נקמת הקשישים
הגימלאים רכבו על הטרנד שהחזיר לאופנה את השיער הכסוף, את ההליכונים ואת השיניים התותבות. מי שנחשבו עד כה לפרונקל על צווארה של החברה, הרימו ראש והחליטו לנקום
המייצגים הטובים ביותר של הטרנד הם הצמד לונדון וקירנשבאום – שלמרות הרקורד רב השנים שלהם בתקשורת הישראלית, הפכו דווקא לכוכבי נוער וסלבס של ממש.
בעולם הפרסום הפכה היציאה לגמלאות שם נרדף לבליינות. הסבא החייכן שהציע לנכדו סוכריית "ורטרס אוריגינל" זנח את הנכד לטובת בית אבות רווי זימה בקיסריה. בפוליטיקה בא הטרנד לידי ביטוי בחבירה של שמעון פרס לראש הממשלה, אריאל שרון, שהותירו מאחוריהם "דרדקים" כמו עמיר פרץ ובנימין נתניהו.
על הטרנד הזה, שהחזיר לאופנה את השיער הכסוף, את ההליכונים ואת השיניים התותבות, רכבו רפי איתן וששת האלמונים ברשימתו לכנסת, והותירו מאחור קינדרלעך צעירים ונמרצים כמו רון לוינטל ובועז וכטל.
לא נותר אלא לראות כיצד תיראה הכנסת הבאה. האם נזכה לראות את המטפלות הפיליפיניות כעוזרות פרלמנטריות והאם איתן וחבריו יקדמו הצעות חוק בנוסח "תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה" או "חוק יסוד: כבוד הקטטר וחירותו"? רק ימים יגידו.
פרונקל על הצוואר
אלא שמעבר לציניות, מבטאת העלייה המטאורית של הגמלאים את השינוי שחל בחברה הישראלית ואת התשובה הניצחת להתעללות בת עשרות השנים בקשישים. מי שנחשבו עד כה לסרח עודף, לפרונקל על צווארה של החברה הישראלית, הרימו ראש והחליטו לנקום במפלגות שראו בהם מאגר קולות ותו לא.
בקרב הצעירים, שנתנו גם הם את קולם ל"דור האבות", ביטאה ההצבעה לא רק את הייאוש מהמפלגות הממוסדות והוותיקות או ממפלגות הנישה כמו שינוי,
המילוי של הצעירים אחר הצו המיתולוגי "הגידו כן לזקן" מבטא גם רצון טבעי אולי להבטיח עתיד עבור עצמם. שהרי, במדינה שבה נדחקו הקשישים והגמלאים לקרן זווית, חששו גם הצעירים מהיום שאחרי היציאה לגמלאות. שהרי מה שטוב לאורנה ומשה דץ, גיבורי הילדים שהבינו ככל הנראה כי לא לעולם חוסן, טוב גם למחוצ'קנים ולתושבי משולש שנקין.
נא להמתין לטעינת התגובות
