למרות הסדר הפשרה שהושג בין קבוצת דלק ונובל אנרג'י, לבין רשות ההגבלים, שקבע כי הקבוצות יוכלו להמשיך ולהחזיק במאגר "לוויתן", החליט השבוע, הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה לשקול את כל העניין מחדש. השבוע (23.12) הודיע גילה כי חזר בו מההסכם באופן סופי. מה שאומר כי תשובה ונובל ידרשו למכור את אחזקותיהם מאחד מהמאגרים: תמר או לוויתן.
פסיקתו של גילה בעניין נכונה. אין ספק שמונופול הגז הטבעי בישראל, הוא רע ויש לבטלו. המחסור בתחרות בין מאגר תמר למאגר לווייתן, עקב כך שנובל אנרג'י וקבוצת דלק הן בעלות האחזקות הגדולות במאגרי הגז, מבטל אפשרות יצירת שוק תחרותי. בהתאם לכך, החשמל נשאר יקר ואנחנו משלמים. אין ספק שהדרך היחידה להביא להוזלה בחשמל, היא לייצר תחרות רלוונטית, בייצור הגז.
יחד עם זאת, אלו לא דברים שרשות ההגבלים לא ידעה עליהם קודם. והפרפור רב החודשים בין ההחלטה לנטרל את בעלי השליטה ממאגרי הגז הטבעי המובילים ובין להשאיר אותה להם, איננה הולמת.
הממונה על רשות ההגבלים היה צריך לשים גז עם ההחלטה, עוד קודם.
זה לא חדש לנו שהשרים הרלבנטיים וכן ראש הממשלה, משתפים פעולה באופן מוחלט עם חברות הגז, והממשלה מרוויחה מכך מיליונים. זה גם לא חדש לנו שמונופול היא מילה נרדפת לתאוות בצע, שתחרות שוק חופשי היא הפתרון האידיאלי לבעיות יוקר המחיה, ושבאופן עקרוני, ההחלטה של גילה, לאלץ את השחקנים הגדולים לוותר על אחד מהמאגרים, הינה החלטה נכונה וצודקת. אבל מדוע היא לקחה כל כך הרבה זמן? האם כולם נרדמו בשמירה, בזמן שקבוצות דלק ונובל, עברו את ועדת שישנסקי לאישור, ועדת צמח לייצוא וכן את הפיקוח על מחירים? מדוע לא עצרו אותן קודם?!
מחיר ההחלטה לציבור
בזמן שקבוצת נובל תגרור את המדינה לערכאות בינלאומיות, החלטה שהקבוצה כבר הצהירה עליה, מי ישמור על משק הגז בינתיים? ומי יבטיח לנו שבית המשפט לא יקפיא בינתיים את הייצור, לפחות באחד ממאגרי הגז?
דבר נוסף מהותי, שטרם נבחן, הוא היכולת של מאגר ליוויתן לספק לכ- 12 החברות המחוברות כיום למאגר תמר, את אותו הגז הטבעי, שהן צורכות. עם ההחלטה של יצחק תשובה, למכור את מאגר תמר ולהחליפו בלוויתן, ייתכן ותידרש העברת החברות הללו למאגר הזה ומה אם הוא לא "יעמוד בקצב"?
גז טבעי הוא זמין וזול ולישראל יש הרבה ממנו. הגז הזה נרתם לתעשיית ייצור דלק זול שמשמש מפעלים רבים. ההערכות כיום הן שהמשק הישראלי עתיד לצרוך בשנה, כ 7.7 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים).
הערך המוסף הוא, שכאשר המפעלים מייצרים בזול, הייצוא שלהם מתחזק ואיתו האפשרות להוזלת מחירים בארץ. בתקופה זו, אין מבורך מכך, וכעת כל זה ייעצר.
כל הנתונים הללו, היו צריכים להילקח בחשבון, בטרם התקבלה החלטתו הסופית של גילה, ואולי הדבר הנכון היה לעכב אותה לפחות לכמה חודשים, עד לחיבורי החברות הישראליות הצורכות את הגז הטבעי, למאגר לוויתן ובדיקת תפקודו השוטף. ובנוסף לכך לייצר "זמן התארגנות" לאחר קבלת ההחלטה ולאפשר לקבוצות דלק ונובל "להתיישר בורסאית", בטרם מוציאים להם את הגז מהמפרשים.
אקו"ם