 |
/images/archive/gallery/127/862.jpg
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| רשימת הרופאים ב"מוסף הנבחרים השנתי של מעריב" - טוען פרופ' אבינועם רכס - מעוררת שאלות לגבי שיטת המיון ותוקפה המדעי, שהרי גם המנתח המוכשר ביותר תלוי, למשל, בצוות שלצדו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גם השנה התפרסם, ערב פסח, "מוסף הנבחרים השנתי של מעריב" המוקדש כולו ל"הכי טובים". שם, בין הגלידריות וחדרי הכושר, בין בתי הקולנוע והצימרים, מוקמה רשימת הרופאים "הכי טובים", משל היינו עוד מוצר צריכה שחוק.
מוסף זה, כקודמיו, עורר ובצדק גל של תלונות ומחאות מרופאים רבים, שראו בפרסומו פגיעה בכבוד המקצוע, ופגיעה קשה לא פחות בכבודם של אותם רופאים מצוינים, שלא זכו לראות את שמם ברשימה. לאן, לדוגמה, נעלמו מהרשימה אלפי רופאי הקהילה? האם אין בהם "הכי טובים" ? האם זכות זו שמורה רק לרופאי בתי חולים? אך מעבר לשיקולי כבוד ויוקרה, מעוררת הרשימה את השאלה כיצד מודדים את הרופא "הטוב" ? מהו התוצר שמפיק הרופא ושלפיו נוכל למדוד את כישוריו? ומהו התוקף המדעי של שיטת הבחירה בה נקט העיתון?
ניתן, לכאורה, למדוד את "איכותו" של מנתח עפ"י תוצאות ניתוחיו. נוכל לספור כמה ימים בממוצע נשאר מטופל שלו בביה"ח לאחר הניתוח, כמה מחוליו הסתבכו לאחר הניתוח וכמה מהם נפטרו במהלך הניתוח או מייד אחריו. אך זו גישה פשטנית ומוטעית, משום שמנתח, מוכשר ככל שיהיה, הוא חלק מרכזי אך לא יחיד במערכת מורכבת, בה נוטלים חלק חיוני רופאים נוספים, עובדי סיעוד ואנשי שירותים טכניים, שלכל אחד מהם השפעה מכרעת על גורלו של אותו מנותח. לפיכך, ראוי לבחון את רמת הביצוע של מחלקת מקצועית בבי"ח ולא את הרמה האישית של הרופאים.
גישה זו מחייבת שימוש בכלים שאינם ברשות מעריב, וגם היא נושאת בחובה סכנה, שחולים קשים ומורכבים יידחו מחשש ש"יקלקלו" את הסטטיסטיקה המחלקתית. כיצד נבחן את כישוריו של מומחה בנוירולוגיה המטפל, לדוגמה, במחלות ניווניות של המוח, שמחמירות מביקור לביקור ואין אפשרות למנוע זאת? ומה בדבר הפסיכיאטר? הרי במקצוע זה נמצאים בחדר שניים בלבד וחזקה על שניהם שינצרו בלבם את כל שנאמר ביניהם. ואולי המדד הקובע הוא יכולת התקשורת ויחסי הציבור? קשה לי לקבל רשימה הבנויה על שמועות ורכילות, ואשר אינה עומדת במבחן מדעי. ככזאת היא גורמת, כאמור, עוול לרופאים רבים וטובים.
על מידת האקראיות שבה יעידו השינויים הרבים שחלו בה מאז השנה שעברה. מה קרה לטובים של אמש, לאן נעלמו כולם? הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל הקדישה בשנה שעברה ישיבה לעניין זה, בה השתתפה העיתונאית שרי מקובר-בליקוב, מחברת הרשימה. חברי הלשכה לא היו שותפים לתחושת העיתונאית, כי היא ממלאת "שליחות ציבורית נעלה". בתום הדיון אף קראו לעיתון שלא להמשיך בפרסום הרשימה ובמקביל, התפרסם נייר עמדה של הלשכה שקרא לרופאים, למנהלים הרפואיים ולדוברים שלא לשתף פעולה עם העיתון בעריכת הרשימה.
מן הסתם גם בשנה הבאה ניאלץ לחזור ולמחות על פרסומה. ואולי, ברוח אופטימית, נוכל להגיע להבנה עם העיתון על הדרך הראויה לבצע דירוג מעין זה.
פרופ' אבינועם רכס הוא יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל
עורך מעריב, אמנון דנקנר, עונה לפרופ' רכס
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
