נגיף הקורונה, לפני חודשיים בדיוק, היה עדיין בעיה סינית מבחינת הרוב המוחלט של הישראלים. לכל היותר, בעיה של מי שחוזרים ארצה מהמזרח. בעיתונים עסקו בניתוח מרחוק של האפקט הכלכלי על המעצמה האסייתית, אבל בעיקר בדברים אחרים: פגישה של ראש הממשלה נתניהו עם ראש ממשלת אוגנדה; פתיחת הבחירות המקדימות בארה"ב, עם שלל מועמדים דמוקרטיים מבוגרים וצעירים; ההפסד של בית"ר ירושלים בטדי לבני יהודה. משה בר־סימן־טוב? פקיד אנונימי.
במהלך היום, 3 בפברואר, הפציע בפיד הטוויטר הישראלי משתמש חדש, "קורונה COVID19 – עדכונים". הוא צייץ מחדש הודעה של מנכ"ל משרד הבריאות על חובת בידוד לשבים מסין, והתחיל לעבוד. במהירות כמעט אקספוננציאלית הפכו ציוציו לאחד ממוקדי המידע הישראליים החשובים והעדכניים ביותר בדבר המתרחש סביב נגיף הקורונה, לצד כמה צייצנים אחרים כמו העיתונאי נדב איל ואיריס בוקר. מה שמייחד את "קורונה COVID19 – עדכונים" לעומת האחרים הוא דיווח נטול רגש, תמציתי ויעיל, כמעט מדעי.
לפני שבועיים, אחרי שצבר כמעט 9,000 עוקבים, הודיע האיש שמאחורי הפרופיל כי הוא נאלץ להפחית מפעילותו בטוויטר, ולא פירט מעבר לכך. כשביקשנו לראיין אותו הוא התלבט ארוכות, ולבסוף נעתר. שמו ד"ר אורי שליט, בן 41, והוא מכהן כראש תחום הבינה המלאכותית והרפואה במרכז הבינה המלאכותית של הטכניון. הוא גר בתל־אביב, נשוי ואב לשתי בנות. "הנגיף עניין אותי מאוד מהרגע הראשון, כשהגיעו החדשות מסין", אומר ד"ר שליט בריאיון טלפוני. "בינואר הבנתי שיש פה משהו גדול, קראתי הרבה וחשבתי שיש סיכוי שהוא יהפוך לסיפור ענק. באירוע כזה חשוב מאוד שאנשים בישראל יבינו מה קורה. יש הרבה נושאים שבהם נחמד שהציבור ידע, כאן הוא חייב לדעת.
"במקביל, הרבה שטויות הופצו על הנגיף בטוויטר. אני מכיר את הפלטפורמה, ופועלים בה מדענים מובילים. למעשה, הצד הציבורי של המחקר המדעי חי בטוויטר. הבנתי שיש לי ידע שאני יכול לתרום, ופתחתי את החשבון. חשוב לי להדגיש שייצגתי ברשת, ואני מייצג בריאיון הזה, את מה שאני מבין שהוא דעת המומחים בתחום, מקריאת הספרות המדעית".
במשך זמן רב יחסית לא ממש התייחסו לדיווחים שלך. הרגשת קול קורא במדבר?
"זה היה בדמי. אני לא מומחה למגפות, אבל בשלב מסוים היה ברור שהדבר הזה לא יישאר רק בסין, ולכן המשכתי לקרוא ולעדכן. לא היה רגע שבו אמרתי 'זה נעצר ויש הפוגה'. כל חדשה העידה על התפשטות של הנגיף, ולכן לא היה נראה לי הגיוני לעצור, ולא משנה כמה לייקים אני מקבל. אבל זה לא היה לגמרי לצעוק אל הריק. הייתה קבוצה קטנה שעקבה מההתחלה, כמה עשרות מכורים לקורונה".
בישראל, טוויטר הוא זירה של עיתונאים ופוליטיקאים בעיקר. הייתה לך מטרה לנסות ולהשפיע עליהם?
"גם. הרבה מהמידע הגיע מהטוויטר ולכן חשבתי שנכון שהוא יהיה שם גם בעברית, וגם ידעתי שיש ברשת הזו אנשים שמעורים בנעשה וחשוב להשמיע להם את הדברים כדי שיהדהדו אותם הלאה".
מקור לא ידוע
המידע על הנגיף התפתח במהירות במהלך הזמן. "בהתחלה לא היה ברור עד כמה הוא מידבק ואיך. בהמשך התברר שהוא מידבק במגע קרוב יחסית, לא כמו חצבת. רוב הסיכויים שאם מישהו עמד מאחוריך בתור לקופה, ולא התעטש עליך אלא רק נשם, ולא לתוך האוזן שלך, לא תידבק. בשיא ההדבקה בווהאן, כל נשא הדביק 3־4 אנשים. תחשוב כמה אנשים אתה פוגש ביום בעיר צפופה. צריך קרבה. זה כמובן טוב מבחינתנו.
"מה שהתגלה כמאפיין רע הוא הדבקה ללא תסמינים. היה מאמר בכתב עת רפואי יוקרתי שטען שיש הדבקה מחולה ללא תסמינים, דבר שמאוד הדאיג את העוסקים בנושא, אבל לאחר מכן התברר שלחולה כן היו תסמינים, אם כי קלים. אז הדבקה מחולה ללא כל תסמינים אולי אין, אבל כן הצטברו עדויות על הדבקה מחולים עם מעט מאוד תסמינים או בתחילת התסמינים – ואז זה כמובן מידבק פחות, כי אתה לא משתעל או מתעטש, אבל עדיין גורם להתפשטות בלי שיש לך שליטה".
"אני לא מומחה למגפות, אבל בשלב מסוים היה ברור שהדבר הזה לא יישאר רק בסין, ולכן המשכתי לקרוא ולעדכן. לא היה רגע שאמרתי 'זה נעצר ויש הפוגה'. כל חדשה העידה על התפשטות של הנגיף. זה לא היה לגמרי לצעוק אל הריק. הייתה קבוצה קטנה שעקבה מההתחלה, כמה עשרות מכורים לקורונה"
מה לגבי הוויכוח המתמשך על שיעור החולים הא־סימפטומטיים?
"הוא לא 95 אחוז, כמו שהיו מי שטענו, וגם לא קרוב לזה. לא סביר שיש המון אנשים שחלו ולא הרגישו את המחלה בכלל. אי אפשר לומר זאת בוודאות של 100 אחוז, בשביל זה צריך בדיקות נוגדנים לכל האוכלוסייה, אבל כל הסימנים מסין, מטאיוואן ומהאונייה דייאמונד פרינסס ביפן מעידים שלרוב החולים יש תסמינים, גם אם קלים. בווהאן רבים לא נרשמו כחולים אבל כן חוו משהו. קטונתי מלהעריך, אבל ההערכות המקובלות של מומחים הן בין שישית לחצי מהחולים".
בחצי הכדור הצפוני הקורונה התפרצה בחורף, עונה שבה גם כך להרבה אנשים יש נזלת והתעטשויות.
"נכון, למרות שמחלת הקורונה היא פחות נזלת ויותר שיעול יבש וחום. ואפשר להיות חולה בו זמנית בקורונה ובצינון, בקורונה ובשפעת".
גם שישית א־סימפטומטיים זה לא מעט.
"גם אם נניח שלחצי מהנדבקים אין ולא יהיו תסמינים, שיעור התמותה מהקורונה עדיין גבוה מאוד".
התרחישים הסטטיסטיים מתייחסים להדבקה צפויה של כל האוכלוסייה, או קרוב לזה. למה לא פשוט להגביל את הזקנים והחולים ולשחרר את שאר האוכלוסייה?
"ראשית, גם אנשים צעירים מתחת לגיל 60 יכולים לחוות את הקורונה כמחלה קשה, עם די הרבה אשפוזים. מכיוון שאיש לא מחוסן עדיין, המספרים גדולים גם לצעירים. בישראל יש 4 מיליון בני אדם בין גיל 20 ל־60, ואם רק אחד מאלף ימות זה אומר 4,000 איש בגילאים האלה שימותו מקורונה, בתקופה קצרה. זה המון. אלה אנשים שאי אפשר להגיד שהיו מתים גם ככה. על כל אחד כזה, יהיו כמה עשרות שזקוקים להנשמה. אתה לא באמת יכול לאטום הרמטית את כל בני ה־60 ומעלה. חלקם צריכים טיפול רפואי לבעיות אחרות, מי יטפל בהם? ואז כל יציאה של בני 70 מהבית נעשית מסוכנת מאוד, כי יש הרבה יותר חולים. בנוסף, עדיין לא ידוע אם יש נזקים ארוכי טווח לקורונה, ולא ידוע בוודאות לכמה שנים התגובה החיסונית לקורונה מספיקה".
ובכל זאת, מה יקרה לבני 70 שלא יצאו מהבית ולא יהיו בקשר עם אף אחד?
"כנראה לא יידבקו. אבל הם צריכים באמת לא לפגוש אף אחד, זה לא כל כך ריאלי".
למה, הרי אמרנו שהקורונה לא מידבקת כמו חצבת.
"אם אינסטלטור עובד אצלם שעה בבית, זה לא כמו להיות דקה ליד בנאדם בתור לקופה בסופר. הסכנה עולה. ואי אפשר לנתק הרמטית אנשים מבוגרים מהעולם שצעיר מהם, בטח לא להרבה זמן".
הנגיף ייעלם מתישהו?
"זו שאלה מאוד טובה. בתיאוריה הוא יכול להיכחד. זה מה שקרה עם סארס ב־2003. סארס היה מאוד מידבק כשהאדם היה חולה ברמה של אשפוז בבית החולים, ולכן הנגיף פגע בעיקר בצוות הרפואי. והוא היה הרבה יותר מסוכן מהקורונה. סביר להניח שיהיו אנשים כל הזמן עם קורונה, וזה יהפוך לנגיף עונתי. חלק מהמודלים אומרים שאם נעצור הכול כמעט נכחיד אותו, אבל בסתיו הנגיף יחזור שוב".
כלומר, אלא אם הנגיף נכחד – ולזה יש סיכוי קטן – בשנים הקרובות בני 65 ומעלה יהיו מאוד פגיעים.
"הסינים נמצאים חודשיים לפנינו, והם חושבים על כל השאלות האלה. אפשרות אחת היא שאם מרחיבים את הבדיקות דרמטית ובאופן קבוע, כולל בדיקות נוגדנים, נדע הרבה יותר טוב איפה נמצאת המחלה. אם כל מי שמשתעל יכול לקבל מיד תשובה, יהיה הרבה יותר קל. ידעו שיש התפרצות במקום מאוד ספציפי, וכל השאר יוכלו להמשיך בשגרת חייהם. בסין יש כמות בדיקות אדירה גם יחסית לגודל האוכלוסייה, ויש אפליקציה חודרנית מאוד שמראה מה הסטטוס שלך. אם היית ליד חולה קורונה, האפליקציה הופכת לאדומה ואתה לא יוצא מהבית שבועיים. ככה ייראו החיים".
אפשר לעשות את זה במדינות דמוקרטיות?
"קשה מאוד לדעת איך זה ייראה, אבל אני מדמיין מצב של בדיקות המוניות, וציבור מתורגל שנקרא לבדיקות במסרונים".
העולם ישתנה. לא הכרנו משהו כזה קודם.
"יכולנו לקלוט לפני שלושה חודשים את מה שקורה היום? נכון, העולם משתנה ובמהירות".
נניח שיש עשרות אלפי בדיקות ביום והתוצאה מיידית כמו בדיקת חום. מיד אחרי שנבדקתי פגשתי חולה קורונה ונדבקתי. במה עזרה הבדיקה? אם כל האוכלוסייה נבדקת בכל יום, אני מבין. אבל אפילו 50 אלף בדיקות הן אחוז קטן, והן ייתנו תמונה של כאן ועכשיו בלבד.
"בדיקות רלוונטיות כל עוד ההתפרצות נמצאת ברמה כלשהי של שליטה. זה מאפשר לך לתפוס את ההידבקות ולגדוע אותה מהשורש. אתה בודק כל מי שיש לו תסמינים, היה ליד חולה או צריך בידוד, זה מה שעובד בסין, בהונג־קונג ובסינגפור – ולכן זה לא משהו תיאורטי אלא שיטה עם קבלות. הם הצליחו לעצור את ההתפשטות בכך שהסתערו על כל מקרה, ועצרו את ההדבקה. יהיו הדבקות, אבל הן לא יהפכו לאקספוננציאליות.
"אם כל מי שיש לו תחלואה דמוית שפעת ייבדק, אם כל מגע קרוב עם חולה ייבדק, ואם חלק ניכר ממי שאנחנו מכניסים לבידוד יעבור בדיקה – ורוצים לעשות את זה פה בקרוב – אפשר לעצור את שורשי המגפה. אתה לא צריך לתפוס את כל החולים. אתה צריך שיעור שקשה לדעת מהו, 80 או 90 אחוז, כדי לעצור את השרשרת. מישהו יתחמק, אבל האנשים שהוא הדביק כנראה ייתפסו באחד מסבבי הבדיקות הבאים. אלה מעגלי הגנה שכל הזמן שומרים שהנגיף לא יתפרץ. בכל מקום שמתחילה התפרצות אתה עושה הרבה בדיקות, מגיע לקצה חוט ועוצר אותו".
יש "קצה חוט" בקורונה? הרי ברגע שאדם מדביק הוא הופך ל"חולה מספר 0" חדש.
"אם זיהית חולה שנדבק, אתה עוצר ועורך חקירה לאחור. בסינגפור לקח לפעמים כמה ימים כדי להבין את כל המהלך של ההדבקה לאחור, אבל זה עדיין שווה את החקירה. אז יחמקו עשרה, אבל לא מאה. כל מקרה שמתגלה הוא קצה חוט חשוב לעצירת המשך ההתפשטות".
מתי היה הרגע שבו אמרת: הקורונה הגיעה לישראל?
"בהדבקה הראשונה ממקור לא ידוע. ברגע שזה קורה, אתה בבעיה. לא הופתעתי שהופיע מקרה של חולה ממקור לא ידוע, אבל הייתה תקווה קטנה שזה לא יקרה כאן. ברגע שחוזרים 400 אנשים מחו"ל עם מחלה, ברור שיש מאות שחזרו ולא עלו עליהם עדיין. כמה חולים צריך כדי להצית הדבקה רחבה? יש כמה מודלים, אבל חמישה חולים יגרמו לסיכוי גבוה להתפרצות. ברור שהיו פה חמישה שהגיעו חולים מאירופה, אפילו יותר. היום בישראל יש לפחות חמישה שמקור מחלתם לא ידוע".
"מכיוון שאיש לא מחוסן עדיין, המספרים גדולים גם לצעירים. בישראל יש 4 מיליון בני אדם בין גיל 20 ל־60, ואם רק אחד מאלף ימות זה אומר 4,000 איש בגילאים האלה שימותו מקורונה, בתקופה קצרה. זה המון. אלה אנשים שאי אפשר להגיד שהיו מתים גם ככה. על כל אחד כזה, יהיו כמה עשרות שזקוקים להנשמה"
בארה"ב יותר מחצי מהחולים נדבקו ממקור לא ידוע.
"הם פישלו בענק. יש שם חוקרים מהמובילים בעולם, והם פישלו ממש מהרגע הראשון, כשהביאו חולים באותו מטוס עם אנשים בריאים. וכמובן, הבדיקות – זה מחדל עצום, ואני לא משתמש בקלות ראש במילים האלה. רק בגלל מדענים מאוניברסיטת וושינגטון, שהתחילו לבדוק מקרים בלי אישור, נמצאו כמה מהמקרים הראשונים של הדבקות ממקור לא ידוע".
אומה דמוקרטית עם צפיפות גדולה ורבים בלי ביטוח בריאות – ארה"ב נראית עם התנאים הכי טובים להיות המדינה שהכי נפגעת מהנגיף.
"זה אכן נראה שם רע מאוד. הם בפיגור ניכר אחרי ישראל".
הטבלה משקרת
טוויטר, בישראל ובעולם, הוא זירה גועשת של דעות מחודדות היטב ורבות עוקץ. בים הסוער הזה, חשבון הקורונה של ד"ר אורי שליט היה אי של מידע מנותק מרגש, בניסיון לא להיכנס לוויכוחים שיכולים להפוך לפוליטיים, אף שברור שיש גם צדדים פוליטיים למשבר. "היה לי מאוד חשוב לא לתת ציונים לנתניהו למשל, וגם לדבר בשפה נקייה", אומר שליט. "היה לי חשוב שחרדים או אנשים שלא מעורים בדיבור ה'טוויטרי' לא ירגישו שהחשבון לא רלוונטי אליהם בגלל השפה. מובן שהמשבר הזה הוא גם פוליטי. אם תהיה החלטה נוראית של הממשלה בענייני הקורונה, אגיד שזו החלטה נוראית, אבל לא אגיד 'ביבי ככה והשמאלנים ככה'. זה גורם לאנשים להפסיק להקשיב. אנשים שאני יכול לא להסכים איתם על כלום, בקורונה אנחנו חייבים להסכים כדי לנצח".
מתי הבנת שהחשבון שלך חשוב?
"אני לא יודע לקבוע נקודה מסוימת, גם זה היה אקספוננציאלי. כשאנשים התחילו לשאול אותי שאלות בפרטי – 'האם לחזור עכשיו מאיטליה או לא', 'הבן שלי היה בקזחסטן וחזר בקונקשן, מה עליו לעשות' – הבנתי שהפכתי לכתובת".
ואז, לפני כשבועיים, הודעת שאתה נאלץ להפסיק לעדכן באותה תכיפות.
"התפעול של חשבון הטוויטר דורש הרבה שעות, ולאט־לאט היה לי פחות זמן. הילדות בבית, יש הכנות ללימוד מרחוק של סטודנטים, וגם התחלתי לעבוד בעניינים שקשורים ישירות לקורונה, פיתוח מודלים של מהלך המחלה לגורמים רפואיים שונים. ידעתי שלא אוכל להמשיך להיות האדם הכי מעודכן. בכל העיתונים עכשיו כותבים דברים שכתבתי לפני חודש וחצי, כמו 'שיטוח העקומה' – לא כי אני כזה חכם אלא כי עקבתי אחרי האנשים הנכונים והבאתי את המידע בעברית ובזמן. לכן קצת פחות צריך אותי עכשיו. זה שילוב של פחות צריך ופחות יכול".
אם המיינסטרים מביא עכשיו את מה שהבאת לפני חודש, לא צריך שתביא עכשיו את מה שהם יביאו בעוד חודש?
"נכון, אבל כבר עצרו את כל המדינה. הסגר קורה. מעניין לדעת מה יקרה בהמשך, אבל הדברים הכי חשובים כבר קרו. יש מודעות מלאה, גם פוליטית וגם מדעית, וזו הייתה אחת מהמטרות המרכזיות שלי. השגתי אותה יחד עם עוד רבים ש'ישבו' על העניין מההתחלה".
מה אתה עושה עכשיו?
"אני עובד על יצירת מודלים פרוגנוסטיים להתפתחות המחלה אצל חולי קורונה. תראה, בסוף מה שיפתור את המשבר סופית הוא החיסון. זה הכי חשוב, וזה יהיה. העבודה שלי נועדה לעזרה בניהול המשבר. זה קשור למומחיות שלי בנתונים, ביצירת מודלים שקובעים במי לטפל ואיך. למשל, את מי מהחולים שולחים לבית החולים ואת מי למלונית? לכמה מנשמים יזדקקו בעוד יומיים? מה לתעדף ומה לא? צריך לפתח שיטות מתמטיות חדשות, כי אנחנו נמצאים באי ודאות עצומה שצריך להתמודד איתה. הכול בשלבים ראשוניים מאוד, ואולי בעוד שבוע הכול יתהפך ונזרוק את מה שעשינו לפח".
בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים ובאלמנט אי הוודאות, מתי לדעתך אנחנו משתחררים לשגרת חירום שכוללת גנים ובתי ספר פעילים?
"צריך לראות מה קורה עם ההדבקות. בשלב מסוים ישחררו, ואולי אז יחזרו ההדבקות? ואם פתאום יהיו טילים של חמאס? זו אי ודאות ולכן קשה לדעת".
מה דעתך על תיאוריית הטמפרטורה, כלומר שהנגיף פורח במזג אוויר קר יחסית, וקמל בחום?
"יכול להיות שיש בזה משהו".
זה אומר שביולי אנחנו מאחורי זה?
"לא. הנה תסריט שנשמע לי הגיוני: בהחלט יכול להיות שהנגיף מושפע מעונתיות, למרות שהוא מאוד שונה משפעת, אבל זה ממש לא אומר שהוא ייעלם בקיץ. שפעת החזירים הגיעה לשיאה בארה"ב דווקא בקיץ. יש הבדל גדול בין מחלה שמופיעה ולאיש אין עמידות כלפיה ובין מחלה מוכרת. בהחלט יכול להיות שחום יעזור בהאטת ההתפשטות, אבל זה לא אומר שהוא יעצור את המגפה. מקומות בחצי הכדור הדרומי, כמו סינגפור, קטאר ואוסטרליה, כן חוו הדבקה. אולי כי אנחנו חיים במזגנים. בכל מקרה, יש אפשרות שהקורונה מתפשטת בחום לאט יותר, אבל לא נעצרת לגמרי".
יש דעה מאוד לא תקינה פוליטית שלפיה נגזר על האנושות להקריב, נניח, אחוז מהאוכלוסייה, שרובו מבוגר מאוד – אולי זה קורבן ששווה להקריב, לעומת הנזק הכלכלי האדיר שייגרם למאות מיליונים כתוצאה מסגר ארוך?
"אתה תקריב יותר מאחוז, בשיטה הזו. יהיה עומס בבתי החולים ברמה שלא תאפשר טיפול נאות גם בחולים אחרים, שלא בהכרח קשורים לקורונה. ואז זה כבר 2 או 3 אחוזי תמותה. איזה נזק עכשיו יהיה לכלכלה העולמית? זה כבר לא תחום מומחיות של אף אחד, אולי פילוסופים. ובנוסף, אם אתה נותן לנגיף להשתולל, זו פגיעה אנושה בכל עולם הרפואה. המון רופאים ואחיות שימותו, זה נזק אדיר".
בסך הכול, מצבנו בטבלת הקורונה העולמית לא רע כרגע.
"הטבלה משקרת. היא מסתירה המון אי ודאויות. יש הרבה נתונים שאנחנו לא יודעים, ובעוד שבוע אנחנו יכולים להיות במקום אחר לגמרי".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
