 |
/images/archive/gallery/158/430.jpg צילום הדמיה:
יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| ישראלי שנעצר בבוליביה החליט לברוח מהכלא, חצה יערות ונמלט מגנבים - עד לשגרירות בארגנטינה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מאת אילאיל שחר
15/6/2005 6:18 |
|
|
|
|
|
|
|
גלעד (שם בדוי) נעצר לפני ארבעה חודשים וחצי בשדה התעופה בבוליביה. "חיכיתי לעלות למטוס כשלפתע קראו בשמי", שיחזר אמש גלעד. "השוטרים פתחו לי את המזוודה, ניסרו חתיכה מהפלסטיק שלה וטענו שמדובר בסם אחרי שהכלב הריח אותה - למרות שנייר הבדיקה לא הראה שום דבר. אמרתי להם שאין לי סם אבל הם התעקשו ועצרו אותי".
עוד באותו היום הגיע לבית המעצר אזרח אמריקני מרשות הסמים. "הוא אמר שהוא בא לסייע לי כי הבוליביינים לא מדברים אנגלית, שאל אותי מי שלח אותי. השבתי שאף אחד ושרק טיילתי בדרום אמריקה והייתי בדרך הביתה לישראל. הוא לא האמין לי והמשיכו להחזיק אותי במעצר, אפילו לא נתנו
לי להתקשר למשפחה".
בני משפחתו של גלעד המתינו לו שיירד מהטיסה, וכשראו שהוא לא מגיע - התחילו לחפש אחריו. לדבריהם, בשלב מסוים הגיע אליהם חוקר פרטי ישראלי, סיפר שגלעד נעצר וביקש 50 אלף דולר כדי לסייע לו. "אם לא תתנו לי את הכסף ירצחו אותו בכלא", איים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חתונה פיקטיבית עם אינגריד
|
|
|
 |
|
|
|
המשפחה סירבה לשלם לחוקר, ובינתיים - לאחר שבוע בתנאי מעצר קשים, בחדר צר ללא אוויר - הועבר גלעד לכלא בסנטה קרוז. "בכלא לא מקבלים שום דבר אלא קונים, הייתי צריך לשלם כדי לשכור חדר וכדי לקנות אוכל, כל הזמן שלחו לי כסף מהארץ כדי שאוכל להתקיים", סיפר הצעיר הישראלי.
גלעד, שאינו דובר ספרדית, שכר עורך דין מקומי וזה הצליח לשפר את תנאי הכליאה שלו, אך לא לשחררו מהכלא. שכניו בכלא המליצו לו לשכור פרקליטה שנמצאת בקשר רומנטי עם השופט שמטפל בתיק שלו, והוא שמע בקולם. על-פי החוקים בבוליביה, אזרח זר לא יכול להשתחרר למעצר בית אלא אם כן הוא נשוי, יש לו עבודה, ואין ראיות חותכות למעצרו.
עורכת הדין חיתנה את גלעד עם בחורה בוליביינית בשם אינגריד, והמציאה מסמכים שמעידים שיש לו עבודה קבועה. בדיון שמתקיים בבית המשפט היא הציגה את המסמכים, ומנגד הראתה שאין לתביעה כל ראיות נגדו. השופט ביקש מהתובע להציג את הראיות לכך שאכן גלעד החזיק סמים, והתובע השיב שלמרות שעברו ארבעה חודשים - הוא עדיין לא השיג את בדיקות המעבדה שמוכיחות שמדובר בסם. "אם כך", אומר השופט, "אני משחרר אותו למעצר בית".
עברו כמה ימים עד שהסתיימו הליכי השחרור. בינתיים, נסע עורך הדין מרדכי ציבין, המתמחה בטיפול באזרחים ישראלים בחו"ל והבאתם לישראל, מספר פעמים לבוליביה ובין היתר פנה למשרד החוץ וביקש שינפיקו לגלעד ניירות מעבר, כדי שיוכל לצאת מבוליביה. משרד החוץ השיב שיש לקבל לכך את אישור ממשלת בוליביה. בשלב זה הבין גלעד שאין לו ברירה אלא לברוח.
ביום שני שעבר, כשיצא מהכלא, חיכה לו בחוץ ישראלי יוצא יחידה מובחרת שמתגורר בבוליביה. האיש שכר ג'יפ, והשניים ניצלו את חשכת הלילה והתחילו במסע. בשל המהומות שמתרחשות בבוליביה, הם החלו לנסוע דרך הג'ונגלים לכיוון ארגנטינה. כך הם נסעו כ-700 קילומטר ביערות, כשבדרך הם נמלטים מניסיון שוד.
"הרגליים כואבות, כולי שרוט, ואני מת מפחד שמישהו יגלה אותנו", תיאר גלעד את המסע. "ילד בן 15 מוביל אותי, ואנחנו מטפסים על גדרות תיל, וזוחלים מתחת לגשרים שעליהם עומדים השוטרים. כך אנחנו עוברים חמישה מחסומים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרוטקציה במחסום
|
|
|
|
|
|
|
בהמשך שילמו הישראלים לנהגים מקומיים שיקחו אותם עימם. כשהתקרבו לעיר סלטה עצר אותם שוטר במחסום, אך למרבה המזל נהג הרכב הכיר את אחד השוטרים והאירוע נגמר בשלום. מסלטה המשיכו השניים לנוע באוטובוסים, עד שביום חמישי בלילה הם הגיעו לבואנוס-איירס, בירת ארגנטינה.
אחרי שהעביר את הלילה אצל משפחה יהודית בעיר, הגיע ביום שישי בבוקר גלעד לשגרירות ישראל וביקש מסמכי מעבר. "בהתחלה לא רצו לפתוח לי את השער ואמרו שהקונסול כבר הלך. התקשרתי לציבין והוא טיפל בעניין, ותוך חצי שעה הכניסו אותי והכינו לי תעודת מעבר", סיפר.
כבר ביום ראשון בבוקר עלה גלעד על מטוס וטס לברזיל, ומשם ללונדון ולישראל. "אחרי כל מה שעברתי, התפללתי שזה ייגמר בשלום. בחמש לפנות בוקר נחתתי בישראל, ובשדה התעופה קיבלה אותי המשפחה. בתי בת החמש היתה המומה אחרי שלא ראתה אותי כל-כך הרבה זמן. הלב שלי נקרע. לא האמנתי שהסיוט נגמר".
עו"ד ציבין אמר אתמול כי "בית המשפט בבוליביה קבע שלתביעה אין כל הוכחות שהיו ברשות גלעד סמים, למרות שהחומר נשלח לבדיקה במעבדה בלה-פאס, הבירה. משרד החוץ פעל ביעילות ובמהירות בארגנטינה והוציא לגלעד תעודת מעבר במקום, זאת על אף השעה המאוחרת".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
