מכתב הרבנים: אשרו לעמיר להביא ילד
אחיו של רוצח רה"מ פנה לרב דב ליאור, וביקש ממנו חוות דעת בנוגע לזכותו של עמיר להיות אבא. הרב צידד בבקשה, ולעמדה הצטרפו רבנים חשובים, בהם גם כאלו שאינם משתייכים לימין
- לקריאת המכתב המלא ועמדת הרבנים לחצו כאן
המכתב, עליו חתמו גם רבנים הנחשבים למתונים יחסית, הגיע בעקבות פנייה ששיגר אחיו של רוצח ראש הממשלה, לרב דב ליאור, רב העיר קריית ארבע-חברון וראש ישיבת ניר. עמיר כתב: "הנני פונה אל כבוד הרב בנושא משפחתי, אשר כואב לי עד מאוד. שמי אמיתי עמיר ואני אחיו של יגאל עמיר, המרצה עונש של מאסר עולם בכלא "איילון".
עמיר המשיך: "נושא שלילת זכויותיו של יגאל עמיר הפך להרגל כאוב במשפחתי, ומנגד נותרנו מחוסרי מעש, אך בשנתיים האחרונות נשללת ממנו אף המצווה הראשונה בתורה והזכות האנושית הבסיסית ביותר, קרי, מצוות פריה ורביה, לאחר שנישא כדת וכדין ונישואיו אושרו והוכרו פומבית.
"על פי הידע ההלכתי הדל שברשותי, התוודעתי לכך שאין שום אפשרות הלכתית ומוסרית למנוע מיהודי כזה או אחר לפרות ולרבות. אי לכך, מצאתי לנכון לבקש מכבוד הרב את התייחסותו ההלכתית/מוסרית להתנהלות הממסד, המשפטי והחוקתי , אשר מונע בכל דרך אפשרית מיהודי לקיים את המצווה הראשונה בתורתנו הקדושה, זאת תוך כדי רמיסת המוסכמות המשפטיות". אחיו של עמיר מציין כי להתייחסות זו אין כל קשר למעשה אשר ביצע אחיו.
הרב ליאור השיב לעמיר: "גם אני סבור כפי שנמסר לך שכל אדם חייב במצוות פריה ורביה ואין למנוע ממישהו לקיים את המצווה, אם זה נעשה בהתאם לדרישות ההלכה. ולכן אני מצטרף בזה לפניה לגורמים שיאפשרו את קיומה של המצווה הראשונה בתורה". לקריאתו של ליאור הגיבו גם רבנים נוספים, שציינו כי הם מסתייגים ממעשהו של עמיר (רצח ראש הממשלה - י.ה) אך תומכים בעמדה כי יש לאפשר לו ולרעייתו, לריסה עמיר, להביא ילד לעולם.
המפורסם מבין חותמי המכתב הוא הרב הספרדי הראשי לישראל לשעבר, הרב מרדכי אליהו, שנחשב לאחד מהמנהיגים הרוחניים של המפד"ל . בנו של הרב אליהו, הרב שמואל אליהו, חתם גם כן על המכתב. שמואל אליהו, המזוהה מבחינה אידיאולוגית עם הימין, משמש כרב העיר צפת. הרב צבי טאו, הסמכות הרוחנית של ישיבת "הר המור" ושלוחותיה, נחשב גם הוא לסמכות הלכתית משמעותית בקרב הציבור הדתי לאומי.
רב מפורסם נוסף שחתם על המכתב הוא הרב יעקב יוסף, בנו הבכור של הרב עובדיה, אשר נחשב לקיצוני במיוחד בהשקפותיו המדיניות, ואף תמך בסירוב פקודה של חיילים במהלך ההתנתקות. דמות נוספת, אשר נחשבת לקיצונית במיוחד, היא הרב אביגדור יצחק נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים. נבנצל נחשב למי שתמך בהוצאת דין רודף נגד אריאל שרון, על אף הכחשותיו בהמשך.
רב נוסף שחתם על המכתב ונחשב לסמכות מקצועית בתחום ההפרייה הוא הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, מכון לפוריות על פי ההלכה. על אף דעותיו הימניות מפורסם בורשטיין כמומחה הלכתי בתחום ההפריות.
הרבנים חיים קנייבסקי ואהרון ליכטנשטיין לא נמנים על הזרם הימני בקרב הרבנים, כשהאחרון אף נחשב למתון במיוחד וכמי שמזוהה עם תנועת מימד. את תמיכתם של רבנים מסוג זה, אשר מזוהים כמתונים מבחינה אידיאולוגית, צריך לייחס לעובדה שמדובר קודם כל בחוות דעת בסוגייה הלכתית שאינה מבחינה בין ימין
דוגמא נוספת לכך אפשר היה לראות בעבר, בעת שבית הדין התבקש לסוגיית נישואיו של יגאל ולריסה עמיר, ופסק כי אלה נישאו על פי כל כללי ההלכה, באמצעות קידושין על ידי שליח. על-פי החלטה זו ניתן לבני הזוג עמיר בהמשך גם אישור בית-המשפט.
העיסוק הציבורי בזכויותיו של עמיר זכה לאחרונה לתאוצה משמעותית. במהלך השבוע שעבר שיגרה לריסה עמיר מכתב לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. "הנני פונה לכבוד השופט לאור פסיקתו בנושא חוק האזרחות ולאור העמדה אשר כבודו מבטא במכתב לעמיתו מארצות הברית", פתחה רעייתו של רוצח ראש הממשלה את דבריה. לטענתה, "לפי העמדה הזו זכות לחיי משפחה מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והינה זכות חוקתית בסיסית אשר מבטלת כל חוק הנוגד לה, בפרט שיקולי ביטחון המדינה שאינם מידתיים".
במכתבה, מבקשת עמיר לקבל תשובה אחת: "כיצד הסכים כבוד השופט לפגיעה בזכותי החוקתית לחיי המשפחה, בזמן שזו האפשרות היחידה שלי לקיים חיי משפחה עם בעלי". ל-NRG מעריב אמרה עמיר: "היום אני בת 40 ועניין הגיל יכול להיות קריטי. זה לא סוד שסיכויי ההצלחה של הליך ההפריה יורדים בכל יום שעובר והסיכונים הבריאותיים של העובר רק עולים".
עמיר מציינת עובדה זו, בעקבות הסירוב לאפשר לה להתייחד עם בעלה, יגאל. "ברצוני להזכיר לכבוד השופט כי לפני קצת יותר משנה הסכמת עם דעתו של עמיתך מישאל חשין, השוללת את זכותנו לחיי משפחה מינימליים שמוענקים לכל האסירים ונשותיהם באופן של התייחדות חד-חודשית, וזאת בשל שיקולי הביטחון – מחשש שיגאל עמיר עלול לנצל את ההתייחדות לצורך העברת מידע שיפגע בביטחון המדינה".
בהמשך, קובעת עמיר כי מדובר בשיקולים שאינם מידתיים ומופרכים מכל יסוד. "הרי אני אזרחית שומרת חוק, ומעולם לא ביצעתי שום עבירה נגד החוק. לכן לא נתתי שום סיבה לחשד שאסכים, כביכול, לשתף פעולה במעשה שעלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה". עמיר מזכירה כי לאורך כל תקופת הקשר שלה עם רוצח ראש הממשלה לא רק שלא עברה על החוק, אלא שהפחיתה את מעורבותה הפוליטית ו"לא הקצינה עמדות והתבטאויות".
בסופו של המכתב פנתה עמיר לברק, וביקשה ממנו שיספק לה הסברים לסתירה שבין העמדה שעולה מפסיקתו בסוגיית "חוק האזרחות" לעמדתו בעניין ההתייחדות, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתם של שלושת שופטי בג"ץ מחודש מרס 2005.
"כיצד על סמך השיקולים הלא מידתיים הללו הסכים כבוד השופט לפגיעה בזכותי החוקתית לחיי המשפחה, שפגיעה חמורה במיוחד על רקע העובדה שמדובר באפשרות היחידה שלי לקיים חיי משפחה עם בעלי", שואלת עמיר. "כלום אין זאת איפה ואיפה בהתייחס לאזרחים שונים של מדינת ישראל?".