'במקום לאכוף החוקים, הנציבות הפרה אותם'
דוח מבקר המדינה לשנת 2005 מציג שורה ארוכה של ליקויים במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים. במרכז הדוח: מינויים של מקורבים בנציבות שירות המדינה וכישלון צורם במאבק בתאונות
- לקריאת תקציר דוח המבקר - לחצו כאן
"הדוח מצביע על ליקויים משמעותיים, חמורים ותמוהים בלא מעט מהגופים המבוקרים ועל פעולות הנעשות במינהל לא תקין ולא יעיל, שיוצרות אווירה של זילות ושל זלזול", כתב המבקר. "השחיתות הציבורית היא סכנה אמיתית לחברה בישראל ומחייבת ריכוז כל הכוחות. השחיתות תיעקר מהשורש רק ביד קשה ובלי פשרות".
המבקר מקדיש פרק נרחב בדוח למינויים בנציבות שירות המדינה. הנציב, שמואל הולנדר, שפעמים רבות התריע על מינויים לא כשרים של שרים במשרדי הממשלה, מתגלה בדוח המבקר כמי שבעצמו דאג למקורביו.
"נציבות שירות המדינה, הגוף המרכזי האמון על הבקרה, לא פעלה כנדרש ולעתים אף הפרה בעצמה את ההוראות שעליה לאכוף", קובע המבקר. "הנציבות, שהיתה אמורה לשמש 'השומר בשער' המונע מתן יתרון למועמדים בעלי קשרים במשרדי הממשלה, פעלה לפי דרישות משרדי הממשלה ובניגוד לכללי המכרזים, כדי לקדם את מועמדותם של מי שהמשרדים חפצים ביקרם".
לדבריו, השיטה שבה פעלה הנציבות בכל הקשור למינויים היא "שיטה פסולה, שיוצרת מעגלים של אי תקינות, לחצים לא ראויים וסטיות חוזרות ונשנות מהכללים המחייבים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".
המינוי הבולט ביותר שביצע הולנדר הוא מינויה של העוזרת האישית שלו לתפקיד סמנכ"לית למינהל בנציבות שירות המדינה - האחראית על ניהול תקין של כל המינויים בנציבות.
המבקר קובע כי המינוי נעשה בניגוד לכללי התקשי"ר (תקנות שירות המדינה), וכי כבר בספטמבר 2003, עוד לפני שסיימה העוזרת הבכירה את תפקידה, הודיע לה הנציב כי היא תמונה לתפקיד סמנכ"לית למינהל. "הנציב הבטיח את מעמדה המקצועי, שהיה שונה בתכלית מתפקידה הקבוע כמנהלת לשכה, ובכלל זה פטר הנציב את העובדת ממבחן או מעמידה בפני ועדת בוחנים כנדרש בתקשי"ר", כותב המבקר.
וכך התגלגלו העניינים, לפי בדיקת המבקר: ב-1996 מונתה העוזרת לתפקידה הראשון. בתחילת 2004 התבשלה עסקה סיבובית שנועדה לקדם את העובדת. בתוך שמונה חודשים
לינדנשטראוס קובע שהיה פער בין כישוריה של העובדת, שהיא בוגרת תיכון מקצועי במגמת מזכירות שהשתלמה בעיקר בקורסים בתחום ניהול לשכה, לבין דרישות התפקיד של סמנכ"ל אליו מונתה.
וזה לא הכל. לאחר שמונתה העוזרת לתפקיד ראש אגף, המשיכה העוזרת הבכירה לקבל משכורת של יועץ בכיר בסך 23 אלף שקל בחודש, במקום שכר של 5,500 שקל שמקבל ראש אגף. "אין זה סביר ואין זה תקין ליצור מצב שבו עובדת נהנית מכל העולמות – היא מועסקת במשרה קבועה של עובד מקצועי ומקבלת שכר של עובד לשכה", כותב המבקר.
גם בתחום המכרזים בנציבות התגלו ליקויים. מתוך 115 מכרזים פומביים במשרדי הממשלה שנבדקו, התגלה כי ב-55% מהם התמודדו מועמדים שכבר כהנו במשרה, וכולם זכו במכרז. התופעה בולטת בעיקר במשרד האוצר, שם זכו עובדים שכבר מכהנים בתפקיד ב-80% מהמכרזים, ובמשרד המשפטים, שם זכו העובדים המכהנים ב-66% מהמכרזים.
מהדוח עולה עוד שמנהלת מחלקת הבחינות והמכרזים בנציבות שירות המדינה, מאירה עזר, היתה נתונה ללחצים כבדים מצד משרדי הממשלה השונים, שהיו מעוניינים לקדם עובדים מסוימים, למרות שלא עמדו בתנאים שהוצבו במכרזים.
על פי המבקר, הלחצים היו כל כך כבדים, עד שעזר נאלצה לשנות את הקריטריונים למעבר משלב מיון אחד לשני על פי תוצאותיהם של עובדים אלה. "מנהלת האגף חרגה מכללי המכרזים. יש לראות בחומרה הפעלת לחצים כאלה ובחומרה רבה שהלחצים מגיעים מהנהלות משרדי הממשלה", כתב לינדנשטראוס.
הולנדר גם ביטל בחינות בכתב למועמדים שפרקליטת המדינה דאז ושופטת בית המשפט העליון כיום, עדנה ארבל, רצתה לקדם. "חמורה במיוחד היענותו של הנציב לבקשת פרקליטות המדינה, בניגוד לכל דין, לבטל בחינות שביצעו חלק מהמועמדים, והכל כדי שיינתן יתרון לעובדים שעבדו כממלאי מקום".
עוד לפני שפורסם הדוח, האשים הנציב הולנדר את המבקר לינדנשטראוס בחיבור דוח "הזוי, חסר יסוד, מעוות ומוטה". במכתב חריף ששלח הולנדר למבקר, הוא טוען כי היועצת המשפטית של משרד המבקר, עו"ד נורית ישראלי, החליטה להתנקם בנציב מכיוון שהחליט בזמנו על סיום תפקידה בנציבות שירות המדינה.
"היה על עו"ד ישראלי להימנע מכל עיסוק בעניינים הנוגעים אלי אישית ובעניינים הנוגעים לעוזרת הנציב, מאחר ששנינו הבאנו לסיום עבודתה של עו"ד ישראלי בנציבות", כותב הולנדר.
הוא טוען גם כי עו"ד ישראלי מקבלת במשרד המבקר שכר חורג ופנסיה בניגוד לכללים. "איזו מידה של ציניות נדרשת כדי לכתוב שעוזרת הנציב מקבלת שכר שלא כדין, כאשר עו"ד ישראלי היא זו שדאגה לסדר לעצמה שכר וגימלה חריגים, תוך שהיא עצמה נהנית משני העולמות", אמר הולנדר.
הולנד הסביר את מינוי עוזרתו לתפקיד סמנכ"ל בכך שניסה "למנוע אפשרות שיועצים או עוזרים, בדרך כלל פוליטיים, של שרים וסגני שרים, ייטלו לעצמם תפקידים מקצועיים של עובדי מדינה". הוא הוסיף ש"מעמדו של העוזר נגזר ממעמדו של הממונה עליו. כאשר הממונה הוא נבחר ציבור חלות עליו מגבלות התקשי"ר, לא כך המצב כאשר הממונה הוא עצמו עובד מדינה נטול זיקה פוליטית".
על דוח המכרזים אמר הנציב שרובו המכריע הנו בלתי מקצועי, מגמתי וגדוש טעויות עובדתיות ומשפטיות. "תגובתנו המפורטות שופכות אור עגום על מקצועיותם וחוסר הבנתם של עובדי משרד המבקר", כתב. בסיום דבריו מזהיר הולנדר את המבקר: "אם תמשיך כך, תקרוס אמינות משרד מבקר המדינה וייגרם לו נזק בלתי הפיך".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה שנושא קליטת העובדים טופל על ידם עוד בטרם החלה כלל הביקורת. "המשרד היה מודע לקשיים וטיפל בהם בזמן אמת ומיוזמתו. המשרד יזם תהליך פרסום מכרז פומבי לאיתור וקליטת עובדים בדרך של פרסום מודעות בעיתונים ובאוניברסיטאות ותהליך מיון מובנה של מתמחים".
במשרד המשפטים הוסיפו כי "משתמה תקופת ההקפאה, פורסמו על ידי נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים מכרזים לקליטת עובדים בתקן. למכרזים אלו ניגשו, באופן טבעי, אותם פרקליטים אשר כבר נקלטו בתקופת ההקפאה לאותן משרות באופן זמני ולעיתים, כבר מילאו תפקיד זה לאורך שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
