 |
מה באמת מתרחש ברשות הפלשתינית? האם באמת, כפי שמוצג לנו, מתחולל בימים אלו קרב דרמטי בין הטובים לבין הרעים, בין המושחתים לרפורמיסטים? מי שעוקב אחר התקשורת, מתרשם שההתקפות על יאסר ערפאת ונאמניו הן סממני המאבק של נקיי הכפיים נגד מחנה השחור, כאשר בראש הרובין-הודים עומד מוחמד דחלאן - התקווה העזתית הלבנה. אבל, אותה בורות רשלנית שהביאה אותנו להאמין ללוקשים של 1993, מכתיבה גם את האמונה במעשיות העכשוויות. האמת היא שהקרב המתחולל כעת הוא מאבקם של הרעים נגד הרעים. לדוגמה, מי שחטפו את ראזי ג'יבאלי, ראש המשטרה של עזה, היו אנשי "חללי אל-אקצה", ארגונו של ערפאת, שאמנם האשימו את ג'יבאלי בשחיתות כדי לתרץ את צעדם, אבל הנם מושחתים ורצחנים בדיוק כמוהו. הם התארגנו נגדו רק לאחר שהפסיקו לקבל שכר. גם מי שיצאו נגד מינוי מוסא ערפאת, תקפו מטה שלו ואת משרדי מושל חאן-יונס, הציגו את עצמם כרפורמיסטים דגולים. אלא שמדובר בקרבות פנימיים בין חברי הכנופיות עצמן. לא בכדי הסביר השבוע מושל חאן-יונס, כי תוקפיו היו אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות, שקיבלו משכורת כפולה כחיילים וכחברי ארגון הטרור "חללי אל-אקצה". אלו פתחו באש רק לאחר שהוציאו אותם מרשימת מקבלי המשכורות. מהסיבה הזו הציע גם מוסא ערפאת, בפומבי, לבדוק מי הם המיליונרים המושחתים, שמטיחים בו כי הוא מיליונר מושחת. הוא התכוון בראש ובראשונה למוחמד דחלאן, המציג עצמו כרפורמיסט מבער האורוות, ומוצג אצלנו כאנטי תיזה לערפאת. אלא שגם דחלאן הנו תואם ערפאת מושלם. כמי שגורש מחאן-יונס כאסיר משוחרר חסר פרוטה, הוא מונה ב-1994 למפקד הביטחון המסכל בעזה, והתחיל לצבור את הונו. יחד עם סגנו, ראשיד אבו-שבכ, גבו השניים דמי חסות היכן שיכלו, למשל, מכל משאית שעברה במעבר קרני, ובתום זמן לא רב יכול היה דחלאן לרכוש את אחד הבתים היקרים ביותר ברצועה, ביתו של רשאד א-שאווה. דחלאן והביטחון המסכל מעורבים עמוקות בהברחות נשק דרך המנהרות, וכמובן שלקחו חלק משמעותי בפעולות הטרור נגדנו, מהפיגוע באוטובוס כפר-דרום ועד לפיגועים נגד טנקים. האמת היא שבמנגנוני הרשות שוררת מלחמת הכל בכל, הנובעת במידה רבה מקשיים תקציביים של ערפאת עצמו, שנאלץ לצמצם את ההעברות החשאיות לכנופיות שהקים וטיפח במשך השנים. כך, מי שעסק מאז ומעולם בחטיפות ובגביית דמי חסות, לצד מעשי הרצח הלאומיים ההרואיים, עבר עכשיו להתקפות נגד יריביו בתוך הרשות, תוך שרוממות המלחמה בשחיתות בגרונו. מסתבר שהסיסמאות בדבר מלחמה בשחיתות אצל הפלשתינים אינן מבשרות דבר טוב בעבורנו. די לעקוב אחר הדוח השנתי החדש של מתאם הפעולות בשטחים, כדי להבחין שגם האינטלקטואלים הפלשתינים מציירים את מפת המזה"ת ללא מדינת ישראל, ומחנכים לחיסולה. גם הדיבורים על סופו של ערפאת מוקדמים מדיי, ואפילו אם יש בהם ממש, אין בכך כל בשורה. הסתלקותו מהבמה תביא טרוריסטים מושחתים לא פחות ממנו אל ההגה. מבחינתנו, רק סילוק של הערפאתים עם הדחלאנים, האבו-עלאאים והרג'ובים יסמן, אולי, שינוי בעל חשיבות.
|
 |
 |
 |
 |
|
|