה ומנחת סדנאות וחוגים בנושאי העידן החדש, מודעות ומחשבת ישראל. עוסקת גם במתן ייעוץ רוחני אישי ובהנחיית אנשים פרטיים במסלול התקדמותם הרוחנית.
נא להמתין לטעינת התגובות
