מט"ח רווחי ביותר
פרוטוקול ישיבת המרכז לטכנולוגיה חינוכית מעלה חשש כי שלמה דוברת מפיק ממנו רווח
מט"ח הוקם לפני כ-35 שנה , במסגרת החלטת ממשלה ובמימון קרן "יד הנדיב". מנכ "לית מט"ח גילה בן-הר מדגישה כי הארגון שבראשותה פועל כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר), והוא אינו נתמך בשום צורה על ידי המדינה.
רבים מהפרויקטים של מט"ח, היא מוסיפה, נועדו לתת "שירותי חינוך בכל הארץ, בדגש מיוחד על יישובי הפריפריה". בן-הר צודקת, אבל לצד פרויקטים שלא מביאים, לפחות בינתיים, להכנסות, הולך וגדל בשנים האחרונות המשקל שנותנים במט"ח לשיקולים כספיים של רווח והפסד, כמו כל גוף עסקי אחר.
ב-2 באוקטובר השנה נערכה ישיבת הנהלה של מט"ח. פרוטוקול הישיבה שהגיע לידי "מעריב", חושף חלק מעקרונות המנחים כיום את מט"ח. "נצטרך להגיע לנתח שוק של 60%-50% מבתי הספר ומגני הילדים", אמרה אז בן-הר.
בעניין אחר היא הוסיפה ש"השוק הביתי, מבחינת ההתנהגות הצרכנית שלו, עדיין לא מפוצח אצלנו ודורש למידה מעמיקה", ובעתיד יהיו שלוחות בתשלום לאתרי אינטרנט שמט"ח מפעיל, הפתוחים כיום לשימוש הציבור.
כאשר הגיע הדיון בהנהלה לנושא של ספרי לימוד, האחראים לעיקר ההכנסות של מט"ח, שאל אחד מחברי ההנהלה: "מדוע לא לסגור את כל תחומי הפעילות האחרים, ולהתמקד רק בתחום המכניס של ספרי לימוד? אם חלקו של מט"ח בשוק הספרים יורד, יש לבחון נושא זה מתוך חשיבה עסקית טהורה".
זמן קצר לאחר הדיון בדבר הצורך ב"חשיבה עסקית טהורה", הצטרף לפגישה גם
בפגישה פירט דוברת בפני הנוכחים את עקרונות הרפורמה שהציע, העריך את תהליך היישום, אבל גם דיבר לא מעט על "השלכות הרפורמה על מט"ח, הן מבחינת האסטרטגיה והן מהבחינה של תחומי העיסוק, סוג הפעילות וסדרי העדיפויות". זהו מסמך מרתק, בעיקר מפני שהוא מציג לראשונה באופן מוחשי את הקשר בין משרד החינוך וועדת דוברת, מצד אחד, לגופים פרטיים (באופן מלא או למחצה) מן הצד האחר.
נתחיל בנושא הגנים, שוועדת דוברת המליצה להעביר אליהם תקציבים רבים. "יש חוסר בידע פדגוגי-מקצועי", אמר דוברת להנהלת מט"ח. "זה נושא בעל השלכה פוליטית רחבה בעיריות. הרבה מאוד מתקציבי הרשויות יופנו לגני ילדים: איך בונים מערכת גנים מקצועית - זו סוגיה שמעניינת כל ראש רשות, ומט"ח יכול לתת לה מענה כגוף שמחפש שוק ומחפש להוביל".
הלאה , נמשיך לפיתוח חומרי לימוד. "התפיסה של רצף פדגוגי, שכמעט לא באה היום לידי ביטוי במשרד", הסביר דוברת, "עשויה לייחד את מט"ח מגופים אחרים שמפתחים חומרי לימוד. . . משרד החינוך מחפש רעיונות. זה בעיניי האתגר הפדגוגי-מקצועי של מט"ח, ורק מט"ח יכול להיענות לו".
גם אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת דוברת, בדבר ביזור מערכת החינוך והעברת סמכויות - וחשוב לא פחות מכך, תקציבים - לידי מנהלי בתי הספר, נושאת רווחים כספיים בעתיד. "בשטח רוצים שיבואו ויגידו להם מה לעשות. איפה זה נפגש עם הצורך הכלכלי (של מט"ח) להתקיים? בעתיד יהיו לגופים תקציבים לשלם", אמר דוברת.
תחום אחר שדוברת מייעץ להנהלת מט"ח לפעול בו הוא "מדידה והערכה" - שם כולל למבחנים ובדיקות שונות להערכת הפעילות החינוכית של בתי הספר. "יהיה צמא אדיר לעזרה, החל ברמת בית הספר הבודד וכלה ברשויות, בכל מה שקשור לתהליכי שינוי, כשהערכה היא הנושא הכי בולט", הסביר. "מט"ח צריך לעבוד עם המנהלים על מה שעושים בתוצאות של מבחני המיצ"ב. בתקופה הקרובה לא ישלמו על זה, אבל אחר כך כן".
דווקא את ההמלצות האלה מיישמים במט"ח כבר כמה שנים. על פי הפרוטוקול, מט"ח מפתחת במימון "קרן יד הנדיב" מאגר פריטי הערכה בעברית ובערבית, במתמטיקה ובמדעים, תוך כדי קשר הדוק עם האחראים לכך במשרד החינוך. אין מדובר רק בפעילות פילנתרופית: "המגמה שלנו היא להעמיד מוצרים בהלימה ליעדי המשרד, לספק מענה לצרכים שעולים, ותוך כדי כך לפתח מוצרים מניבי הכנסות", אמרה בן-הר לחברי ההנהלה.
"אם אני מתבקש לבחור בשלושת הדברים החשובים ביותר שמט"ח צריך להתמקד בהם", סיכם דוברת את הרצאתו, "הרי הם המהפכה בחשיבה על תוכניות לימודים. . . זה מקום שהמודל ההתפרנסותי הרבה יותר ברור ומוגדר. התחום השני הוא הערכה, שבו מט"ח כבר יצר לו מעמד מוביל. והתחום השלישי הוא המגזר הערבי, שאני מאמין שיופנו אליו משאבים רבים".
הרבה גופים אחרים המתחרים עם מט"ח מבחינה עסקית, היו שמחים לקבל סקירה והמלצות כאלה מדוברת. גם אם ההגדרה הפורמלית של מט"ח היא "מוסד ללא כוונת רווח", הרי שבפועל, כפי שהפרוטוקול מוכיח, חלק משמעותי מפעילותו מוכתב בהתאם לעקרונות עסקיים.
לדברי גורם בכיר במשרד החינוך, "ההתנהלות של דוברת לא תקינה ולא ראויה. יש כאן ניגוד עניינים מובהק: אי אפשר לבוא ולפרוס בפני הנהלת מט"ח באילו אפיקי פעילות אפשר להרוויח, כאשר יש עוד גופים כלכליים בשוק. זה לא ראוי בעיניי שיושב ראש ועדה ממלכתית יציע לגוף פרטי להשקיע דווקא בתוכניות מסוימות ולא באחרות".
גורמים אחרים במשרד מוסיפים ש"הגיע הזמן שמט"ח יפסיק לנפנף בהיותו מלכ"ר. זה עסק לכל דבר, שמתחרה במכרזים של משרד החינוך, ורוצה להרוויח כדי לקיים את עצמו ולהגדיל את נתח השוק שלו. אפשר היה לצפות שאחרי פרסום הדוח, יגזור על עצמו דוברת הסתלקות מכל עשייה במערכת החינוך. לא רק שזה לא קרה, אלא שהציבור בכלל לא יודע על מערך הקשרים המסועף שבין המלצות ועדת דוברת, משרד החינוך וגופים כמו'קרן יד הנדיב' ומט"ח". ( בתגובה אומרים מקורבי דוברת: "לא היו שום שיקולים זרים בקביעת המלצות הוועדה. אף אחד לא שאל את עצמו אם הדוח מתאים למט"ח או לגופים אחרים" ).
לדברי בן-הר, כעשרה אחוזים מתקציב מט"ח מקורם בפרויקטים של משרדי הממשלה. בשלוש השנים האחרונות הכין מט"ח למשרד החינוך את מבחני המיצ"ב - אחד הדגלים ששרת החינוך לימור לבנת כה אוהבת להתגאות בו. לדברי גורמים שונים במשרד, היקף התקציב שמקבל מט"ח ממשרד החינוך גדל בכל שנה. למשרד החינוך בוודאי אין משהו להסתיר בהתקשרות שלו עם מט"ח, אבל שרת החינוך מסרבת לספק את הנתונים הבסיסיים האלה, למרות פניות חוזרות ונשנות בנושא ועל אף שהם מוכנים במשרדה כבר זמן רב.
מדוע החליטה שרת החינוך, או מישהו מיועציה, לא למסור מידע על התקציב שמפנה המשרד למט"ח? לא ידוע, כיוון שבמשרד סירבו אפילו להסביר את החלטתם. לבנת, שכנראה עסוקה מאוד בבחירות הקרובות, ביקשה גם לא להגיב על השאלה אם הייעוץ שנתן דוברת להנהלת מט"ח תקין בעיניה.
לא תמיד שרר יחס חם ומפרה כל כך בין משרד החינוך למט"ח. לפני כארבע שנים עם כניסתה של רונית תירוש לתפקיד מנכ"לית המשרד, מספרים גורמים שונים, היתה המגמה דווקא הפוכה. לדבריהם, היא ניסתה לצמצם ככל האפשר בהעברת פעילויות שונות לידי גופים חיצוניים. לדברי הגורמים, מדיניות זו עוררה כעס וחששות בקרב אותם גופים חיצוניים.
אבל לא צריך לדאוג: המדיניות השתנתה עם הקמת ועדת דוברת, וביתר שאת לאחר פרסום המלצותיה. "לבנת לקחה אנשים שמזוהים עם הגופים החיצוניים, ודווקא להם נתנה להכתיב את פני מערכת החינוך. התוצאה היא התפרקות מרצון של משרד החינוך מסמכויות ומתקציבים", אומר אחד הגורמים.
גורם אחר מוסיף: "מתחת לאף וללא כל דיון ציבורי, אנשי עסקים בוחשים בחינוך ויוצרים תלות ביניהם לבין מערכת החינוך. הכל נעשה לכאורה 'לשם שמים', רק מתוך רצון להיטיב עם מערכת החינוך. הפרוטוקול של הנהלת מט"ח הוא רק דוגמה אחת לכך שמעורבים כאן גם שיקולים כספיים".
אבל אין מדובר רק ברווחים כלכליים. המעורבות של הגופים הפרטיים, שאין עליהם כל פיקוח ציבורי, מאפשרת צבירת השפעה יוצאת דופן בהיקפה על אופי הלימודים בבתי הספר. "במדינה דמוקרטית, השפעה כזו על מחשבותיהם ודעותיהם של אזרחי העתיד, ניתנת רק באמצעות בחירות או על ידי מנגנון סינון קפדני של הדרג המקצועי. אי אפשר לקנות את ההשפעה הזו בכסף, אבל זה בדיוק מה שוועדת דוברת עשתה", אומר אחד הגורמים במשרד החינוך.
כאמור, במשרד החינוך ביקשו לא להגיב, באופן רשמי, על הייעוץ שנתן דוברת למט"ח. דוברת עצמו אינו רואה בפעילותו כל פסול. "אני רואה במט"ח גוף פילנתרופי, שפועל כמלכ"ר", הוא אומר. "לא נפגשתי עם אף גוף עסקי, למרות עשרות פניות בעניין. נפגשתי עם כל הגופים הפילנתרופיים, כולל האוניברסיטאות וקרנות שונות, כדי להסביר להם את הרפורמה, ובכל אחת מהפגישות ניסיתי לחשוב איתם איך הם יכולים לסייע בשיפור החינוך בישראל. הפרוטוקול המלא של הישיבה מדבר על הצורך של מט"ח להשקיע כספים משמעותיים לקידום החינוך, גם אם אין מודל כלכלי שיכסה הוצאות. אין מדובר גם במודל כלכלי לצורכי רווח, אלא כזה שנועד לכסות את הוצאות, כדי שאפשר יהיה לקיים מוסד חשוב כזה לאורך זמן".
בן-הר מסרה כי "אך טבעי הוא שבמסגרת המחויבות והאחריות המקצועית שלנו נשאף לדון בצרכים העתידיים של המערכת, העולים במסגרת דיוני משרד החינוך והדיון הציבורי. במסגרת זו הוזמן דוברת על ידי הנהלת מט"ח ומועצת המנהלים להציג את מגוון הנושאים וההדגשים שהומלצו בדוח אשר אומץ על ידי משרד החינוך".
נא להמתין לטעינת התגובות
