איש במערכת הביטחון לא דמיין לפני שלוש שנים שהעולם כולו ייקלע למשבר כלכלי עמוק בגלל מגפה. אם מישהו היה מעריך תרחיש כזה, בוודאי לא היו ממתינים שלוש שנים כדי לאשר את אחת מעסקאות הרכש הגדולות בעשורים האחרונים, דווקא בעיצומו של משבר כלכלי. למרות שהעסקה אינה מצריכה הכנסת יד לכיס העמוק של המדינה, כיוון שרובה נסמכת על כספי הסיוע האמריקניים, הדימוי של עסקה כזו בתקופה הנוכחית הוא שלילי מאוד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "איני אשם": ראש הממשלה יתייצב בבית המשפט בשנית
– בג"ץ: המדינה מתנגדת לעיון מחודש על תפילת היהודים בהר
– חיסונים וננו־כמוסות: חזית המחקר בדרך לניצחון על מחלת הסרטן
האמריקנים האיצו בישראל שאם לא תאשר את העסקה היא עלולה לאבד את תורה בקבלת הרכש החשוב. אתמול (א'), אחרי שנים של סחבת, הממשלה אישרה את העסקה, שמוגדרת על ידי מערכת הביטחון "רכש אסטרטגי" לחיל האוויר, בהיקף של כתשעה מיליארד דולר. הסכום ישולם מתוך 41 מיליארדי הדולרים של כספי הסיוע, המיועדים לעשור שבין 2018 עד 2028. הבעיה הגדולה היא שכ-30 מיליארד דולר כבר מומשו, חלקם כתשלום הלוואות מרכש שביצע צה"ל עוד ב-2014.
האתגרים החדשים שעומדים לפתחה של ישראל, לצד העובדה כי היא נערכת למלחמה במזרח התיכון, הביאו את הצבא לדרוש רכישה נוספת של כלי טיס, טילים ומיירטים לימי קרב ועימות ארוך מול האיראנים וחיזבאללה. בצה"ל הבינו שכדי לעמוד ביעדים יש צורך לפרוס את ההחזרים שנים קדימה ובמשרד הביטחון הסכימו לכך ותמכו במהלך.
משמעות העסקה היא שהכספים ירדו מכספי הסיוע שצפויים להגיע לישראל, בהנחה שהאמריקנים אכן ימשיכו להזרים אותם בעשורים הקרובים. הנזק הישיר לכלכלת ישראל יעמוד על 200 מיליון דולר כריבית להלוואות הרחוקות הללו, אך הצרה הזו כבר תיפול על ראשם של בכירי מערכת הביטחון בעוד שני עשורים.
אחרי שנמצא הפתרון למימון העסקה, בחיל האוויר נשמו אתמול לרווחה. חלק גדול מכלי הטיס שירכשו יחליפו דור מטוסים ומסוקים שנמצאים בשימוש 40-55 שנה. יצרניות כלי הטיס יעלו את ההזמנות על פס הייצור בעוד כשבועיים והתהליך יימשך זמן מה.
אם אישור העסקה היה נדחה שוב ההצטיידות הייתה מתעכבת בעוד כמה שנים. בחיל האוויר טענו כי העיכוב היה מביא לסכנת חיים ממשית של מי שיטוסו בכלים הישנים, וכפועל יוצא גם פגיעה חמורה בכשירותם. הלחץ עבד, הממשלה השתכנעה וההחלטה התקבלה אתמול בגיבוי ראש הממשלה, שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל.
היחידים שהתנגדו הם אנשי משרד האוצר. הם הגיעו לדיון חבולים מההתקוטטות של השבועות האחרונים עם השר ישראל כץ וראש הממשלה נתניהו, סביב סוגיית המענקים לציבור במשבר הקורונה. אחד הבכירים שנכח אתמול בישיבה אמר כי "אם פקידי האוצר לא בלמו העברת מיליארדים לחשבונות הבנק של הציבור, אין להם יכולת לעצור עסקת רכש כזו משמעותית". כעת ייאלצו הפקידים לעצור את הקמפיין התקשורתי שניהלו בחודשים האחרונים נגד העסקה, לחזור לשולחן ולמצוא מקורות תקציביים להשלמות שהעסקה דורשת.
לאנשי מערכת הביטחון נותר לאשר את מהות העסקה. הדילמה היחידה שנותרה מבחינה זו היא הבחירה בין סוג מסוקי הסער שיחליפו את צי מסוקי היסעור הישנים והטובים. הוועדה תתכנס שוב בקרוב ותשמע את המלצת מפקד חיל האוויר בין החלופות הקיימות – מסוק של חברת לוקהיד מרטין או מסוק של חברת בואינג. בחיל האוויר נוטים לבחור במסוק הסער של סיקורסקי, המיוצר על ידי חברת לוקהיד מרטין. המסוק נחשב ליקר ומורכב יותר לתחזוק, ויצריך ביצוע שורה של הכנות בטייסות.
בנוסף, הוועדה תאשר רכש של שתי טייסות קרב נוספות של מטוסי 35-F, וטייסת קרב רביעית של הגרסה החדשה של ה-15-F, שעליה יורכבו מערכות ישראליות. בסך הכול יתווספו במסגרת התוכנית החדשה 50 מטוסי קרב חדשים, לפחות 20 מסוקי תובלה ו-6-4 מטוסי תדלוק.
תוכנית הרכש תממש פרק חשוב מאוד בתוכנית הרב־שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל כוכבי, שיקבל במסגרת העסקה חימושים מדויקים לחיל האוויר בדמות פצצות חודרות. המטרה היא להוזיל עלויות תוך התחייבות לרכש ארוך טווח של כעשור וחצי.
