 |
אהלן חברים,
כל מי שיש לו תינוק קטן, שבועט ובוטש ברגליו הזעירות ומתעוות מייסורי גזים שמכאיבים את הבטנונה הפשושית שלו, היה מסכים לתת שנה מחייו כדי להציל (קודם כל את עצמו, ברור...) מהבכי הקורע הזה, שאין לו מענה. זו כזו תחושה איומה של חוסר אונים, "מה אני עושה עכשיו עם הגוזל הזה, מה
אני עושה?".
מניחים אותם על הגב על משטח ההחתלה, למשל, ולוחצים להם בעדינות את הרגליים לכיוון הבטן במצב "כריעה" כזה, עד כמה שהם מאפשרים, כי כשכואב הם בועטים נורא. או מניחים אותם על הכתף, ככה שתילחץ להם קצת הבטן, ומעסים להם בתנועות עגולות את הגב, תוך כדי צעידה. או מעסים להם את הבטן בכל החלפת חיתול ולא רק מתי שכואב להם "(יש מה לעסות" קלטת הדרכה נהדרת מבית היוצר של "בייבי רילקס" המרכז הארצי להדרכה להורים, טל' 03-9411211). או שנותנים את הפטנט הרוסי המצוין הזה של סבתות רוסיות: קוצצים הרבה שמיר טרי (כן, ירק הסלט הזה), ואז סוחטים מתוך הקציץ הזה בצביטת אצבעות 5 טיפות (נוזל טהור בלבד! ! !) כדי לתת אותן לתינוק על המוצץ שלו, בתקווה שלא ילשין עליכם לפסיכולוג שלו ברבות הימים מהטעם הסופר חרא של זה. או שמים אותם באמצע ה"קריז" בעגלה שלהם על הבטן (כן! על הבטן! שזו הפוזיציה הטובה יותר לכאבי בטן, שגם מחזקת להם תוך כדי כך את חגורת הכתפיים מהמאמץ להתרומם), ומטיילים איתם ברחבי הדירה בתנועות עגלה קצרות של קדימה ואחורה.
ופה, בגלל פטנט העגלה הזה, עליתי על תגלית עולמית: "כשנועם, בני, היה תינוק", מספר שוקי זיקרי, האיש והאימפריה, "ש-עות, ש-עות, מתשע בלילה עד תשע בבוקר היינו מטיילים איתו, ככה, בתורנויות עם העגלה, ואז הייתי הולך לעבודה, לא רואה בעיניים מרוב עייפות, וצורח בלב מרוב אושר: יש! !! עבודה! ! ! ואז, יום אחד, שאלתי את אמא שלי, סול, שתחיה לי עד גיל 200, מה לעשות כי היינו כבר מיואשים. 'למה אתם לא מדברים?', היא השתגעה,'תנו לו את המוצץ מהגאזה, ואת המים המיוחדים, ותראו איך הילד נרגע!'. היא נתנה את זה, מסתבר, לכל התינוקות של המשפחה, שגדלו לתפארת, בלי כאבי בטן, ככה, רק על הפטנטים המרוקאיים האלה, שאנחנו לא ידענו לשאול!
"ומאז", הוא מעיד, "נהיה שקט בשכונה. זה פשוט פטנטים פיצוץ! למי לא נתתי אותם? כל אמא שהיתה באה אלי למספרה ומתלוננת, היתה יוצאת עם המתכון. הפכתי ממש לגורו של הגזים של התינוקות!", הוא צוחק.
אז מדובר בשני דברים נפלאים: האחד, מוצץ חכם תוצרת בית, שמציצת תכולתו מביאה להקלה מדהימה, והשני הוא משקה מיוחד ("מי קאקי" קוראים עכשיו למשקה הקסמים הזה אצלנו במשפחה), גם הוא תוצרת בית, גם הוא מביא להקלה מדהימה. ואין "אז מה יותר?", כי זה שניהם ביחד.
עכשיו מילה בקשר ל"מי הקסמים" האלה: תינוק בן חודש יכול בשקט מוחלט לגמור בקבוק קטן של 125 מ"ל ליום משקה מיוחד כזה (להלן), וזה מקל על כאבי הבטן שלו בצורה שלא תיאמן. ולא, זה לא מפריע להנקה, לתיאבון, ולעלייה שלו במשקל. הוא רק עושה יותר פיפי. אני יודעת שיש אסכולה הטוענת שחוץ מחלב אם (או תחליפיו) אין להשקות תינוק קטן בשום דבר, גם לא במים, אבל אני לא נמנית עימה. אחרי חודש, בימים חמים כאלה, אני מהנותנות גם מים. כי חלב, בעיני, זה מזון, ורק מים זה מים - יענו שתייה.
אבל! מכיוון שאין לקחת עצות מהעיתון ללא ייעוץ רפואי, יש להיוועץ תחילה עם הרופא הפרטי!!!
אני רק מספרת פה דברים מניסיון אישי, וכמה זה עזר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איור: דמיטרי קיליסקי
|
|
|
 |
|
 |
|
איך מכינים את הפלא
|
|
|
 |
|
|
|
ה"מוצץ"
1. בבית המרקחת קונים פדים של עשרה על עשרה סנטימטר בד גאזה סטרילי. הם באים ארוזים ב"מגדלים" כאלה, אחד על השני.
2. מתייחסים לגאזה הזו כאילו היתה בצק לרביולי ענקי, ובאמצע שלה שמים: רבע כפית זרעוני כמון (לא אבקה!) מפוררים ומעוכים אבל לא לאבקה דקה. על זה שמים רבע כפית סוכר. מרימים את שולי ריבוע הגזה, וצוררים את גרעיני הכמון המפוררים בתוספת הסוכר ל"פונפון" קטן, על ידי קשירה בסרט גאזה שאותו גוזרים ומייצרים לבד מפד אחר. כמה קטן ה"פונפון"? קטן בקוטר של סנטימטר אחד. כמו פטמה של מוצץ ליילוד.
3. את ה"פטמה" הזו טובלים ביין מתוק, ואפילו ביין לא מתוק, ונותנים לתינוק הסובל למצוץ. טובלים ביין פעם, ועוד פעם. מוודאים שזה לא מפריע לנשימה, ולא מכסה את הנחיריים של התינוק. הם לא אוהבים את זה בהתחלה, אבל מחזיקים להם את זה בפה ומתעקשים קצת עד שהם לומדים למצוץ. עניין של כמה דקות. זה מרגיע אותם כבמטה קסמים, ולא, זה לא מייצר אלכוהוליסטים. אם כבר, לפי ההוכחות בשטח, זה מייצר וורקוהוליסטים... אבל מה, משגיחים. לא נותנים לתינוק למצוץ מהמוצץ הזה בלי השגחה, ודואגים שבד הגזה יהיה בן שלוש שכבות, כדי ששום פירור תבלין לא יתפלק החוצה!!! ראו הוזהרתם!!! רק המיצוי של התכולה שהתינוק מוצץ צריך להגיע לפה שלו!
וככה מכינים את מי הפלא
חומרים:
2 תמרים יבשים ללא החרצנים
2 כפיות מחוקות זרעי כמון שלמים
2 כפיות מחוקות זרעוני שומר
2 כוכבי אניס
10 עלים שלמים ויבשים של לואיזה
250 מ"ל מים
אופן ההכנה
1. מרתיחים הכל על אש קטנה בסיר קטן איזה חצי שעה על השעון, כדי שכל המיצוי ייצא טוב טוב לתוך המים. אם המים מתאדים ויורדים, מוסיפים עוד מים באמצע הבישול. בתום הבישול צריכים להיות 250 מ"ל מים, כמו בהתחלה.
2. מצננים עד לחום פושר בתוך הסיר, מסננים היטב היטב דרך חיתול כפול שלא יהיו משקעים, ונותנים לתינוק לשתות מהמים האלה כמה פעמים ביום, בין הארוחות, עד כמות של 175 מ"ל ליום. התינוק מסריח מהאניס והכמון כמו מרק רגל תימני ושתיין ערק ביחד, שזה לבד מקור עליצות וצחוקים בלתי רגילים. אה-מה-מה? תוך יומיים-שלושה המשפחה רואה את האור, ובמיוחד התינוקל'ה.
אגב, ד"ר גיורא וורבר, רופא משפחה בכיר בקופת חולים כללית אומר שזה קורה בגלל שלתינוקות אין "פלורה" (חיידקים טובים) במעיים, שתעזור לו לעכל ולפרק את החלב, ועד שהיא נוצרת (במשך תקופה נוראית של שלושה-ארבעה חודשים), כואבת להם הבטן מכאבי עיכול. ולא, אסור לתת להם תוסף של הפלורה הזו, כי המערכת החיסונית שלהם היא בוסרית, וחיידקים, שבשבילנו הם "טובים", יכולים להוציא את כל המערכת שלהם מאיזון. אז הדבר הנבון הוא לגדל אותם בסביבה נקייה אבל לא סטרילית מדי הוא אומר, ולאט לאט הם מגדלים את הפלורה הזו.
מה שכן, רעיון נבון הוא שהאם תצרוך את אבקות תוספי הפלורה האלה (או יוגורטים אורגניים מחלב עזים), ותמנע ממאכלים מחוללי גזים במובהק, כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, שעועית, חומוס, וכאלה.
ולהשומע ינעם.
| | | | | |
|
