מוקדם עדיין לדבר על "היום שאחרי בצפון", אך יומה השלושים של הפסקת האש מספק הזדמנות לסכם את הנזקים שספגו ישראל ולבנון במהלך הלחימה. הנזק הישיר ליישובי הצפון מסתכם לפי ההערכות ב־5 מיליארד שקלים לכל הפחות, לא כולל עלויות הלחימה של צה"ל הנאמדות במיליארדים נוספים, ולא כולל עלויות הפינוי ומענקי האכלוס לאוכלוסייה המפונה. המספרים צפויים להשתנות עם הגשת תביעות עתידיות נוספות.
לפי נתוני מנהלת תנופה לצפון, המטפלת בשיקום היישובים, כ־3,400 מבנים ניזוקו במהלך הלחימה, ומתוכם כ־500 נפגעו באופן כבד עד כבד מאוד. אפשר להניח שמצבם של רבים מהם יצריך הריסה או שיקום נרחב. רוב המבנים שניזוקו הם בתי מגורים, ומיעוטם מבני ציבור, תשתיות ומבנים חקלאיים.
לפי הערכות, כשביעית מהנזק נגרם מפעילות צה"ל בשטח במהלך המלחמה.
שיאנית הנזק היא קריית־שמונה. העיר ספגה את המכה הקשה ביותר, וניזוקו בה יותר מ־380 מבנים. עוד ברשימת השיאניות: שלומי, נהריה, מנרה ומטולה, ואחריהן שתולה וזרעית. מלבד הנזק הישיר לאלפי בתים ודירות, נפגעו גם מפעלים, מכוניות, תשתיות, מבני ציבור ומערכות חשמל ומים.
הנזק העקיף ביישובי הגבול מוערך בכ־3.5 עד 4 מיליארד שקלים. עד כה שילמה קרן הפיצויים של מס רכוש יותר מ־16.5 מיליארד שקלים על תביעות שנפתחו עקב נזקי חרבות ברזל בכל חזיתות המלחמה.
הפגיעה בטבע הייתה חסרת תקדים בחזית הצפונית. כ־230 אלף דונם של יערות וחורש טבעי נשרפו בצפון, ובהם יותר מ־175 אלף דונם במרחב הגליל העליון ורמת הגולן. היערות שספגו את מרב הפגיעות הם יער רמות נפתלי, שכ־90 אחוזים מעציו עלו באש, יער בירייה ויער הבעל שם טוב. להשוואה, במלחמת לבנון השנייה נשרפו רק כ־7,000 דונם. אנשי המקצוע של קק"ל באגף הייעור מעריכים כי שיקום הנזקים צפוי להימשך חמש שנים לפחות.
נקווה שאפשר גם לסכם את הפגיעות בנפש במערכה בחזית הצפונית: 42 אזרחים ישראלים נהרגו ועוד כמה מאות נפצעו, ובהם גם פצועי חרדה רבים (במלחמת לבנון השנייה נהרגו 44 אזרחים ונפצעו כ־2,000). כמו כן, כ־68,500 מתושבי הצפון נעקרו מביתם, ורובם המוחלט טרם שבו.
בלבנון המצב גרוע בהרבה. במהלך המלחמה צה"ל תקף מטרות רבות של חיזבאללה בלבנון, כולל משגרי רקטות, מחסני אמל"ח ומפקדות צבאיות. חוסיין ח'יר־א־דין, ראש פרויקט השיקום בלבנון, העריך שההרס שספגה ארצו במלחמת חרבות ברזל גדול פי 2.5 מההרס שנגרם במלחמת לבנון השנייה. 29 כפרים ועיירות שוטחו באזור הגבול: 40 אלף יחידות דיור נהרסו בעומק של עד 3 ק"מ מהגבול, ועוד 193 אלף יחידות דיור נפגעו. בסך הכול ניזוקו 317,500 יחידות דיור בכל לבנון, מתוכן 43,750 נהרסו לחלוטין. מוערך כי בביירות ובהר הלבנון נהרסו כ־7,000 יחידות דיור, ובאזור בקעת הלבנון נהרסו כ־5,000 יחידות דיור.
לדברי שר החקלאות הלבנוני עבאס חאג'־חסן, יותר מ־40 אלף עצי זית נשרפו בהפגזות צה"ל, לצד כ־7,900 דונם של אדמות חקלאיות שניזוקו ו־340 אלף חיות משק שנפגעו. הנזק החקלאי מוערך ב־3 מיליארד דולר, ונזק נוסף בשווי 500 מיליון דולר נגרם לתשתיות מים, חשמל ותקשורת. אין נתונים רשמיים על נזקי שרפות יער בלבנון, אך לפי ההערכות כ־40 אלף דונם של יער וחורש טבעי עלו באש במהלך המלחמה, רובם באזורים הסמוכים לגבול וכחלק מפעילות החישוף של צה"ל שנועדה ליצור שטחי חיץ והשמדה.
מספר האזרחים ההרוגים בלבנון במהלך המלחמה עומד לפי הסיכום העדכני ביותר על 878 לפחות, ועוד כמה אלפי פצועים. מספר העקורים מגיע ל־1.6 מיליון, כולל יותר מ־400 אלף ילדים, לפי נתוני יוניסף. במלחמת לבנון השנייה פונו מבתיהם כ־900 אלף אזרחים לבנונים, נפצעו 2,500 ונהרגו כ־900.
לפי שר הכלכלה הלבנוני אמין סלאם, הנזק הכלכלי הכולל למדינה מוערך בכ־20 מיליארד דולר – סכום שמשתווה פחות או יותר לתוצר השנתי של לבנון. עלות השיקום מוערכת ב־4.9 מיליארד דולר ותהליך השיקום צפוי לארוך עד ארבע שנים.
