חשיבות התכנית להקמת בתי ספר תיכון מקצועיים

על פי הפרסומים בעיתונות, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, הביעה התנגדות לחינוך מקצועי בתיכון. לדבריה היום בנאום בכנס אלי הורביץ: "בשוק העבודה המודרני שהוא דינמי ומשתנה, חינוך מקצועי כבר בשלב בית הספר עשוי להתיישן עד לתום השירות הצבאי של בני הנוער". 

אך האמת היא, שחינוך מקצועי בבתי הספר התיכוניים, על פי התכנית החדשה שמציע משרד החינוך, מהווה אלטרנטיבה מצוינת לאלו שלא יתאפשר להם לרכוש מקצוע אחר בעתיד. ובניגוד לתכנית הקודמת, קרי: "הסללה", התכנית הנוכחית אינה מתייגת את אלו שילמדו מקצוע תעשייתי, אלא מאפשרת להם את אפשרות הבחירה בין לעסוק במקצוע בו למדו בתיכון, לבין המשך לימודים גבוהים בעתיד.

בתחילת שנות ה- 90 נסגרו בישראל בתי הספר המקצועיים, משיקולים תקציביים ופגעו באופן ישיר באותו "מפלט מקצועי", של אותם אלו שלא הצליחו להשתלב בלימודים אקדמאים ולרכוש השכלה גבוהה.
מאותה תקופה, התעשייה הפסיקה לקבל כוח אדם מקצועי ומה שהחזיק אותה למעשה, היו אותם עולים מברית המועצות לשעבר, שהגיעו לאחר שעברו הכשרה בבתי הספר ברוסיה; כימאים, רתכים, נפחים, נגרים וכל בעלי המקצועות הללו, שהיוו חבל הצלה לתעשייה הישראלית.

אך אצל אותם מצילים, מתרחשת תופעה מוזרה. כל שנה הם מתבגרים בשנה וכוח האדם החיוני הזה, הולך פוחת.

כך נולד צורך בבעלי מקצוע, לתעשייה ולצבא הישראלי. הצורך הזה הולך וגדל כל שנה והעובדה שאין בעלי מקצוע שהוכשרו למקצועות התעשייה, גורמת לירידה חדה בפריון של התעשייה הישראלית, בעיקר הקלאסית והמסורתית, כשהיום הפער בפריון בין התעשייה הישראלית לאמריקאית והאירופית, עומד על כ- 40%. (יש לציין כי הפער הזה אינו נובע רק ממחסור בעובדים שעברו הכשרה, אלא גם בשל ירידה בהשקעות בציוד ומכונות בתעשייה).

הרעיון שעלה הוא הקמת בתי ספר תיכונים מקצועיים, שיאפשרו לתלמידים ללמוד את מקצועות התעשייה ולהשתלב בעבודה, אך לא יאלצו אותם להישאר בתחומים הללו, אלא גם יאפשרו להם את הבחירה ללמוד כל מקצוע בו יבחרו, לאחר הלימודים התיכוניים. האפשרות הזו, פועלת בסינרגיה לטובת התעשייה וכן לטובת האנשים, אשר אינם מצליחים להשתלב בלימודים אקדמאים, מסיבות אלו ואחרות. מלבד זה, קיימת השפעה ישירה, של פריון נמוך בתעשייה (הנובע מאותו מחסור בכוח אדם), על יוקר המחיה, הכה אקטואלי לימינו.

כאשר פריון התעשייה נמוך, כך גם השכר נמוך יותר, מה שמגביר את בעיית יוקר המחיה משני כיוונים: לתעשייה עולה יותר לייצר, ולכן מחיר המוצרים יותר גבוה. זאת כיוון שעל התעשייה להכשיר עובדים משלה, מה שגוזל זמן ועלויות. הכיוון השני מגיע עם ירידת השכר של העובדים, עקב אותו פריון נמוך, דבר שפוגע בכוח הקנייה שלהם.

בניגוד למערכת הקודמת - מערכת ה "הסללה" - מסלולים נפרדים בחינוך, בה הוקמו בתי ספר מקצועיים, שנועדו לשלב תלמידים המתויגים כ"תת משיגים", במסגרות מכשירות לשוק העבודה, המערכת החדשה המוצעת כעת על ידי משרד החינוך, מאפשרת לכל תלמיד לבחור את המסלול העתידי שלו, גם בתחומים אחרים. ובכך מביאה למעשה, לשיפור בפריון התעשייה ולשיפור בשכר העובדים.
מלבד כל אלו, מי קבע שתלמיד שלמד פילוסופיה בתיכון יהיה מהנדס טוב יותר, מזה שלמד ריתוך? 

האופציה לרכוש מקצוע כבר בשלב התיכון, אינה מחייבת לעסוק במקצוע זה בעתיד, אלא נותנת אפשרות פוטנציאלית למי שכן יבחר לעסוק בכך וכן אלטרנטיבה טובה לאלו אשר מסיבות אלו ואחרות, לא יתאפשר להם לרכוש מקצוע אקדמאי.