שישה חשודים נעצרו השבוע בתיקים שהעסיקו את מחוז ירושלים של משטרת ישראל יותר משלושים שנה: פרשת ההיעלמות של ניסים שטרית, והרצח של אברהם אדרי, איש תחזוקה בתלמוד תורה בירושלים. שטרית, נער ירושלמי תושב שכונת סנהדריה בבירה, נחטף מהישיבה באשדוד שבה למד, ומאז נעלמו עקבותיו. הוא הוכרז כנעדר ועד היום לא נמצא. אבי אדרי היה בן 41 כשגופתו נמצאה ביער רמות עם סימני התעללות קשים. שני המקרים לא פוענחו עד היום. אם מעצרם של החשודים השבוע יתפתח לכתבי אישום והעמדה לדין, הוא עשוי לשים קץ לתעלומה בת עשרות שנים.
תיקים משטרתיים הכוללים חשד לרצח אינם נסגרים לעולם, גם אם הם ממתינים שנים ארוכות על מדפי אגף החקירות ללא התפתחות. גם לאחר שהפרשיות הללו ירדו מסדר היום הציבורי והתקשורתי, חוקרי המשטרה ממשיכים לחפש בנחישות אחר קצה חוט שיביא אותם לפענוח התיקים הישנים. חלק מהמקרים הללו פוענחו בכלל על ידי חוקרים שהתגייסו למשטרה אחרי אירוע הרצח.
בערב אחד בשנת 1998, במועדון קטן במרתף בחיפה, התפתח ויכוח קולני בין כמה חברים בשנות העשרים לחייהם. במהלך העימות הסוער נרצח בדקירות סכין אדוארד רוטברג, סטודנט תושב העיר. משטרה הגיעה למקום, חקירה נפתחה. בזה אחר זה הובאו למסור עדות בתחנת המשטרה כל מי שנכחו באותו מועדון, חלקם יותר מפעם אחת. רק אחרי 18 שנה נעצר הרוצח והועמד לדין. רב־פקד איימן ברכאת, ראש מחלק רצח בימ"ר חוף, היה ממובילי החקירה בתיק המורכב.
"עבדנו על זה לא מעט", הוא סיפר השבוע. "אספנו ראיות וחקרנו חלק מהעדים יותר מפעם אחת, כדי לחזק את הגרסאות ולעבות את הראיות שיש לנו". אלא שמאמצי החקירה עלו בתוהו שוב ושוב, עד שהוחלט לחפש את החשוד דווקא מסביב לעולם. "בשלב מסוים שלחנו לכמה מדינות בקשה לחיקור דין", מספר ברכאת. "היה לנו חשוד אפשרי על פי החומר שאספנו. שלחנו תמונה שלו לכמה משטרות בעולם, וקיבלנו מידע שהוא ככל הנראה בגרמניה. הוא הופיע שם בשם אחר, בזהות שונה. אבל קיבלנו תמונות שמצביעות חד־משמעית שמדובר באותו אדם שרצינו לחקור.
"שלחנו את החומר שיש לנו למשטרה הגרמנית, וביקשנו מהם ביצוע מעצר של אדם בשם גנאדי גלקין. הכנו מה שצריך מבחינה ראייתית, והמשטרה הגרמנית ביצעה את המעצר", מתאר רפ"ק ברכאת, שנסע אז לגרמניה. "למשטרה הגרמנית אין סמכות לחקור מי שהוא לא אזרח שלה. רק כשהוא עלה למטוס יכולנו, על פי החוק, להתחיל בחקירה. בתשאול הראשון במטוס הוא הודה במעשה. בחקירה מאוחרת יותר הוא ניסה לחזור בו, אבל השחזור שהוא נתן במטוס היה זהה לפרטי הרצח, וכך הוא הואשם ומאוחר יותר הורשע".
פענוח רצח 18 שנים לאחר שהתרחש לעיני אנשים נוספים הוא מקרה חריג. ברכאת מסביר כיצד זירה קלה לפענוח הפכה לחידה. "זה מועדון פרטי, קטן, במרתף מתחת לאיזו דירה. ישבו שם מספר קטן מאוד של חברים. מי שהיה שם ראה שהתפתח ויכוח, וראה את גנאדי ואדוארד קרובים אחד לשני, אבל לא ראו בוודאות מי ביצע את הדקירה. זה קושי ראייתי משמעותי מאוד".
בעיני רפ"ק ברכאת, זה היה עניין של זמן עד שרוצח אדוארד רוטברג ייתפס. "תמיד האמנתי שהמשטרה תשים עליו יד. המשטרה תמיד מתקדמת, ובעוד עשר שנים יהיו יכולות נוספות שאין לה היום".
רפ"ק איימן ברכאת (בתמונה):"הסיפוק בכל פענוח כזה הוא אדיר. אני אומר למשפחות הנרצחים, חשוב לדעת שתמיד הצדק ייעשה. ייקח עוד שנה, שנתיים, שלוש – אבל בסוף הצדק יצא לאור"
השוטר שהתחזה לאוליגרך
תיק נוסף שברכאת פענח, הוא רצח אישה מבוגרת בחיפה ב־2013. ארבע שנים עמד התיק על שולחן החוקרים, עד שהופיע בדרום הארץ קצה חוט. "מישהו נכנס לדירה של אישה מבוגרת, תקף אותה, רצח אותה באכזריות והצית דליקה בדירה לפני שנמלט. מצאנו בדירה דגימת די־אן־איי של הרוצח, מה שיכול לתת לנו את הרקע האישי ואף המשפחתי של החשוד. אבל לא הצלחנו להעלות מכך שום דבר".
מתברר שגם בלב עיר גדולה, בבניין מגורים, ניתן להותיר זירת פשע בלי ראיות של ממש לחקירה. "לא היו עדי ראיה שראו את הרוצח נכנס לבניין ויוצא ממנו", מסביר רפ"ק ברכאת. "לא נשאר בה שום חפץ שמסגיר אותו. הייתה לנו רק דגימת די־אן־איי שלא הובילה לשום דבר, וזהו. הדבר היחיד שעדי ראייה סיפרו לנו זה על העשן שהם ראו מהדירה, אבל זה לא קידם את החקירה".
מה שהדליק נורה אדומה אצל ברכאת היה אירוע רצח אחר, באשדוד, כארבע שנים לאחר מכן. "שמעתי על רצח באשדוד עם אלמנטים דומים מאוד לאירוע בחיפה – פריצה לדירה שנערה נמצאת בה לבדה, תקיפה, רצח ושריפה של המבנה. יום למחרת הרצח באשדוד נעצר אדם. הודעתי ליחידה החוקרת שהתיק הזה מעניין אותי ושאני רוצה להיות חלק מהחקירה. התברר שמדובר בגבר מחיפה שבאותו יום עבד באזור הדרום. קיימתי לו תשאול מפורט וארוך, למרות שלא הייתה לי ביד ראיה שקושרת אותו לרצח בחיפה. שאלתי עוד ועוד, עד שבסופו של דבר הוא הודה בשני מעשי הרצח. הוא הורשע ונידון למאסר עולם".
ברכאת לקח חלק גם בפענוח רצח בוריס זרצר, שעבד כאיש אבטחה באזור התעשייה בקיסריה. בשנת 2010 נמצא זרצר ללא רוח חיים סמוך למקום עבודתו, ועל גופו סימני ירי. במשך ארבע שנים כל כיווני החקירה העלו חרס, והרצח הפך לתעלומה. קצה החוט הראשון נחשף ב־2014, אז גילו החוקרים כי די־אן־איי שנמצא על פחית ועל בדל סיגריה שהיו בזירת הרצח, זהה לדגימות די־אן־איי שנמצאות במאגר המשטרתי וקשורות לשני חשודים בעבירות אחרות בעבר: יורי סולימנוב מחדרה, ורוני שלומוב מאור־עקיבא. בעקבות זאת החלה חקירה סמויה, במטרה לבדוק אם הם רוצחיו של בוריס. כדי למצוא ראיה חד־משמעית ולהוציא מהחשודים הודאה ברצח הפעילה המשטרה סוכן.
בהפקה מרשימה הפך שוטר במשטרת ישראל לעובד במפעל שבו עבד סולימנוב. במשך שנתיים הוא התקרב אליו, רכש את אמונו והפך לחברו הטוב. בשלב מסוים סיפר השוטר הסמוי לחשוד כי יש לו משימה: חיסול שהוזמן על ידי אוליגרך, שאותו גילם שוטר נוסף. "האוליגרך" פגש את השוטר הסמוי ואת החשוד. כאשר החשוד נשאל אם יש לו ניסיון ברצח, הוא סיפר על עברו בתחום. הוא לא ידע שהוא מוקלט כל העת, וכך נעצר כאשר בידי המשטרה הקלטה שבה הוא מודה במעשה הרצח. ב־2016, שש שנים לאחר ביצוע המעשה, הרשיעו שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה את רוני שלומוב ברצח, ואת אחיו רפי שלומוב בסיוע לרצח.
"הסיפוק בכל פענוח כזה הוא אדיר באופן שאין לתאר", אומר ברכאת. "אני אומר למשפחות הנרצחים בתיקים שאנחנו חוקרים, חשוב לדעת שתמיד הצדק ייעשה. ייקח עוד שנה, שנתיים, שלוש – אבל בסוף הצדק יֵצא לאור".
בעקבות פורד אפורה
רצח הנערה הירושלמית נועה אייל, בפברואר 1998, היה אחת הפרשיות המסתוריות שמחוז ירושלים של המשטרה טיפל בהן. במשך 16 שנה נכנסו עשרות חשודים לחדרי החקירות, חמישה צוותי חקירה קמו, ורבים במשטרה, בכירים וזוטרים, שאפו להיות אלה שיפענחו את התיק. הפתרון היצירתי לתעלומה הפך לשיטה שהמשטרה תשתמש בה לפענח תיקים נוספים, בהם גם מקרה ישן יותר.
מ', בכיר באגף החקירות במחוז ירושלים, החל לעסוק בתיק נועה אייל כשהיה חוקר צעיר. את סיום החקירה הוביל כקצין בדרגה מתקדמת. "רצח נועה אייל היה חריג באכזריות ובמסתוריות שלו, ועד היום יש איסור פרסום על פרטי החקירה. זה תיק שעניין את כולם, ותמיד רצו לפענח אותו", הוא מתאר.
אייל, בת 17, תושבת שכונת רמות, יצאה עם חבר לצפות בסרט בסינמטק ירושלים. לאחר מכן הם נפרדו, והיא המתינה לאוטובוס בתחנת כיכר הדווידקה. מאז נעלמו עקבותיה. כעבור יומיים הגיע למשטרה תושב הבירה שראה בחדשות את סיפור הנעדרת, וסיפר כי ראה אותה עולה לרכב באותה תחנת אוטובוס. העד, נהג מונית בעברו עם זיכרון טוב למכוניות, פירט את מראה המכונית ואף זכר חלק ממספרה.
כעבור יומיים, תלמידים מבית הספר של נועה שהתנדבו להשתתף בחיפושים אחריה, מצאו את גופתה ביער רמות. חוקרי המשטרה רשמו את פרטי הרכב שמסר העד, וחיפשו את כל המכוניות מסוג פורד אסקורט בצבע אפור, שעליהן מדבקות. מאות מכוניות נבדקו, עשרות חשודים אפשריים הובאו לחקירה, אבל קצה חוט לא נמצא.
"נעשו בתיק הזה פעולות שהן בגדר הדמיון", אומר הבכיר, "עצרו אוטובוסים שלמים במחשבה שאולי אחד מהנוסעים הוא החשוד. לא היה אז מערך פרופילאות במשטרה, והביאו פרופילאי מאנגליה שיבנה תדמית אפשרית של חשוד במעשה. בשל עבירות האונס היה לנו די־אן־איי של הרוצח בזירה, אבל אז במשטרה לא היה מערך די־אן־איי והיה קשה לקשר את הדגימה לחשוד כלשהו".
שחזור הרצח שודר בתוכנית "בשידור חוקר" – תוכנית בערוץ 1 שהציגה מקרים פליליים בשיתוף משטרת ישראל – בצירוף קלסתר פנים של חשודים אפשריים, תוך פנייה לעזרת הציבור. אך גם שידור זה לא העלה דבר. "ניסינו לחשוב על כיוון של כתות, קבוצות כמו כת השטן, כל כיוון נבדק. כל צוות חקירה שנפתח בתיק, היה עם אנשים חדשים כדי לפתוח כיווני חשיבה שעוד לא הלכנו עליהם", מספר מ'.
המפנה חל בשנת 2007. החוקרים החליטו לעיין שוב במסמכי חקירות שבהם היו מעורבים כלי רכב שענו על התיאור שמסר העד אחרי הרצח, והחלו להוריד מרשימת המכוניות מי שבוודאי לא היה קשור למעשה. רכב אחרי רכב ירד מהפרק, עד שנותרה מכונית אחת בלבד: זו של דניאל נחמני, תושב שכונת גילה בירושלים, נשוי ואב לשתי בנות, עובד מוסך. נחמני, יליד שכונת רמות שבה גרה נועה ז"ל, הואשם פעמיים בעבירות מין, בתיירת בת 11 ובנערה בת 14. סביבת המגורים, הרכב התואם לעדות ואישומי העבר הקשים, העלו חשד כי אכן מדובר ברוצח.
במשטרה לא מיהרו לזמנו לחקירה כפי שעשו עד כה בתיק, אלא ניסו למצוא דגימות די־אן־איי בדרך שלא תעורר את חשדו. אם הדגימה תתאים לזו שנמצאה בזירה, ניתן יהיה להצביע על ראיה חד־משמעית. "עקבנו אחריו כמה חודשים", מתאר מ', "וחיכינו, בלי שהוא ירגיש, להזדמנות לאתר דגימת רוק שלו. אני זוכר את היום שבו השגנו אותה. זה היה ערב יום כיפור. ראו אותו הולך ברחוב ויורק לצד הדרך. כשניתן היה להגיע למקום, החוקרים הלכו מיד ולקחו דגימת רוק. הייתה התרגשות גדולה. הבאנו את הדגימה למעבדה, ובשעה אחת בצהריים הודיעו לנו שהאיש נמצא תואם לממצאים בזירה. אבל עדיין לא מיהרנו לעצור אותו בשלב זה. בנינו עוד ראיות, גיבשנו תיק חקירה ואז הבאנו אותו לתשאול. בהתחלה הוא הכחיש כל קשר, אז שחררנו אותו אבל הצמדנו לו האזנה".
בהמשך הובא נחמני לחקירה נוספת, ובה הודה במעשה. חברתו לשעבר זומנה להעיד וחשפה גם היא פרטים שמהם עלה קשר לביצוע המעשה. על נחמני נגזר מאסר עולם ועוד 16 שנות מאסר.
"כשהיה לנו את המידע שיכול להביא להרשעה, סיפרנו למשפחה", אומר מ'. "הם היו נרגשים. הייתה לי זכות ללוות תיק כזה עוד מהיותי שוטר צעיר. חוקרים שמגיעים אליהם תיקים ישנים הופכים אותם לראות מה אפשר לעשות, איך ניתן לבדוק אותם מחדש, ועושים את זה בהתלהבות, בסקרנות וברצון גדול מאוד להצליח".
דגימות רוק בהוסטל
חקירת רצח נועה אייל פתחה פתח לחקירת תיקים נוספים. בעקבות השיטה הזו הלכו החוקרים לפענח את רצח ורדית בקרקנוט, סטודנטית לצילום ב"קמרה אובסקורה", תושבת קריית־ענבים. בנובמבר 1993 סיימה ורדית את יום הלימודים, נפגשה עם חברה ואז חרגה מהרגלה ולא שבה לביתה במונית שירות. היא נצפתה בפעם האחרונה בתחנת אוטובוס סמוך לגשר לה־גארדיה בתל־אביב, משם עלתה על רכב פרטי. על פי החשד, נהג הרכב רצח אותה. יומיים לאחר היעלמה היא אותרה ביער סמוך לירושלים ללא רוח חיים, כשעל גופה סימני אלימות המעלים חשד כי אף נאנסה. המשטרה גיבשה רשימת חשודים אפשריים מתוך מי שהחזיק אז ברשותו מכונית מסוג סובארו לגאסי, סוג הרכב שאליו נצפתה עולה בתל־אביב.
אחד החשודים שסומנו הוא ולרי סאקוביץ', ולפני כשנתיים הוא נעצר. צוות חקירה מיוחד שמונה שנה קודם לכן, איתר אותו באמצעות שיטות טכנולוגיות חדשות. הצוות בדק דגימת די־אן־איי מהזירה והצליב אותה עם המידע על בעלי רכב מסוג סובארו לגאסי באותה תקופה. כך אותר סאקוביץ', גרוש ואב לשניים, שהתגורר בהוסטל עד למעצרו. כדי לאתר דגימה שלו, החוקרים אספו דגימת רוק מכל דיירי ההוסטל בירושלים שבו התגורר, ומצאו התאמה בין הדגימה לממצא שנאסף מזירת הרצח ב־1993. במהלך החקירה סאקוביץ' קשר עצמו לזירה, אך הכחיש חלק מהפרטים וטען כי לא תקף מינית את הנרצחת.
בשנת 2020 עצרה המשטרה את אולג דוליה, בחשד למעורבות ברצח קלרה רבין, תושבת אשדוד, בשנת 2006. על פי החקירה, רבין נרצחה במהלך פריצה לביתה שהסתבכה. דוליה דקר את קלרה לאחר שהתעוררה באישון לילה וגילתה אותו מסתובב בביתה ומחפש כסף. לאורך השנים נעשו פעולות חקירה שונות במטרה להגיע לחשודים. פריצת הדרך הגיעה לידי חוקרי היחידה המרכזית של מרחב לכיש 16 שנה לאחר הרצח, כשביקשו לבצע בדיקות חוזרות על המוצגים שנאספו מזירת הרצח, באמצעות כלים טכנולוגיים חדשים. בדיקת די־אן־איי גילתה כי דוליה הוא אכן הרוצח, והוא הורשע ונידון ל־27 שנות מאסר.
בשנת 2017 נעצרו שני חשודים בחשד למעורבות ברצח השוטרים יחזקאל רמזקר ודוד רבינוביץ'. השניים נורו למוות בעת שהיו בניידת משטרה סמוך ליישוב משואה שבבקעת הירדן. מאז בוצעו פעולות רבות על ידי השב"כ והמשטרה במטרה לאתר את הרוצחים. במהלך אפריל 2017 נעצר לחקירה מחמד רדואן דראע'מה, תושב הכפר טובאס שבשומרון, בחשד לאחזקת נשק לא חוקי. במהלך החקירה התבררה מעורבותו ברצח השוטרים משנת 2009.
"תיק רצח לעולם לא נסגר", מסכם רפ"ק ברכאת. "בכל תיק אני יודע מה חסר לי, ומקווה שאם לא היום אז עוד שנה או עוד שלוש שנים תהיה לי יכולת להתקדם עם טכניקות וציוד שהיום לא קיימים".
