השופטים קבעו: יגאל עמיר יוכל להיות אבא
שופטי בג"ץ קבעו היום כי רוצח רה"מ ורעייתו יוכלו להביא ילד, ודחו העתירה שביקשה למנוע מבני הזוג לבצע טיפולי הפריה. לריסה: "חבל שבזבזנו זמן. אני חוששת שהשב"ס ימשוך זמן"
- לפסק הדין המלא לחצו כאן
שופטי בג"ץ דחו את העתירה שהגישו החכי"ם לשעבר נטע דוברין ורונן צור (עבודה), נגד החלטת השב"ס לאפשר ליגאל עמיר ואשתו לריסה לבצע הפריה מלאכותית. "באשר למימוש זכויות האדם הנותרות בידי אסיר בכלא, דומה מעמדו של עמיר לכל אסיר אחר. בהיעדר שיקולים נוגדים כבדי משקל שבאינטרס ציבורי, יש לכבד את זכויות האדם שנותרו בידיו כאסיר עולם ולא לפגוע בהם, וזכות ההורות היא בין הנעלות שבהן", קבעו השופטים איילה פרוקצ'יה, סלים ג'וברן ואסתר חיות.
בעתירתם טענו הח"כים לשעבר דוברין וצור כי לנציב שירות בתי הסוהר אין סמכות להעניק לעמיר, שהוא אסיר ביטחוני, היתר לבצע הפריה מלאכותית, וזאת משום שאין חקיקה מפורשת ואין הנחיה מנהלית המאפשרת לאסיר ביטחוני לבצע הליך שכזה. בנוסף טענו השניים כי ההחלטה של הנציב היא בלתי מוסרית ונוגדת תפיסות יסוד של חברה נאורה וכי אין זה ראוי להתיר לרוצח ראש הממשלה, אשר לא הביע חרטה על מעשהו, "לתת חיים לדור חדש מזרעו ולהנחיל לדור זה את מורשת אמונתו".
בפסק הדין, שנכתב על ידי השופטת פרוקצ'יה, היא קבעה כי החלטת הנציב ניתנה בגדר סמכותו, וציינה כי זכותו של יגאל עמיר לחיי משפחה והורות היא זכות יסוד חוקתית.

"יגאל עמיר היה ונותר אחד הפושעים המוקעים ביותר בתודעה הלאומית הישראלית בדורות האחרונים, אם לא המוקע מכולם. הוא הורשע ברצח ראש ממשלה והעלה לראשונה להכרת הציבור את האפשרות כי אירוע נורא כזה יכול שיתרחש גם בארץ זו", כתבה פרוקצ'יה. "עם זאת, מרגע שנגזר דינו של עמיר והוא הפך לאסיר עולם, תמה ונשלמה הענישה. משלב זה, ככל האסירים מוטלות גם על עמיר מגבלות חירות קשות ומגבלות נוספות על זכויות האדם הנתונות לו, מעבר למגבלות אלו שמורות לו, כלכל אסיר, זכויות אדם בסיסיות שלא הופקעו ממנו עם היכנסו לכלא".
לדבריה, על הרשות השלטונית לכבד זכויות אלו, ולעשות כל שביכולתה כדי לאפשר את מימושן, אלא אם כנגדן עומדים שיקולים הנוגדים את האינטרס הציבורי, שעוצמתם מצדיקה גריעה מזכות האדם. "מכלל שיקולים אלו ייפקד שיקול המבקש להחמיר את תנאי החזקתו של אסיר עולם, או המבקש להגביל את זכויות האדם הנתונות לו כנקמה על מעלליו. שיקולים אלו אינם ממין העניין ואינם קבילים". כתבה פרוקצ'יה.
פרוקצ'יה הוסיפה: "מדינה נאורה נבחנת לא רק ביחס שהיא נותנת
השופטת אסתר חיות ציינה גם היא כי על אף הטראומה הלאומית שגרם מעשהו של עמיר, אין לפגוע בזכויותיו. "ניתן להבין את רגש הנקם הקולקטיבי שמבטאים העותרים, נוכח הטראומה הלאומית שחולל עמיר ברצח הפוליטי שביצע", היא כתבה. "אולם רגש זה אינו יכול להכתיב תוצאה הנוגדת את עקרונות היסוד".
בתגובה להחלטה אמרו עורכי דינו של עמיר, ארי שמאי ואורון שוורץ: "אנו מודים לפרקליטות, לבית המשפט ולמדינה, שגיבשו החלטות דמוקרטיות וליברליות". עורכי הדין הוסיפו: "בית המשפט העליון הוכיח שהוא רגיש לזכויות אדם, ופועל לפי החוק ולא לפי פופוליזם אמוציונלי ונקמני".
עו"ד שחר בן-עמי, שייצג את העותרים, אמר בתגובה לפסק הדין כי בכוונתו להגיש בקשה לדיון נוסף, בהרכב מורחב של שופטים. "לא ניתן לרוצח ראש הממשלה להמשיך את מורשתו", הוא אמר.
הדיון הציבורי בשאלת זכותם של בני הזוג עמיר להביא ילד לעולם עלה לכותרות בתקופה האחרונה בעקבות כמה אירועים. לפני כשלושה חודשים קיבלו נציב שירות בתי הסוהר ופרקליט המדינה את עתירתו של עמיר ואישרו לו לקיים הליך של הוצאת דגימת זרע לצורך ביצוע הפריה מלאכותית באשתו.
לאחר יומיים טענו בשב"ס כי עמיר ניסה להבריח לרעייתו זרע במהלך הביקור השבועי שערכה אצלו. אשתו לריסה, טענה מצידה כי לא היה מדובר בניסיון הברחה, אלא בניסיון של "יגאל לבדוק עד כמה בשירות בתי הסוהר היו רציניים", כאשר הודיעו כי יוכל לבצע את הטיפולים. עמיר אף הבהיר, דרך רעייתו ועורך דינו, ארי שמאי, כי ביקש בצורה מפורשת מהסוהרת ששהתה בתא באותו זמן להעביר את השקית עם החומר השנוי במחלוקת לידי רעייתו.
מיד לאחר פרסום החלטת שירות בתי הסוהר להתיר את העברת דגימת הזרע, הגישו חברי הכנסת לשעבר רונן צור ונטע דוברין (עבודה) עתירה לבג"ץ נגד מתן האישור. ב-1 למאי, כמה שבועות לאחר הדיון בעתירה, הוציאו שופטי בג"ץ צו ביניים המורה על עיכוב החלטת השב"ס עד לפסק הדין שיינתן בנושא.
לפני כמה שבועות שיגרה לריסה עמיר מכתב לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. "הנני פונה לכבוד השופט לאור פסיקתו בנושא חוק האזרחות, ולאור העמדה אשר כבודו מבטא במכתב לעמיתו מארצות הברית", פתחה רעייתו של רוצח ראש הממשלה את דבריה. לטענתה, "לפי העמדה הזו, זכות לחיי משפחה מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והינה זכות חוקתית בסיסית אשר מבטלת כל חוק הנוגד לה, בפרט שיקולי ביטחון המדינה שאינם מידתיים".
בסופו של המכתב פנתה עמיר לברק, וביקשה ממנו שיספק לה הסברים לסתירה שבין העמדה שעולה מפסיקתו בסוגיית "חוק האזרחות" לעמדתו בעניין ההתייחדות, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתם של שלושת שופטי בג"ץ מחודש מרס 2005.
כמה ימים קודם לכן פנו שורה של רבנים חשובים בציונות הדתית בקריאה לאפשר "את קיומה של המצווה הראשונה בתורה" (פרו ורבו) ולהתיר לעמיר להביא ילד לעולם. בין הרבנים החתומים על המכתב ניתן למצוא את הרב הראשי לשעבר, הרב מרדכי אליהו שליט"א, רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב יוסף, ראש ישיבת "הר עציון" וממייסדי תנועת מימד, הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב צבי טאו, הסמכות הרוחנית של ישיבת "הר המור" והרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון-מורה.