 |
/images/archive/gallery/318/041.jpg חילוץ בעזרת מסוק. צילום:
חיים אזולאי  |
|
|
| "הרופא המחלץ קרע את הסרעפת וניקב הכבד''
|
|
| כשמלי רייכמן נפצעה בנחל ג'ילבון, ואנשי יחידת 669
הוזעקו לחלצה, היא עוד דיברה. לאחר שמתה בביה''ח
מאשים בעלה: ''הטיפול היה לקוי. הרגו אישה אהובה'' |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
הילה אלרואי דה-בר
15/6/2005 5:00 |
|
|
|
|
|
|
|
יחידת החילוץ 669 של חיל האוויר זוכה לשבחים מקיר לקיר על פעולותיה בסיוע למטיילים שנקלעו למצוקה, אבל את משפחתה של מלי רייכמן ז"ל זה לא מנחם. על פי דוח הנתיחה שלאחר המוות וטענות המשפחה, החילוץ של מלי הפצועה מנחל הג'ילבון היה מלווה בשורה של טעויות רפואיות שהחמירו את מצבה ואף גרמו את מותה.
ב-30 באפריל יצאה מלי בת ה-50, רקדנית ומורה לבלט, לטיול בנחל ג'ילבון שברמת-הגולן יחד עם בעלה, ד"ר חנוך רייכמן, ובנם הצעיר אבישי (13). במהלך הטיול היא ירדה אל הנחל, בזמן שחנוך ובנו השתרכו מעט מאחור. לפתע הם שמעו רעש של ריסוק ענפים, ואז ראו כי מלי נפלה מגובה של תשעה מטרים.
ד"ר רייכמן, רופא משפחה שעבד בעבר בניידת טיפול נמרץ, רץ אל אשתו וגילה כי היא בהכרה מלאה: הדופק הורגש, הנשימה היתה תקינה, והיא אף אמרה לו כי היא סובלת מכאבים ברגליים. "היא שכבה על הסלעים, ועל פי הכאבים הבנתי שהיא שברה משהו", שיחזר ד"ר רייכמן. "היה לי ברור שאי אפשר לחלץ אותה משם באופן רגלי, ולכן ביקשתי סיוע ממסוק של יחידה 669".
אחרי רבע שעה הגיע
למקום, רגלית, צוות חילוץ גולן וצוות רפואי מהתאג"ד הקרוב, שסברו גם הם כי יש צורך בפינוי אווירי. מספר דקות אחר כך הגיע המסוק של 669, שממנו הורד לשטח רופא שאינו מטפל באופן יומיומי בנפגעי טראומה. הצוות הרפואי ביקש מד"ר רייכמן ובנו להתרחק מהמקום כדי לאפשר להם לטפל באשתו.
"הייתי בטוח שמדובר ביחידה מובחרת ומאורגנת, עם רופאים מהשורה הראשונה, ולכן הסכמתי לתת מרחב פעולה, מה גם שראיתי שאשתי בהכרה מלאה והכל בסדר", אמר הבעל. ד"ר רייכמן טוען כי "50 דקות עברו עד שפינו את מלי לבית החולים", למרות שעל פי הפרוטוקולים הרפואיים והמקצועיים היה על הצוות לפנות אותה בתוך עשר דקות ולא לנסות לייצב את מצבה בשטח.
מעדויות שהגיעו לידי מעריב עולה כי בגלל הכאבים שמהם סבלה מלי ניתנה לה זריקה של מורפיום. אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא דיכוי קל של הנשימה, ולכן נרשמה ירידה במד הסטורציה (רמת חמצן בדם) שאליו היתה מחוברת. על פי העדויות, אז החליט הרופא המטפל להרדים את מלי ולהנשים אותה. כדי לעשות זאת יש צורך באינטובציה - החדרת צינור דרך מיתרי הקול אל קנה הנשימה. על פי העדויות, הוא ניסה לבצע אינטובציה מספר פעמים, אבל נכשל.
מאחר שניתנו לה תרופות שחלקן גורמות שיתוק שרירים ופוגעות בנשימה, מלי נשמה בקושי בכוחות עצמה. על פי דוח הנתיחה, אז החליט הרופא לבצע קוניוטומיה - פעולה נדירה יחסית שבה נעשה חתך קטן באזור הצוואר לשם החדרת צינור דק ישירות לקנה הנשימה. הרופא חשב כי הפעולה הזאת הצליחה, אבל דוח הנתיחה קבע כי הצינור הוחדר לרקמה התת-עורית ולא לקנה הנשימה.
הרופא ניסה להנשים את מלי, אבל העובדה שהצינור לא הוכנס כראוי גרמה נפיחות באזור הצוואר ובית החזה. כתוצאה מכך חשד הרופא כי מלי סובלת מתופעה המכונה פנאומוטורקס - נוכחות של אוויר בחלל שבין רקמת הריאה לבין הדופן הפנימית של בית החזה - ולכן החליט להכניס נקז לבית החזה במטרה לנקז את האוויר ולשפר את יעילות ההנשמה. מדוח הנתיחה עולה כי הרופא הכניס את הנקז במקום הלא נכון, ובכך קרע את הסרעפת של מלי וניקב את הכבד בגופה. רק אז הועברה מלי במצב אנוש לבית החולים רבקה זיו בצפת - מרחק שלוש דקות טיסה ממקום פציעתה.
"מלי הגיעה לבית החולים כשהיא לא מונשמת כראוי. רמת החמצן בדם היתה מאוד נמוכה", סיפר ד"ר קליין, חברו של רייכמן ומנהל יחידת הטראומה בבית החולים קפלן ברחובות, "בסופו של דבר היא נפטרה לפני שהמערכות שלה הספיקו להתאושש".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הבעל הרופא התעקש על נתיחה
|
|
|
 |
|
|
|
בשלב הזה לא היה ברור מה גרם את מותה של מלי, ולכן ד"ר רייכמן ביקש לערוך נתיחה שלאחר המוות. ד"ר קליין היה נציג המשפחה בנתיחה.
"ממש קיוויתי שבנתיחה נגלה שהיתה למלי פציעה בלתי הפיכה ונדע שלא היה מה לעשות כדי להציל אותה, אבל גילינו בדיוק את ההפך", סיפר קליין. "ראינו איך הנקז שהוכנס לבית החזה ניקב את הכבד, איך הצינור שהוחדר לצוואר לא היה במקום. למעשה, היתה למלי פגיעה בשלד בלבד - והפציעות הללו לא היו אמורות להביא למותה".
לבני המשפחה טענות קשות כלפי יחידת החילוץ 669. " עד היום לא יצרו איתי קשר", אמר ד"ר רייכמן, "סתם הרגו אישה אהובה ויפה, אם לארבעה וסבתא לתינוק. אין לי ספק שאם לא הייתי רופא ולא הייתי מערב את ד"ר קליין, לא הייתי יודע את האמת על הרשלנות בטיפול שאשתי קיבלה".
קצין רפואה ראשי, תת-אלוף ד"ר חזי לוי, הגיב לטענות: "הרופא ביצע פעולות רפואיות התואמות לבדיקתו המקצועית. לצערי, החולה נפטרה מסיבוכים שונים יומיים אחרי קבלתה לבית החולים. בוצעה ועדת בדיקת איכות ביחידה על ידי גורמים מקצועיים בחיל הרפואה, כפי שמבוצע בכל טיפול ופינוי נפגעים. המקרה עדיין נמצא בתהליך של בדיקה, וכשהיא תסתיים יופקו הלקחים המקצועיים הראויים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עדיין נחקר"
|
|
|
|
|
|
|
תגובת דובר צה"ל: "יחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר, יחידה 669, הינה מהיחידות הטובות והמובילות בעולם בכל הקשור לפינוי, הצלה וטיפול רפואי מוסק. רופאי היחידה משובצים בהתאם לכשירות המקצועית והמבצעית הנדרשת מאופי פעילות זה ומתורגלים ונבחנים מדי שנה על מנת לשמור על כשירותם. כחלק מהאחריות הציבורית שנטל צה"ל על עצמו, ובהיעדר גורם מקצועי אחר, מבצעת היחידה גם חילוץ ופינוי של אזרחים".
עוד נמסר מצה"ל, כי "המקרה הספציפי על מותה הטראגי של המטיילת שחולצה ב-30/4/05 נחקר עדיין בוועדת האיכות המקצועית, כפי שנחקר כל אירוע חילוץ ופינוי המבוצע על-ידי היחידה. עם סיום עבודת הוועדה יימסרו מסקנותיה למשפחה. צה"ל לא יהסס ליישם מסקנות מקצועיות ואישיות באם ממצאי הוועדה ימליצו על מסקנות שכאלה".
צה"ל מסר השתתפותו בצער המשפחה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
