האיורים מתערוכת "למלאכה" בפסטיבל אאוטליין 2021, ביוזמת "ביתא" ועיריית ירושלים
אוצר: דוב אברמסון
ל"ט מלאכות השבת הן מלאכת מחשבת של הפשטה – היכולת ללכוד את הרגע שבו בעל השדה אוסף את התבואה שקצר ועורם אותה לערימה, ולומר: "זו מלאכת מעמר"; או היכולת לראות פעולות דומות מאוד זו לזו, כמו פיצול לשניים של בגד או פיצול של עור, ולקבוע שאלו שתי מלאכות שונות, "קורע" ו"מחתך".
אלו שתי דוגמאות קטנטנות מן המפעל האינטלקטואלי האדיר שיצרו חכמינו כשניגשו להמשיג ולהגדיר את איסורי המלאכה בשבת. על התיאור הטכני של בניית המשכן, של"ט המלאכות נלמדו ממנו, הולבשו ניסוחים מופשטים וכלליים והגדרות מדוקדקות. היצירה המופלאה הזו היא התשתית לאלפיים שנות דיונים הלכתיים שמבקשים לקחת את היסודות המופשטים ולהלביש אותם במצבים חדשים: במיקרוגל ובדוד השמש, במכונית ובמחשב הנייד. אך בד בבד היא גם תשתית לפרשנות אחרת, כזו המזהה במלאכות סוגים שונים של נטיות אנושיות, מיני תנועות נפש, שאנחנו מבקשים יום אחד לשבות מהן.
הצד
איור: עמית רימון
ציד הוא עניין של שליטה – פעולת השתלטות על יצור חי חופשי והכנסתו לרשותך. זה מה שהופך את הציד לפעילות נחשקת כל כך כבר אצל ילדים קטנים, וזה גם מה שמאתגר את הגדרת המלאכה לעניין הלכות שבת: האם סגירת זבוב בחדר נחשבת להשתלטות? האם ארנבת מחמד נחשבת לבעל חיים חופשי שאסור להחזירו לכלוב?
המנפץ
איור: נדב (מצ'טה) יהל
מלאכת הניפוץ עושה לצמר את שמלאכת הדישה עושה לתבואה. בשני המקרים חומר הגלם מגיע לידינו מהטבע כשהוא מסובך ומחובר – התבואה בקש, הצמר בתוך עצמו – ופעולת העיבוד הראשונה (לאחר הקצירה או הגזיזה) היא הפרדת השיבולים מן הקש באמצעות מורג (דישה); או הפרדת סיבי הצמר באמצעות מסרק (ניפוץ), כהכנה לצביעה ולטווייה שיהפכו אותו לחוט.
הקורע
איור: תפארת סיגלה
המלאכות שנאסרו בשבת הן מלאכות של יצירה ותיקון: בנייה, תפירה וכן הלאה. גם קריעה נאסרה רק כשהיא חלק מתהליך היצירה, כגון מי שקורע בגד כדי לתפור אותו מחדש, טוב יותר. לדעת רבי יהודה גם מי שקורע בגד בכעס עובר על האיסור, כי פעולה שמיישבת את דעתו של אדם נחשבת אף היא למעשה של תיקון.
האופה
איור: אלעד ליפשיץ
מלאכת הבישול או האפייה היא מהמאפיינים המובהקים של כל תרבות אנושית, ובאופן טבעי נאסרה בשבת. בניגוד לרוב המלאכות, הבישול לא בהכרח ניכר מבחוץ. הפעולה שלו מתרחשת ברמה המולקולרית, כאשר הוא מפרק או מרכיב מחדש את חלקיקי המזון והופך אותו לרך או קשה יותר. לכן קשה מאוד לקבוע מתי דבר מה נחשב "מבושל", וזו אחת הסוגיות הסבוכות ביותר בהלכות שבת.
העושה שני בתי נירין
איור: דגנית רודובסקי
39 המלאכות האסורות בשבת מתחלקות לשלוש קבוצות (ועוד כמה "שונות"): 11 מלאכות נדרשות להכנת לחם; 13 להכנת יריעת בד; ושבע להכנה של יריעת עור. מתוך המלאכות העוסקות ביצירת בד, ארבע קשורות לתהליך האריגה הקדום, שבו היו מותחים את חוטי השתי על הנול דרך שני מלבני עץ שנקראים "בתי נירין", ומעבירים ביניהם את חוטי הערב.
הזורה
איור: תפארת סיגלה
מלבד מלאכת בורר יש שתי מלאכות נוספות שמטרתן הפרדת הפסולת מן האוכל: מלאכת זורה, שעניינה זריקת התבואה באוויר כדי שהרוח תישא את הקש הלאה, ומלאכת מרקד, שעניינה ניפוי הקמח מן הסובין בנפה. המייחד את מלאכת זורה הוא שהאדם רק זורק את התבואה ואילו ההפרדה עצמה נעשית באמצעות הרוח – ואף על פי כן היא אסורה.
המוציא מרשות לרשות
איור: שירה כהן
האיסור להוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים כמעט לא פוגש אותנו כיום באופן ישיר. ברוב היישובים היהודיים יש עירוב, והם נחשבים לרשות אחת שמותר לטלטל בה. אבל דין "מוקצה", האיסור לטלטל חפצים מסוימים שמא יוציא מרשות לרשות, הפך בלשון העם למילה נרדפת לכל מה שאסור בשבת. כי יותר מכל מלאכה אחרת, יש באיסור הזה משהו שמפקיע את העולם מן האחיזה שלנו ליום אחד.
המחתך
איור: שמעון אנגל
החיתוך, במקור, מתייחס לעורות שנחתכו כדי להכין מהם יריעות. אך חכמים הגדירו שה"מחתך" הוא כל מי שחותך דבר על פי מידה מסוימת הנדרשת לצרכיו – בניגוד ל"קורע" שרוצה את עצם ההפרדה, והגודל פחות משנה לו. אחת המחלוקות הגדולות בין הפוסקים היא אם חיתוך של נייר טואלט או הפרדה של גביעי לבן ומעדנים כלולה באיסור "מחתך".
הבורר
איור: שמעון אנגל
מלאכת בורר עניינה הפרדת הפסולת מן האוכל. זו אחת המלאכות שהכי קשה להיזהר בקיומן, ואפשר לעשות אותה במחי יד (למשל בהוצאת גרעין שנפל לקערת סלט). הקושי לא רק מעשי אלא עקרוני: הפרדת פסולת מאוכל לא נחווית בהכרח כ"מלאכה" או "יצירה", ובכל זאת ביארו המקובלים שזו הפגיעה הקשה ביותר במהות השבת, שעניינה לא לקטלג את העולם בקטגוריות של טוב ורע.
