גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


מודה ועוזב

מימין קראו לו "עלה התאנה" משמאל קראו לו "ערוץ המתנחלים". אחרי שנתיים כעורך הערוץ, ורגע לפני שהוא הופך לחבר טלפוני, רועי שרון נפרד מהגולשים ומשיב על השאלה: מה זה קשור ליהדות

רועי שרון | 13/7/2006 17:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשהטלפון צלצל במערכת ועל הקו היה רב מפורסם וחשוב התמוגגתי מנחת. הערוץ עלה לאוויר חודש קודם, ומן הסתם, הערכתי, הוא רוצה שנראיין אותו. "עורך ערוץ יהדות?" שאל הרב, "כתבתי תגובה בשם ירון מנתניה, תראה שלא פוסלים אותה". זאת היתה בקשתו של הרב.

כמה חודשים אחרי, הבנתי מה יש בו, בערוץ יהדות, שהטריח את הרב לספסר בטוקבקים. אתרי אינטרנט של דתיים כבר היו על המפה המקוונת, מאמרים של דתיים כבר גרפו תגובות מגוונות, ואת עיתון "מעריב" לא אנחנו המצאנו. ובכל זאת, השילוב של שלושת המרכיבים, בצירוף כמה אחרים, עיצב מחדש את התודעה התקשורתית-דתית.

בלי לפשפש מתחת לפנס, קשה מאד להתעלם משלל הטענות שהועלו כלפי הערוץ בשנתיים שחלפו. מדובר בעשרות מיילים בשבוע, לא כולל טוקבקים, מגולשים שאכפת להם מכבודה של היהדות. הרוח הכללית שנשבה מהם, קל לנחש, היא שאלת השאלות שהפכה לסלוגן של הערוץ: "מה זה קשור ליהדות". בניסוחים מרשימים יותר ומרשימים פחות, מתחכמים, ציניים, פוגעים, מפרגנים - שכמעט תמיד זכו למענה מצד המערכת.

ובכן, הכל קשור ליהדות. לאלה שממש חייבים, אז הרב י.ל מימון, מראשי תנועת המזרחי, תמצת את התשובה: "הלאומיות היא מצע והדת היא שורשה של הלאומיות. וכל המפריד ביניהן, אם מתוך השקפתו הדתית – הרי דתו לקויה, ואם מתוך הכרתו הלאומית – הרי לאומיותו לקויה".

מדוע בכפר מימון היו 70 אלף חובשי כיפות ו-50 חילונים, או למה בהתנחלויות האידיאולוגיות גרים כמעט רק דתיים? על השאלה הזאת קטונתי מלהשיב. היא נולדה במהותה כמה שנים לפני NRG יהדות ומסתבר שזה הרבה פחות מטריד את הציבור. מה שחשוב באמת הוא למה המדור "חמש שאלות לתקשורת" מופיע ביהדות.

ומדוע סדר היום של הערוץ הוא ימני? ביקור אקראי בערוצי התרבות (לדוגמה) של וואלה! של YNET וגם של NRG, או צפייה במהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה, יביא את הגולש \ צופה למסקנה ברורה כי מדובר בתכנים המצדדים בהשקפה שמאלנית. זאת, למרות שכביכול, אין מדובר בערוצים סקטוריאליים או פוליטיים. ובכן, למה ימני? כי שמאלני כבר יש. בשפע.
אין פרפרים בגטו?

הגדילו להתריס שני כותבים בכתב העת "העין השביעית" – העיתון שעוסק בתקשורת. אחד מהם, תלמיד ישיבת ההסדר בעתניאל, שמעון פוגל, כתב כך: "ערוץ 'יהדות' הוא שילוב של עלה תאנה ומכשיר הדרה...הדברים אמורים הן בטקסטים שעוסקים בתכנים 'דתיים', שבמסגרת פלורליסטית אין סיבה שלא ייכללו תחת מדורים על פי תכנים (תרבות, תקשורת, חדשות וכיוצ"ב), וחמור מכך, בטקסטים שרק חותרים נגד הקול החילוני שמאלי השולט ומנותבים לערוץ 'יהדות' כפעולה של השתקה".

עד היום לא שככה ההתפעמות שעוררו בי דבריו. פוגל אינו שואל מדוע אייטם בנושא פסטיבל הסרטים נדחק לערוץ התרבות, או מדוע כתבה העוסקת בהפועל חולון מושלכת לגטו של ערוץ הספורט. האם ערוץ יהדות נגיש פחות מערוץ אחר ב-NRG? האם אכסון כתבות

תחת הכותרת "יהדות" מהווה "פעולת השתקה"?

כל התשובות נעוצות בעובדה אחת עצובה. רגשי הנחיתות מעולם לא עזבו את חובשי הכיפות. "הצופה" לא מספיק טוב לנו, אנחנו רוצים משהו שכולם קוראים. ערוץ 7 באינטרנט? לא טוב, רק דתיים גולשים. NRG מעריב? עלה תאנה. אנחנו רוצים שהעימות בין הרב שפירא לרב שרלו יתפרסם במוסף "הארץ". ערוץ יהדות זה גטו. "הארץ" לא. כתבה על מיזוג חברות תתפרסם בערוץ כלכלה ולעולם הגולש לא ישאל למה לא בערוץ חדשות, אבל אסור לחטט באף בשבת? רוצים כותרת ראשית. שוב דופקים את הדוסים.

ככה זה ברחבי המדיה, נרגנים יהודים. כתבה על פרוייקט וואי תאוכסן בערוץ תרבות, כתבה על מונדיאל - בספורט, וטקסט של הרב אבינר - בערוץ יהדות. בשביל זה התכנסנו פה.

מדורת השבט

הערוץ הזה, שכותב על דתיים, שדתיים כותבים אותו, שבוחש במגזר הדתי ומהווה עבורו מדורת שבט חמימה, הוא לא אתר נישה. הוא חלק אינטגרלי ומשמעותי באתר ארצי גדול וזה הישג מפעים. למרות הניסיונות להציגו כמכשיר הדרה, הוא נמצא חצי סנטימטר ליד ערוצי תרבות, ספורט וכלכלה. הוא חוסה תחת המטרייה של "מעריב", והוא פעם ראשונה בהיסטוריה. שנתיים בדיוק חלפו ועדיין אין לניסוי החברתי הזה התחלה של חיקוי. שאלה של זמן כמובן.

בהזדמנות זאת, דקות אחרונות בממלכת ערוץ היהדות, בלי ליפול לקלישאות או לתהום המליציות, כמה שורות אישיות: חייו של דוס במערכת חילונית אדוקה, (לאו דווקא בתחום התקשורת) מלאים אנקדוטות ואתגרים. בל"ג בעומר דאשתקד, קיבלתי טלפון מדסק החדשות. "דחוף", התבקשתי, "תשיג לנו תמונה של רשב"י!" 

אחת המטרות שריצדו לעיניי לאורך כל הדרך, היתה להגיש יהדות אחרת. לבשר לגולשים שיהדות היא לא רק שיעור תנ"ך והרב מצגר. שיהדות היא עולם שיש בו עושר תרבותי, התכתשויות (לשם שמיים כמובן), פוליטיקה, הומור, הרבה סערות וגם לא מעט חוצפה. ובעיקר, יהדות שלא באה לידי ביטוי בעיתונות הדתית הממוסדת. גם אם מדובר בתיאור מעורר תיאבון של מקווה שכונתי.

אם לשפוט על פי מספר הגולשים ששילש את עצמו בשנתיים שחלפו, על פי ההדים הרבים שהערוץ גרף ועל פי ההישגים העיתונאיים, כי אז ניתן לומר בוודאות – הצלחנו. בזכות הגיבוי המלא שהערוץ קיבל מהממונים עליו, בזכות כותביו המוכשרים, בזכות היושב במרומים וכמובן בזכות הגולשים הרבים. לכולם חלק בקהילה השוקקת שיצרנו. גם לאלה שכבר שנתיים לא מבינים מה זה קשור ליהדות.

בלוגים של רועי שרון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רועי שרון

צילום: רובי קסטרו

כתב nrg ומעריב לענייני מתנחלים ופיקוד המרכז

לכל הטורים של רועי שרון
  • עוד ב''יהדות''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים