ברק: נחלתי הפסד טכני, אך עמדתי זוכה לגיבוי
הארץ מפרסם הבוקר קטע ממכתב ששלח נשיא ביהמ"ש העליון לעמית אמריקני, בו הוא מתייחס לעובדה שעמדתו בנושא חוק האזרחות נדחתה. לח"כים הוא מבהיר: אל תנסו לאשרר החוק
"טכנית הפסדתי, אך מהותית יש רוב לעמדותיי בעליון", כתב ברק באי-מייל אישי ששלח לחברו מאוניברסיטת "ייל" שבארצול הברית. "אם הפרלמנט ינסה לחוקק שוב את חוק האזרחות בלי כל שינוי, לפי עמדתו של בית המשפט החוק הזה יהיה בלתי-חוקתי".
"חברי היקר, אולי יעניין אותך לשמוע על תיק חשוב מבית של בן-הזוג הישראלי ושל ילדיו", כותב ברק לחברו ומציג בפניו את סוגית חוק האזרחות שהונחה על שולחנו של בג"ץ. "הזכות כוללת לא רק את הזכות להינשא, אלא גם לחיות בישראל. עוד קבעתי שהחוק מפלה ערבים לרעה, מאחר שכל הישראלים המבקשים 'איחוד משפחות' עם תושבי הגדה המערבית הם ערבים. מאחר שאין לנו במגילת זכויות האדם סעיפים מיוחדים העוסקים בשוויון ובזכות לחיי משפחה, החלטתי שזכויות אלה הן חלק מהזכות לכבוד האדם".
ברק מציין במכתבו את הודעתו של שר המשפטים חיים רמון מיום ראשון, כי בדעתו לעגן כללים למדיניות הגירה חדשה בחוק יסוד, שיהיה מבוסס על עקרונות שוויוניים: "אם הפרלמנט ינסה לחוקק שוב את החוק הקיים בלי כל שינוי, לפי עמדתו של בית המשפט החוק הזה יהיה בלתי חוקתי".
"כפי שאתה יכול לדמיין", חותם ברק, "זהו תיק מרכזי העוסק בשאלה רגישה ביותר של הגירה לישראל של ערבים, בצירוף סוגיה ביטחונית. הקדשתי זמן ואנרגיה רבים בכתיבת פסק דיני, ובניסיון לשכנע את עמיתיי השופטים שאיסור גורף על איחוד משפחות הוא בלתי חוקתי בישראל. כמה מהם שוכנעו, בעוד אחרים לא".
מכתבו של ברק מספק הצצה נדירה לתהליך קבלת ההחלטות של שופטי בית המשפט העליון בסוגיות חוקתיות. "חוות הדעת המרכזית הנוספת בפסק הדין ניתנה על ידי עמיתי מישאל חשין", כתב ברק. "הוא החליט שאין זכות חוקתית לחיי משפחה בישראל, ושגם אם זכות כזו קיימת - הפגיעה בה היא מידתית בגלל שיקולי ביטחון. שופט אחד הסכים לנימוקיו. שלושה שופטים נוספים הסכימו אתי בשאלת הפרת הזכות החוקתית, אך הסכימו עם חשין בשאלת הפגיעה המידתית בזכות".
"השופט האחד-עשר", כתב ברק בהתייחסו לשופט אדמונד לוי שהעניק את הקול השישי לשופטי הרוב, "הסכים אתי הן בשאלת הפרת הזכויות והן באשר לפגיעה הלא מידתית בהן. אך למרות זאת הוא סירב לחתום על המסקנה שלי שהחוק הוא בלתי-חוקתי ולכן בטל, וזאת מאחר שהחוק אמור לפקוע בכל מקרה בעוד חודשיים".
"כפי שאתה רואה, טכנית עמדתי נחלה הפסד, אך מהותית יש רוב מוצק ביותר להשקפתי לכך שהחוק פוגע בזכות חוקתית לחיי משפחה. יש לי גם רוב דחוק לעמדה שהפגיעה היא לא-מידתית ולכן לא חוקתית".
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה לידיעה בעיתון "הארץ": "הכתבה מסלפת דברים שהובאו במייל ומציגה אותם כהבעת עמדה, בשעה שלא כך הדבר. הנשיא
"להלן תרגום של המשפט בעניין זה מתוך המייל: 'שר המשפטים הודיע הבוקר כי אם הכנסת תנסה לחוקק בשנית את החוק ללא כל שינוי, יש סיכוי גבוה, על פי עמדת בית המשפט, שהחוק לא יהיה חוקתי'". מדוברות בתי המשפט הוסיפו עוד כי "אותה תכתובת כללה תיאור אובייקטיבי של פסק הדין, כפי שמשתקף בפני כל אדם שקרא את נימוקי השופטים. עמדתו של ברק בעניין התפרסמה כבר בנימוקי פסק הדין. במידה שהנושא יובא שוב בפני בית המשפט, הוא ייבחן בשנית, בהתאם לנסיבות".
יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, אמר הבוקר כי אינו שלם עם חוק האזרחות הנוכחי וכי בג"ץ יכול להתערב בחקיקת הכנסת כאשר חוק סותר את עקרונות המדינה היהודית. "יחד עם זאת, אני פוסל ומתנגד למעורבות של בג"ץ כאשר חוק אינו עולה בקנה אחד כביכול עם תפיסות עולם אוניברסליות אך כן מתיישב עם מגילת העצמאות", הוסיף ריבלין. "במקרים כאלה הכנסת היא שתחליט באשר לאיזון הראוי בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית".
ביום ראשון החליט בג"ץ שחוק האזרחות לא ישונה. ברוב של שישה מול חמישה שופטים נדחו העתירות נגד חוקתיות של החוק שמונע איחוד משפחות של פלשתינים שנישאו לאזרחים ערבים. דעת הרוב נכתבה על ידי השופט חשין, שקבע כי התועלת שמביא החוק לביטחונם ולחייהם של תושבי ישראל גוברת על הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי.
מנגד, סבר נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי יש לקבל את העתירות משום שהחוק פוגע בזכות לחיי משפחה ושוויון "למעלה מהדרוש".
חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק ביולי 2003, קובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים. החוק התקבל בשעתו בעקבות הפיגוע במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. אז התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל.
עם חקיקתו של החוק, כהוראת שעה המוארכת מעת לעת, הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי ארגון "עדאללה", האגודה לזכויות האזרח וכמה חברי כנסת מהשמאל. קבוצות אלה טענו כי החוק מפלה, גזעני ופוגע קשות ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
בהכנת הידיעה השתתף אריק בנדר
נא להמתין לטעינת התגובות
