כשברחבי הארץ עסוקים בלי הרף בהתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה, נראה שההתמודדות במגזר הערבי לוקה בחסר. ההתנהלות נעה בין הכחשה וחיי שיגרה שמֶסכנים הידבקות, לבין מתח וחרדה שמובילים להתנהלות היסטרית.
"אנחנו כ-18 אלף איש בכפר, ואין אצלנו קורונה", אומר לי רחיב זיתאווי מכפר קרע "אנחנו מרגישים שהכל כרגיל. הרחוב מלא באנשים, חלק קטן מהחנויות נסגרו, אנשים מנצלים את בתי הספר הסגורים ומזג האוויר הנעים כדי לצאת לטייל בטבע".
רחיב מספר שלמרות ההנחיות שאוסרות על התקהלות, היו מנהלי אירועים שביקשו למנוע ביטולים, התנהלו כרגיל ואף ספגו עונשים. "לפני יומיים מישהו ערך אירוע גדול של כמה מאות אנשים, אחד התושבים כנראה התקשר למשטרה, היא הגיעה וסגרה את המקום. אני לא מפחד מהקורונה, היא לא הגיעה לכפר שלנו".
אחמד מהכפר מספר שהמסגדים עדיין מלאים במתפללים, למרות ההוראות הברורות. "במסגד שבו אני מתפלל יש 700 איש בתפילת יום השישי. השבוע הייתה ירידה בכמות המתפללים, המבוגרים והאנשים שבסיכון לא הגיעו. אבל עדיין היו בין 300 ל-400 איש בתפילה. גם היום היו כחמישים איש במסגד, הרבה מעבר למותר. אנשים מאמינים שהכל מן אללה. אם הוא ירצה שתהיה חולה, אתה תהיה חולה. ואם הוא קבע שתהיה בריא, תעבור גם את הקורונה".
עוד לפני תפילות יום השישי, יצאה פתווה – פסק ההלכה מוסלמי של האימאם הכללי בירושלים – שמבקש לצמצם בזמני התפילות ובכמות האנשים, אבל גם בטייבה, כך נראה, לא ממש התרשמו מהפסיקה וגם לא מהנחיות הממשלה.
"הייתי בתפילת יום השישי האחרונה, אמנם היו פחות אנשים, במיוחד מבוגרים וילדים קטנים. אבל היו בוודאות יותר ממאה. אפשר לומר שאפילו הרבה יותר", אומר איסר מטייבה. "צריך לומר שהאימאם שאחראי על התפילה קיצר מאוד, היינו שם פחות מעשרים דקות".
בשיחה עם מקור ראשון התייחס איסר לידיעות מטירה השכנה, על קבוצת מאה אנשים שחזרו מספרד וסירבו להיכנס לבידוד. "מי שחושב שזה לא יקרה לו הוא פשוט טיפש. אין חוכמות, צרכים להיות זהירים וממושמעים". אחת הסיבות לכך שאנשים לא נכנסים לבידוד, מסביר איסר, היא בגלל הבושה. "אנחנו חברה שבה חשוב לאנשים מה אומרים עליהם. אף אחד לא רוצה להיות מסומן כחולה מבודד שצריך להתרחק ממנו, אז במקרה קיצון אנשים מעגלים פינות. אני דווקא מכיר חבר שחזר ממשחק בברצלונה, ומיד לאחר הטיסה הכניס את עצמו לבידוד ואפילו הודיע לכל הלקוחות שלו ולחברים בפייסבוק שהוא מגלה אחריות ונכנס לבידוד".
הילאל מסראווה, מנהל בית ספר תיכון בטייבה, סיפר על ההתמודדות שלו עם וירוס הקורונה. "יש בבית הספר שלנו 1,200 תלמידים, ואני צריך לנהל עכשיו הכל מהטלפון, משימה ממש לא פשוטה. למזלי, בבית הספר שלנו הטמענו כבר מערכת מתוקשבת, כך שהמורים יכולים לתת מרחוק משימות או שיעורים לתלמידים, ולעקוב אחרי ביצוע המשימות".
הסכנה הגדולה שכלל הדוברים מציינים היא בהלת האנשים במרכזי הקניות "יש הרבה פייק ניוז ושמועות שאנשים מפיצים, שגורמות ללחץ. מישהי כתבה שביום שני יהיה עוצר כללי, אז כבר בשבת אנשים רצו לסופרים לקנות אוכל ולהצטייד, וכך נחשפו לסכנה הרבה יותר גבוהה של הידבקות", אומר מוחמד שביטה מטירה. "יש גם בעיה של חוסר נגישות המידע בשפה הערבית. זה חבל שאין גורם רפואי מוסמך שנותן הנחיות בשפה הערבית לאוכלוסייה, כדי להזים שמועות ולהביא את המידע הנכון והמוסמך".
